גנטיקה

תכנון תבוני-גרסת המילניום:בקרוב נוכל לתכנן יצורים חיים בעלי תכונות מוגדרות מראש

  • 3 תגובות
סמליל בית המשפט העליון לערעורים בארה"ב. מתוך ויקיפדיה

בית המשפט העליון בארה"ב אוסר לרשום פטנט על DNA אנושי, אך מתיר לרשום DNA סינתטי

  • תגובה אחת
איבר מין זכרי של עובר תרנגול (צבוע מלאכותית באדום) לפני שהוא קמל, כפי שנראה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. איור (A.M. Herrera and M.J. Cohn, University of Florida)

מדוע איבדו העופות את איבר המין הזכרי?

  • 23 תגובות
תאים במערכת החיסון. מקור: ויקימדיה קומונס

חוקרי הטכניון: יש לבחון מחדש את התיאוריה המקובלת על התראה מוקדמת במערכת החיסונית

  • תגובה אחת
ממותה צמרית. דגם מתצוגה במוזיאון בקולומביה הבריטית שבקנדה. מתוך ויקיפדיה

בסיביר נמצאה גופת ממותה צמרית שדם זרם ממנה

  • 69 תגובות
תקריב של ההתקן הנייד להפקת DNA אנושי [באדיבות אוניברסיטת וושינגטון]

התקן חדש למיצוי מידי של דנ"א אנושי

  • 3 תגובות
מוחות עכברים. צילום: ב.ג. נגב ואוניברסיטת בן גוריון

ב.ג. נגב תציג בכנס ביומד פפטידים המסייעים בעצירת מות תאים

  • תגובה אחת
פרופ' אהוד קינן, הטכניון

חוקרי הטכניון פיתחו מחשב ביולוגי מתקדם

  • 6 תגובות
פרופ' שוקראט מיטליפוב, האוניברסיטה הרפואית-מדעית של אורגון הראשון שהצליח לשבט עובר שנושא מטען גנטי של חולה סצפיפי - במקרה זה ילד בן שמונה הסובל ממחלה גנטית נדירה. צילום: OHSU

סוף סוף שיבוט אנושי: תא גזע של חולה ספציפי הושג לראשונה בהסטוריה באמצעות שיבוט

  • 2 תגובות
תא דנדריטי, מתוך ויקיפדיה

רפואה מותאמת אישית תאפשר פיתוח חיסונים נגד גידולים סרטניים

  • תגובה אחת
"השיטה החדשנית שלנו, למיטב ידיעתנו, היא שיטת החיזוי היחידה הזמינה כיום למציאת הקשר והמרחק הביולוגי בין כל שני גנים נבחרים, מה שמאפשר לגלות את הגן היחיד האחראי למחלה כלשהי," מסביר החוקר הראשי יובל איתן מאוניברסיטת רוקלפלר

מפת הקשרים בין כל הגנים באדם

  • אין תגובות
תודרנית לבנה בתוספת גן זוהר בתחנת החלל הבינלאומית - האור שיחק את תפקיד כוח המשיכה. צילום: נאס"א, מתוך המחקר של פול ועמיתיה

לגדל צמחים זוהרים בחושך בתחנת החלל הבינלאומית

  • 10 תגובות
סאשימי סלמון. מתוך ויקיפדיה

הדגים המהונדסים קרובים לצלחת?

  • תגובה אחת
פסולת גרעינית בצפון אוסטרליה

‫קולו של הספקן – מלחמת השמאל במדע / מייקל שרמר‬

  • 31 תגובות
ד"ר יעקב חנא, מכון ויצמן

ד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן, אחד מזוכי פרס קריל: הפרסים נותנים לי אנרגיה להמשיך במחקר

  • תגובה אחת
ד"ר אבי טרבס, המרכז הרפואי ע"ש שיבא

לקראת כנס Israestem: כדאי שישראל תשקיע בתחום הרפואה הרגנרטיבית ותאי הגזע, כדי לשמור על מובילותה מול מדינות שהחליטו לקדם את התחום

  • אין תגובות
ד"ר ג'רום בונט, אוניברסיטת סטנפורד

טרנזיסטורים ביולוגיים מאפשרים לתאים חיים לפעול כמחשב

  • 3 תגובות
ד"ר יניב ארליך, מכון וייטהד, בוסטון

הכרומוזום נשאר במשפחה

  • אין תגובות
עכבר האייל (Peromyscus maniculatus). צילום: John Good, National Park Service

בית וגֶן

  • 2 תגובות
הסכם להקמת מרכז פיתוח בסין עבור חברת לקסיפון הישראלית, עם סגן ראש עיריית צ'אנגג'ו. צילום: שלומי מזרחי

מקבץ ידיעות עסקיות: לקסיפון – מפתחת מערכת לתרגום סימולטני בשיחת טלפון פתחה מרכז פיתוח בסין; וגם: גלטן ביודיזל, פלוריסטם

  • תגובה אחת

מערכת דו-ממדית דמויית תא חי על גבי שבב זכוכית

  • אין תגובות
עכבר הצבי (Deer mouse). מתוך ויקיפדיה

גן אחד – מוטציות רבות: הגן השולט בצבע הפרווה של העכברים התפתח תשע פעמים

  • 2 תגובות
מסלולי האיתות עליהם אחראי אנזים ה-JNK.

יעד חדש לפיתוח תרופות למחלת פרקינסון

  • תגובה אחת
פרופ' חגי ברמן, האוניברסיטה העברית

פרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לפרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ולד"ר יעקוב חנא, ממכון ויצמן למדע.

  • 3 תגובות
הכניסה לבנק הזרעים הגלובלי בסוולברד. קרדיט: Svalbard Global Seed Vault/Mari Tefre/Wikimedia Commons

הרהורים – חשיבות שימור השונות הגנטית בצמחים / ד"ר מרים וולדמן

  • 2 תגובות
הכרומוזומים (החומר הגנטי בתא), עם הטלומרים המשמשים עבורם כ- 'מכסים' משני הצדדים.

להרחיק את המוות: תיאוריית הטלומרים. מאמר חמישי בסדרת אריכות הימים

  • 6 תגובות
ספרו של ארמונד מארי לרוי, עם פרק שלם על תהליך ההזדקנות

לעצור את המוות פרק 2: האבולוציה שהרגה אותי

  • 4 תגובות
תמונת מיקרוסקופ של תאים שנדבקו ב- CMV. שימו לב לגרעין המוגדל של התא האמצעי, שמעיד על ההידבקות. המקור: ויקיפדיה.

הרוצחים הקטנים: הווירוס שרובנו נושאים, וגוזל ארבע שנים מחיינו

  • 24 תגובות
חלבון מונע קפיאה בחרקים. מתוך ויקיפדיה

אנטיפריז – לא רק למכוניות

  • תגובה אחת
Ukhaatherium nessovi חיה בגודל חדף מעידן הקרטיקון-גיל, שנחשפה בשנת 1994 במדבר גובי במונגוליה ע"י האקדמיה המונגולית למדעים והמוזיאון האמריקאי להיסטוריה של טבע, היא אחד מהיונקים הרבים שבהם השתמשו במחקר עץ החיים של יונקי השליה. כאשר התגלה השלד, השמור להפליא של היצור הקטן הזה הופתעו החוקרים למצוא נוכחות של עצמות מסוג Epipubic bones , שהוצמדו לשני צידי המפשעה. כיום התכונה הזו נמצאת רק ביונקים מטילי ביצים כמו הברווזן וביונקי כיס כדוגמת הקנגורו. אבל הנוכחות שלהם במאובן זה הראתה כי גם ראשוני יונקי השיליה חלקו את אותה תכונה.

יונקי השליה הותיקים ביותר, חיו מיד לאחר סיום תקופת הדינוזאורים

  • 9 תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
תאי גזע שעברו תיכנות מחדש באמצעות אר-אן-אי (RiSP) מגדלים שלוחות ארוכות האופייניותלתאי עצב, לאחר העברתם למשטח גידול חדש

תאי גזע מושרים שהופקו מעור החולה יוכלו לשקם תאי מוח שנפגעו בגלל מחלת טרשת נפוצה

  • 6 תגובות
"לחשוב על דרכים למנוע שימוש לרעה במאגרי מידע". ד"ר יניב ארליך. צילום: MIT

סוד הגֶן הנעלם

  • תגובה אחת
עכברי מעבדה הסובלים מתסמונת פגיעה בחומר הלבן במוח. צילום. יובל קבילי, אוניברסיטת ת"א

אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
תירס מהונדס גנטית. מתוך ויקיפדיה

מוטל בספק: תירס מהונדס גנטית מסרטן

  • 9 תגובות
ריטה לוי-מונטלצ'יני זוכת פרס נובל לרפואה לשנת 1986

זוכת פרס נובל המבוגרת ביותר – ריטה לוי-מונטלצ'יני נפטרה והיא בת 103

  • תגובה אחת
תאי גזע. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי תאי קרום האמניון של עובר יכולים להוות מקור לביציות אנושיות

  • אין תגובות
פעולת התרגום הגנטי באמצעות mRNA. מתוך ויקיפדיה

חוקרי הטכניון פיתחו גישה חדשה המפשטת מודל ביולוגי מורכב

  • 3 תגובות
ד"ר עמית צור, אוניברסיטת בר-אילן

איך שומר התא את עצמו מפני התפתחות סרטן?

  • תגובה אחת
קרדיט: יהודה קריין, ירושלים 1936

הרהורים – המצוד אחר הגנום היהודי / ברכה רגר

  • 21 תגובות
תאי עכבר הזוהרים בעת החלוקה. צילום: האוניברסיטה העברית

פיתוח חדש באונ' העברית יתרום למציאתם של תרופות וטיפולים למחלות ניווניות וסרטן

  • אין תגובות
פרופ' אמיר שגיא. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

ביוטכנולוגיה חדשנית להשתקת גנים שפותחה באוניברסיטת בן–גוריון בנגב לשירות חקלאות המים בויאטנם

  • 3 תגובות
פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

  • אין תגובות
אגוזי ברזיל מכילים חלבון אלרגני – גורם אלרגיה. העברת הגן המקודד לחלבון זה לצמח אחר, גורמת גם לו להיות אלרגני. מתוך פרויקט גוטנברג

סויה ועכברים אסמטיים: על הסכנה בצמחים מהונדסים-גנטית

  • 9 תגובות
תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

  • אין תגובות
פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

  • תגובה אחת
לוגו פרויקט ENCODE

הגנומיקה של הזבל

  • אין תגובות
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ"בתי חרושת" לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש