גנטיקה

מתוך מצגת פרס נובל

איך התא חש את סביבתו?

פרופ' שיניה יאמאנאקה, אחד מזוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2012

להחזיר אחורה את שעון התא / טים הורניאק

למעלה. רשתית של עינו של חולה ניוון מאקולרי (AMD). למטה:ההשפעה של AMD על מערכת הראיה המרכזית. איור: סטיבן טסאנג והמכון הלאומי לעיניים.

תאי גזע מושרים שיפרו את הראיה בעכברים עיוורים

יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

האיור מראה גדיל דנ"א בעל בסיסים נוקליאוטידים (A, T, G ו- C) הנע מטה דרך נקבובית ברוחב מולקולה המכונה "ננו-נקבובית". הסימול X מסמן את מיקומו של הבסיס החסר העלול להוביל להתפרצות מחלה. באמצעות חיבור מולקולה כימית טבעתית המכילה בתוכה יון של נתרן לאתר הניזוק ניתן להאט את תנועת הדנ"א דרך ננו-הנקבובית כך שניתן לאתר את נקודת הפגימה. [באדיבות מחלקת השיווק והתקשורת של אוניברסיטת יוטה].

ננו-נקבובית לזיהוי נזקים בדנ"א

שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

ד"ר אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א. צילום: אוניברסיטת חיפה

נחשף הפגם הגנטי הגורם למחלה נדירה בשם: "SOFT syndrome"

המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

ד"ר מאיה שולדינר ויונתן הרציג. חוקי התנועה

מחוברים

למעלה, מימין: ד"ר גליה אוברקוביץ ולידיה ורביוב; למטה, מימין: מריה מריאנוביץ, פרופ' איתן גרוס וד"ר יהודית זלצמן. במקום הנכון

צו הרחקה

מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מרוץ שליחים

נחשון ים ירוק. מתוך ויקיפדיה. צילום: NEIL

‫ביו-הנדסה – שוליית נחשון הים / ריאיון מאת גארת' קוק‬

עגבניות מהונדסות גנטית, צילום Agricultural Research Service, ממשלת ארה"ב

מי הנדס את המזון שלי?

אי הפסחא. מתוך ויקיפדיה

נתיב חדש לאריכות ימים / דיוויד סטיפ

יתוש Aedes aegypti בוגר. מתוך ויקיפדיה

הגן המשמיד / ביז'אל פ' טריוֶודי

דוקטור שגיב שיפמן (ימין) ואייל בן-דוד. צילום: האוניברסיטה העברית

הגנטיקה של האוטיזם

פרופ' חיים סידר, האוניברסיטה העברית

זרקור: אפיגנטיקה – תורשה לא רק בגנים / דורית פרנס

מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

עוברי המחלוקת

אפיגנטיקה, מתוך אתר integratedhealthcare.eu

‫אפיגנטיקה: המתגים הסמויים של הנפש / אריק ג' נסטלר‬

אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

הרס עצמי

תא לא פולארי, שש שעות לאחר זריעתו על משטח פולימרי רך. הנקודות הצהובות מסמנות את החלבון "פקסילין" הממלא תפקיד באזורי המגע הממוקדים, סיבי אקטין צבועים באדום, וגרעין התא צבוע במגנטה. צילום: מכון ויצמן

הורה היאחזות

ניל דאבארג' וווילונג לי, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

סינתזה של קרומית תא מלאכותית

יושבים מימין: ליאת רוסו נורי, ד"ר גד אשר, ד"ר יהודית כהן. עומדים מימין: זיו צויגהפט, טל שמיע, ד"ר עדי נויפלד – כהן. יום ולילה

מסביב לשעון