גנטיקה

מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

  • אין תגובות
האיור מראה גדיל דנ"א בעל בסיסים נוקליאוטידים (A, T, G ו- C) הנע מטה דרך נקבובית ברוחב מולקולה המכונה "ננו-נקבובית". הסימול X מסמן את מיקומו של הבסיס החסר העלול להוביל להתפרצות מחלה. באמצעות חיבור מולקולה כימית טבעתית המכילה בתוכה יון של נתרן לאתר הניזוק ניתן להאט את תנועת הדנ"א דרך ננו-הנקבובית כך שניתן לאתר את נקודת הפגימה. [באדיבות מחלקת השיווק והתקשורת של אוניברסיטת יוטה].

ננו-נקבובית לזיהוי נזקים בדנ"א

  • תגובה אחת
באיור: גורמי הבקרה מתחלקים באופן היררכי לשלוש רמות פעילות. גורמי הרמה הגבוהה ביותר (למעלה) משפיעים על מצב החומר הגנטי, וכך קובעים את זהותו הבסיסית של התא. גורמי הרמה השנייה (במרכז) קובעים את רמות הביטוי של הגנים וכך מעצבים את תכונותיו של התא. גורמי הרמה השלישית (למטה) הם דינמיים יותר באופיים, ומפעילים גנים בתגובה למצבי סביבה משתנים.

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לפיענוח קוד הבקרה של הגנום וחשפו באמצעותה עקרונות חדשים בוויסות התבטאותם של גנים

  • 2 תגובות
נשיא ארה"ב ברק אובמה, מתוך אתר הבחירות שלו

בית הדין לערעורים בוושינגטון: המימון הפדרלי למחקר תאי גזע עובריים חוקי

  • תגובה אחת
שימפנזה ואדם. מתוך ויקימדיה - רשיון CC

"מותר" האדם מן השימפנזה – סרטן ואוטיזם

  • 19 תגובות
ד"ר אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי ת"א. צילום: אוניברסיטת חיפה

נחשף הפגם הגנטי הגורם למחלה נדירה בשם: "SOFT syndrome"

  • תגובה אחת
המבנה המולקולרי של חלבון נגיף השפעת הספרדי (המגלוטינין), כשהוא קשור בחוזקה לחלבון (בירוק) שפותח באמצעות השיטה הממוחשבת החדשה

השדכן

  • אין תגובות
מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)

תאי גזע מושרים (iPS) בשרות המחקר המדעי – תרופה פוטנציאלית ל-ALS?

  • תגובה אחת
פרופ' מיכאל פיינזילבר. צילום: מכון ויצמן

קוצו של יו"ד

  • תגובה אחת
חתך רוחב של שליה. מתוך ויקיפדיה

לראשונה בעולם – תאי גזע מהשלייה הצילו את חייה של חולת סרטן בבי"ח הדסה

  • 9 תגובות
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
מימין: פרופ' איתן דומאני, עמית צייזל, ד"ר וולפגנג קוסטלר ופרופ' יוסי ירדן. תזמון מדויק. צילום: מכון ויצמן

שינוי ברמת הביטוי

  • אין תגובות
מימין: פרופ' גדעון שרייבר ויעל פיליפ. זמן אמת. צילום: מכון ויצמן

מפגשים

  • אין תגובות
מימין: הדוקטורנט שי מלצר וד"ר ערן משורר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו את המנגנונים שמאפשרים לתאי גזע עובריים להפוך לכל תא בגוף האדם

  • 7 תגובות
פרופ' אסף פרידלר. צילופ: האוניברסיטה העברית

בשורה לחולי סרטן: שיטה חדשה לגרימת מוות מתוכנן של תאים סוללת את הדרך לפיתוח טיפול בסרטן

  • 19 תגובות
ד"ר מאיה שולדינר ויונתן הרציג. חוקי התנועה

מחוברים

  • אין תגובות
למעלה, מימין: ד"ר גליה אוברקוביץ ולידיה ורביוב; למטה, מימין: מריה מריאנוביץ, פרופ' איתן גרוס וד"ר יהודית זלצמן. במקום הנכון

צו הרחקה

  • אין תגובות
מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

  • תגובה אחת
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

חוקרי הטכניון הפכו לראשונה תאי עור של מטופלים לתאי שריר לב במטרה לתקן לב פגוע

  • אין תגובות
מיקרו RNA. איור: פרופ' רוברט ג'ונסון, אוניברסיטת טמפל

בין דיוק ליעילות: כיצד מתמרנות מכונות החיתוך של התא?

  • 5 תגובות
פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מרוץ שליחים

  • 2 תגובות
עגבניות שרי ופלפל ירוק - קרוב משפחתם. צילום: אבי בליזובסקי

פוענחו רצפי הגנומים של העגבניה המתורבתת ושל עגבניית הבר

  • 5 תגובות
זוכי פרס דן דוד במימד העתיד, 2012. צילום: אבי בליזובסקי

דייויד בוטסטיין, אחד משלושת חוקרי הגנום שזכו בפרס דן דוד בממד העתיד: אנו בפיתחו של עידן הגנומיקה ורפואה מותאמת אישית

  • 5 תגובות
נחשון ים ירוק. מתוך ויקיפדיה. צילום: NEIL

‫ביו-הנדסה – שוליית נחשון הים / ריאיון מאת גארת' קוק‬

  • 3 תגובות
עגבניות מהונדסות גנטית, צילום Agricultural Research Service, ממשלת ארה"ב

מי הנדס את המזון שלי?

  • 9 תגובות
הקשר בין פעילות גנים לבין מספר אתרי הקישור של חלבוני בקרה הקיימים באזור הבקרה של הגן. גוונים של אדום וירוק מראים את רמת פעילות הגנים (אדום מסמן רמת פעילות גבוהה). הגרף האפור מראה את הרמה המרבית אליה מגיעה הפעילות של כל סוג של חלבון בקרה. איור: ערן סגל, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה שמאפשרת לבצע עשרות אלפי שינויים מכוונים בדי-אן-אי של תאים חיים ולמדוד את השפעתם

  • 8 תגובות
אי הפסחא. מתוך ויקיפדיה

נתיב חדש לאריכות ימים / דיוויד סטיפ

  • 20 תגובות
פרופ' נסים בנבניסטי. צילום: האוניברסיטה העברית.

חוקרים באוניברסיטה העברית עשו את הצעד הראשון בדרך לטיפול בפיגור שכלי תורשתי בבנים באמצעות תאי גזע

  • תגובה אחת
יתוש Aedes aegypti בוגר. מתוך ויקיפדיה

הגן המשמיד / ביז'אל פ' טריוֶודי

  • 17 תגובות
מערכת בדיקות תחלואה בבע"ח של חברת דע-תא. תמונת יח"צ

דע-תא ביוטק תציג בכנס ביומד מערכת המסייעת לאבחון מחלות מדבקות בחיות, תוך הקטנת הסיכונים להן ולבעליהן

  • אין תגובות
דוקטור שגיב שיפמן (ימין) ואייל בן-דוד. צילום: האוניברסיטה העברית

הגנטיקה של האוטיזם

  • 20 תגובות
פרופ' חיים סידר, האוניברסיטה העברית

זרקור: אפיגנטיקה – תורשה לא רק בגנים / דורית פרנס

  • 7 תגובות
מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

  • אין תגובות
גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

עוברי המחלוקת

  • 2 תגובות
אפיגנטיקה, מתוך אתר integratedhealthcare.eu

‫אפיגנטיקה: המתגים הסמויים של הנפש / אריק ג' נסטלר‬

  • 21 תגובות
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

הרס עצמי

  • אין תגובות
תא לא פולארי, שש שעות לאחר זריעתו על משטח פולימרי רך. הנקודות הצהובות מסמנות את החלבון "פקסילין" הממלא תפקיד באזורי המגע הממוקדים, סיבי אקטין צבועים באדום, וגרעין התא צבוע במגנטה. צילום: מכון ויצמן

הורה היאחזות

  • תגובה אחת
ניל דאבארג' וווילונג לי, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

סינתזה של קרומית תא מלאכותית

  • 3 תגובות
יושבים מימין: ליאת רוסו נורי, ד"ר גד אשר, ד"ר יהודית כהן. עומדים מימין: זיו צויגהפט, טל שמיע, ד"ר עדי נויפלד – כהן. יום ולילה

מסביב לשעון

  • 14 תגובות
המחשה גרפית מתוך מחקר של Wellcome Trust Sanger Institute לפיענוח גנום הגורילה

פוענח גנום גורילת השפלה

  • 55 תגובות

"כתם עיוור" בבקרת איכות החלבונים

  • אין תגובות
ד"ר קרייג ונטר

דיויד בוטשטיין, קרייג ונטר, ואריק לנדר זכו בפרס דן דוד בתחום חקר הגנום

  • אין תגובות
פרופ' נעמה ברקאי, מכון ויצמן.

זמנים טובים, זמנים רעים

  • 5 תגובות
פרופ' יואל זוסמן ופרופ' ישראל סילמן. מהירות מופרזת. צילום: מכון ויצמן

מרכז Instruct במכון ויצמן נבחר כאחד משבעה מרכזי ליבה אירופיים בביולוגיה מבנית

  • אין תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן גילו פרטים חדשים על מקור הביציות בנשים

  • 2 תגובות
פרות. במקום סטייקים יקחו מהם תאי גזע.

בקרוב: ההמבורגר הסינתטי הראשון

  • 8 תגובות
מימין: ד"ר בנימין בורן, פרופ' אירית שגיא, מורן גרוסמן וד"ר דמיטרי תבורובסקי. חלק פעיל

על החיים ועל המים

  • תגובה אחת
חתך בריאה אנושית נגועה בסרטן. הגוש הלבן למעלה הוא סרטו והאזורים השחורים מעידים על כך לבעליה המקוריים של הריאה עישן. מתוך ויקימדיה

‫דלקה ממארת / גארי סטיקס‬

  • 3 תגובות
שער כתב העת Angewandte Chemie ועליו מודגמת השיטה לצפיה בקיפול חלבונים בזמן אמת

שיטה חדשה לצפייה בחלבונים בזמן התקפלותם

  • 4 תגובות
מושבה של תאי גזע (במרכז, בירוק), מוקפת בתאי עצב (באדום). צילום: מכון ויצמן

חדר המיון של הטבע

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש