פרס נובל לרפואה למפתחי תאי גזע מושרים: ג’ון גורדון ושיניה יאמאנאקה

3 תגובות

1. אין ספק שמדובר במחקרים שראויים ביותר לפרס. זה היה ברור שימאנקה יקבל את הנובל. השאלה הייתה רק מתי. תיקון קטן- תאי הגזע ה”עובריים” המושרים (iPS cells) הם תאים פלורי-פוטנטים (ולא פולי-פוטנטים). כלומר, כמו תאי גזע עובריים טבעיים, הם יכולים להתמיין לכל סוג תא בגוף. ראוי לציין שעדיין לא יודעים כמובן למיין תאי גזע עובריים או מושרים לכל סוגי התאים הקיימים, ובודאי שלא ליצור מהם איברים מורכבים. כן הצליחו כבר למיין תאי גזע מושרים לתאי עצב, תאי דם, ועוד. למיטב זכרוני חוקרים בישראל גם הצליחו ליצור רקמת תאי לב פועמים.

   מבחינת תרומה למחקר הרפואי נעשו כבר מחקרים רבים בשנים האחרונות עם תאי גזע מושרים. הקטע היפה זה שניתן לקחת תאים בוגרים וממויינים מחולה של מחלה כלשהי (בד”כ מחלות שיש להן מרכיב גנטי כלשהו), לעשות להם את התכנות מחדש לקבלת תאי גזע מושרים, ואז למיין מחדש לכיוון הרלוונטי (למשל, לתאי עצב אם מדובר במחלה שפוגעת בתאי עצב, או לתאי דם, וכו’). כך ניתן לעקוב אחר התפתחות המחלה בתאים בתרבית או בעכברים, בצורה מאוד נוחה ומבוקרת.

   מבחינת שימוש בתאי גזע מושרים לריפוי- זה יקח כנראה עוד כמה שנים טובות. הקטע היפה מבחינה זו זה שניתן לקחת תאים בוגרים מהחולה עצמו, להפיק מהם תאי גזע מושרים, לתקן את הבעיה בתרבית התאים (מחוץ לגוף), ואז למיין חזרה לכיוון הרצוי, ולהשתיל בחולה. ככה בעצם “עוקפים” את הצורך במציאת תורם ובהתאמת רקמות (כי התורם הוא בעצם החולה עצמו). פריצת דרך משמעותית בהקשר זה הושגה ע”י חוקר ישראלי בשם יעקוב חנא, במהלך פוסט-דוקטורט שלו בארה”ב ב-2007 (אצל חוקר בשם רודולף ג’ייניש). הם יצרו תאי גזע מושרים מעכברים עם מחלת דם גנטית (תלסמיה אם אני זוכר נכון), תיקנו את הפגם הגנטי בתאים, מיינו אותם ליצירת תאי גזע של מערכת הדם (מה שיש במח עצם) והשתילו אותם חזרה לעכברים- שהבריאו מהמחלה.

   בקיצור- תחום ממש מעניין ומבטיח, גם מבחינה מחקרית וגם מבחינה רפואית.

2. בנוגע לפסקא:
   שיניה יאמאנאקה היפני גילה למעלה מ-40 שנה מאוחר יותר, ב-2006,

   אבי שלום, כדאי לשנות “למעלה מ-40” ל: “כעבור כ-40”.
   אחרת – מהמשפט קצת משמע שלוקחים 40 שנה אחורה מהיום (2012)… וזה לא 2006…