בתשובה לשאלת אתר הידען אודות הקשר בין התגליות אמר פרופ’ צ’חנובר: “המערכת שגילה אוהסומי, חשובה ביותר, בניגוד למערכת שלנו היא מופעלת בעיקר בתנאי עקה ומאפשרת לתא, על ידי עיכול עצמי – לספק לעצמו את המרכיבים החיוניים לשמירת הפונקציות הבסיסיות שלו.”
יושינורי אוהסומי, הוא חבר טוב, ואני שמח שזכה. כך אומר חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004, אהרן צ’חנובר, שוועדת פרס נובל הזכירה את הפרס בו זכה ביחד עם ארווין רוז כנדבך בדרך לזכיה של אוהסומי בתגובה לשאלת אתר הידען לתגובתו על הזכייה.
“המערכת שגילה אוהסומי, חשובה ביותר, בניגוד למערכת שלנו היא מופעלת בעיקר בתנאי עקה ומאפשרת לתא, על ידי עיכול עצמי – לספק לעצמו את המרכיבים החיוניים לשמירת הפונקציות הבסיסיות שלו. המנגנון הבסיסי שלה משתמש בחלבון דמוי אוביקיטין, ולכן במידה רבה, גילוי מערכת האוביקיטין סלל לפניו את הדרך, זאת מבלי לגרוע כלל מעבודתו האלגנטית שהשתמשה בעיקר בכלים גנטיים ושחשיבותה רבה למנגנוני מחלות ופיתוח תרופות. ”
“הפרס הזה סוגר מעגל של ארבעה פרסי נובל בשטח ה”הרס” ומצביע על חשיבות ההרס כחלק מן החיים. הראשון ניתן לכריסטיאן דה דיב ב-1975 על גילוי הליזוזום, השני ב-2002 על גילוי תהליך הרג התא המתוכנת – האפופטוסיס (להורביץ, סלסטון וברנר), השלישי ב-2004 על גילוי מע’ האוביקיטין, והרביעי עתה, לאוהסומי, על גילוי מנגנוני האוטופאגיה.” מסכם פרופ’ צ’חנובר.
מסתבר שתחום האוטופגיה לא היה תמיד פורה כפי שהוא כיום. בשיחת הטלפון המסורתית עם הזוכים שמקיימים חברי ועדת נובל במסיבת העיתונאים על ההכרזה אמר אוהסומי כי הופתע לשמוע שהוא זוכה יחידי. “זו היתה הפתעה עבורי משום שעמיתי רבים עובדים היום בתחום האוטופגיה.
ועל כך הגיב ראש הוועדה: “נכון, מכיוון שזה מקרה נדיר שבו ניתן פרס נובל לרפואה או פיזיולוגיה רק לזוכה בודד.”
ואוסוהומי משיב: כן, התחום מתפתח במהירות, אמנם כאשר התחלתי את עבודתי, פחות או יותר הופיע מאמר אחד פעם בעשרים שנה על תחום האוטופגיה. כעת יש למעלה מ-5,000. זה שינוי אמיתי שהתרחש בתוך כ-15 שנה, אם כי אני התחלתי את המחקר בו לפני למעלה מ-27 שנים. זה היה מזל, אכן שמרים הם מערכת טובה ואוטופגיה היתה נושא טוב לעבוד בו, אך עדיין יש בו עדיין שאלות לא פתורות. גם כעת יש בתחום יותר שאלות מאשר היו כשהתחלתי.”
“מפתיע לראות שניתן להשיג כל כך הרבה מעבודה עם שמרים, האם לא מפתיעה העובדה שיש דמיון רב בין השמרים לבינינו?” שאל ראש הוועדה, ואוסוהמי ענה: “אני מאמין שישנם תפקודים בסיסיים של התאים שצריכים להישמר מהשמרים ועד ליונקים. כמובן, החלולית שונה מהליזוזום, אך הערכתי שמנגנונים רבים היו חייבים להישמר, זו היתה הנחת העבודה כשהתחלתי במחקר.”
זוכה פרס נובל לרפואה 2016: מגלה מנגנון מיחזור התאים בגוף * תגלית המשך לזו של הרשקו וצ’חנובר
פרס נובל לרפואה ליושינורי אוסומי – מגלה תהליך הובלת חומרי התא לפירוק
