גנטיקה

הכניסה לבנק הזרעים הגלובלי בסוולברד. קרדיט: Svalbard Global Seed Vault/Mari Tefre/Wikimedia Commons

הרהורים – חשיבות שימור השונות הגנטית בצמחים / ד"ר מרים וולדמן

  • 2 תגובות
הכרומוזומים (החומר הגנטי בתא), עם הטלומרים המשמשים עבורם כ- 'מכסים' משני הצדדים.

להרחיק את המוות: תיאוריית הטלומרים. מאמר חמישי בסדרת אריכות הימים

  • 6 תגובות
ספרו של ארמונד מארי לרוי, עם פרק שלם על תהליך ההזדקנות

לעצור את המוות פרק 2: האבולוציה שהרגה אותי

  • 4 תגובות
תמונת מיקרוסקופ של תאים שנדבקו ב- CMV. שימו לב לגרעין המוגדל של התא האמצעי, שמעיד על ההידבקות. המקור: ויקיפדיה.

הרוצחים הקטנים: הווירוס שרובנו נושאים, וגוזל ארבע שנים מחיינו

  • 24 תגובות
חלבון מונע קפיאה בחרקים. מתוך ויקיפדיה

אנטיפריז – לא רק למכוניות

  • תגובה אחת
Ukhaatherium nessovi חיה בגודל חדף מעידן הקרטיקון-גיל, שנחשפה בשנת 1994 במדבר גובי במונגוליה ע"י האקדמיה המונגולית למדעים והמוזיאון האמריקאי להיסטוריה של טבע, היא אחד מהיונקים הרבים שבהם השתמשו במחקר עץ החיים של יונקי השליה. כאשר התגלה השלד, השמור להפליא של היצור הקטן הזה הופתעו החוקרים למצוא נוכחות של עצמות מסוג Epipubic bones , שהוצמדו לשני צידי המפשעה. כיום התכונה הזו נמצאת רק ביונקים מטילי ביצים כמו הברווזן וביונקי כיס כדוגמת הקנגורו. אבל הנוכחות שלהם במאובן זה הראתה כי גם ראשוני יונקי השיליה חלקו את אותה תכונה.

יונקי השליה הותיקים ביותר, חיו מיד לאחר סיום תקופת הדינוזאורים

  • 9 תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים

  • 6 תגובות
תאי גזע שעברו תיכנות מחדש באמצעות אר-אן-אי (RiSP) מגדלים שלוחות ארוכות האופייניותלתאי עצב, לאחר העברתם למשטח גידול חדש

תאי גזע מושרים שהופקו מעור החולה יוכלו לשקם תאי מוח שנפגעו בגלל מחלת טרשת נפוצה

  • 6 תגובות
"לחשוב על דרכים למנוע שימוש לרעה במאגרי מידע". ד"ר יניב ארליך. צילום: MIT

סוד הגֶן הנעלם

  • תגובה אחת
עכברי מעבדה הסובלים מתסמונת פגיעה בחומר הלבן במוח. צילום. יובל קבילי, אוניברסיטת ת"א

אחים בדם – עכבר הבית ועכבר הבר

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי

ביטוי ובקרה

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. פעילות רציפה. צילום: מגזין מכון ויצמן

עקרון הרצף

  • אין תגובות
תירס מהונדס גנטית. מתוך ויקיפדיה

מוטל בספק: תירס מהונדס גנטית מסרטן

  • 9 תגובות
ריטה לוי-מונטלצ'יני זוכת פרס נובל לרפואה לשנת 1986

זוכת פרס נובל המבוגרת ביותר – ריטה לוי-מונטלצ'יני נפטרה והיא בת 103

  • תגובה אחת
תאי גזע. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי תאי קרום האמניון של עובר יכולים להוות מקור לביציות אנושיות

  • אין תגובות
פעולת התרגום הגנטי באמצעות mRNA. מתוך ויקיפדיה

חוקרי הטכניון פיתחו גישה חדשה המפשטת מודל ביולוגי מורכב

  • 3 תגובות
ד"ר עמית צור, אוניברסיטת בר-אילן

איך שומר התא את עצמו מפני התפתחות סרטן?

  • תגובה אחת
קרדיט: יהודה קריין, ירושלים 1936

הרהורים – המצוד אחר הגנום היהודי / ברכה רגר

  • 21 תגובות
תאי עכבר הזוהרים בעת החלוקה. צילום: האוניברסיטה העברית

פיתוח חדש באונ' העברית יתרום למציאתם של תרופות וטיפולים למחלות ניווניות וסרטן

  • אין תגובות
פרופ' אמיר שגיא. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

ביוטכנולוגיה חדשנית להשתקת גנים שפותחה באוניברסיטת בן–גוריון בנגב לשירות חקלאות המים בויאטנם

  • 3 תגובות
פרופ' מייק פיינזילבר וד"ר אידה רישל. הסעה

הגודל קובע (בתא)

  • אין תגובות
אגוזי ברזיל מכילים חלבון אלרגני – גורם אלרגיה. העברת הגן המקודד לחלבון זה לצמח אחר, גורמת גם לו להיות אלרגני. מתוך פרויקט גוטנברג

סויה ועכברים אסמטיים: על הסכנה בצמחים מהונדסים-גנטית

  • 9 תגובות
תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

  • אין תגובות
פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

  • תגובה אחת
לוגו פרויקט ENCODE

הגנומיקה של הזבל

  • אין תגובות
פרופ' יואל זוסמן. צילום: מכון ויצמן

חרקים ישמשו כ"בתי חרושת" לחלבונים אנושיים

  • 5 תגובות
שיניה ימאנקה וג'ון גורדון – שני הזוכים בפרס נובל לרפואה על גילוי התהליך המשמש לשחזור נעורי התאים הבוגרים.

פרס הנובל לרפואה: מההידרה של הרקולס, ועד לחיי נצח אנושיים

  • 3 תגובות
מתוך מצגת פרס נובל

איך התא חש את סביבתו?

  • אין תגובות
פרופ' רוברט לבקוביץ', זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2012

זריקת אדרנלין למדע: שני חוקרים בתחום התקשורת הבין תאית זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2012

  • 4 תגובות
פרופ' שיניה יאמאנאקה, אחד מזוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2012

להחזיר אחורה את שעון התא / טים הורניאק

  • תגובה אחת
פרופ' גו'ן גורדון, אחד משני זוכי פרס נובל לרפואה 2012. מתוך ויקיפדיה

לפתח תאי לב מעור החולה. כך הגדיר פרופ' ג'ון גורדון, אחד מזוכי פרס נובל לרפואה 2012 את תפקידם של תאי הגזע המושרים

  • 6 תגובות
מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)

פרס נובל לרפואה למפתחי תאי גזע מושרים: ג'ון גורדון ושיניה יאמאנאקה

  • 3 תגובות
למעלה. רשתית של עינו של חולה ניוון מאקולרי (AMD). למטה:ההשפעה של AMD על מערכת הראיה המרכזית. איור: סטיבן טסאנג והמכון הלאומי לעיניים.

תאי גזע מושרים שיפרו את הראיה בעכברים עיוורים

  • 7 תגובות
עטיפת ספר "המיתוס של ה-DNA זבל

הסתיים פרויקט ENCODE ומסקנתו: למה שקראנו DNA זבל יש תפקיד חשוב ברגולציה של גנים

  • תגובה אחת
יחסי הגומלין בין הפרוטאוסום לבין NQO1 מבוססים על עיכוב הדדי: הפרוטאוסום מפרק אנזימי NQO1 חסרי מבנה (שאינם קשורים ל-FAD), ואילו האנזים, כשהוא קשור ל-FAD, מונע מהפרוטאוסום לפרק חלבונים אחרים – כולל אותו עצמו

הצילו את המציל

  • תגובה אחת
פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי

פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012: "ניתן להשתמש בתאי גזע לשיחזור איי הלבלב של חולי סכרת"

  • אין תגובות
בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

  • 3 תגובות
מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

  • אין תגובות
האיור מראה גדיל דנ"א בעל בסיסים נוקליאוטידים (A, T, G ו- C) הנע מטה דרך נקבובית ברוחב מולקולה המכונה "ננו-נקבובית". הסימול X מסמן את מיקומו של הבסיס החסר העלול להוביל להתפרצות מחלה. באמצעות חיבור מולקולה כימית טבעתית המכילה בתוכה יון של נתרן לאתר הניזוק ניתן להאט את תנועת הדנ"א דרך ננו-הנקבובית כך שניתן לאתר את נקודת הפגימה. [באדיבות מחלקת השיווק והתקשורת של אוניברסיטת יוטה].

ננו-נקבובית לזיהוי נזקים בדנ"א

  • תגובה אחת
באיור: גורמי הבקרה מתחלקים באופן היררכי לשלוש רמות פעילות. גורמי הרמה הגבוהה ביותר (למעלה) משפיעים על מצב החומר הגנטי, וכך קובעים את זהותו הבסיסית של התא. גורמי הרמה השנייה (במרכז) קובעים את רמות הביטוי של הגנים וכך מעצבים את תכונותיו של התא. גורמי הרמה השלישית (למטה) הם דינמיים יותר באופיים, ומפעילים גנים בתגובה למצבי סביבה משתנים.

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לפיענוח קוד הבקרה של הגנום וחשפו באמצעותה עקרונות חדשים בוויסות התבטאותם של גנים

  • 2 תגובות
נשיא ארה"ב ברק אובמה, מתוך אתר הבחירות שלו

בית הדין לערעורים בוושינגטון: המימון הפדרלי למחקר תאי גזע עובריים חוקי

  • תגובה אחת
שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

  • 19 תגובות
ד"ר אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א. צילום: אוניברסיטת חיפה

נחשף הפגם הגנטי הגורם למחלה נדירה בשם: "SOFT syndrome"

  • תגובה אחת
המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

  • אין תגובות
מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)

תאי גזע מושרים (iPS) בשרות המחקר המדעי – תרופה פוטנציאלית ל-ALS?

  • תגובה אחת
פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

  • תגובה אחת
חתך רוחב של שליה. מתוך ויקיפדיה

לראשונה בעולם – תאי גזע מהשלייה הצילו את חייה של חולת סרטן בבי"ח הדסה

  • 9 תגובות
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

  • אין תגובות
מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש