פרס נובל לרפואה למפתחי תאי גזע מושרים: ג'ון גורדון ושיניה יאמאנאקה

היכולת להפוך תאים בוגרים בחזרה לתאי גזע הניתנים לתכנות היא פריצת דרך חשובה גם מהבחינה הרפואית וגם מהבחינה האתית

מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)
מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)

פרס נובל לרפואה ופיסיולוגיה לשנת 2012 ניתן למגלי היכולת לתכנת מחדש תאים בוגרים שהתמחו כבר (לרוב תאי עור הנגישים ביותר) לכל הרקמות בגוף. ועדת פרס נובל מוסרת כי הממצאים הם מהפכניים מבחינת ההבנה שלנו כיצד תאים ויצורים מתפתחים.

ג'ון גורדון הבריטי גילה ב-1962 כי ההתמיינות של תאים היא הפיכה. בניסוי הקלאסי הוא החליף את גלעיניהם של תאים לא בוגרים של צפרדע בגלעין של תא בוגר ממעי הצפרדיע. הביצית המהונדסת התפתחה לצפרדע נורמאלי. ה-DNA של התא הבוגר הכיל עדיין את כל המידע הנדרש לפתח את כל תאי הצפרדע.

שיניה יאמאנאקה היפני גילה למעלה מ-40 שנה מאוחר יותר, ב-2006, כיצד תאים בוגרים של עכברים יכולים לעבור תכנות מחדש ולהפוך לתאי גזע לא בוגרים. למרבה ההפתעה באמצעות מספר גנים בודדים, הוא יכול לתכנת מחדש תאים בוגרים כדי שיהפכו לתאים פוליפוטנטים כלומר תאים לא בוגרים שיכולים להפוך לכל סוג של תא בגוף.

התגליות פורצות הדרך שינו לחלוטין את המבט שלנו אודות התמיינות התאים. כעת אנו מבינים כי תא בוגר לא חייב להישאר לנצח במצב מתמחה. ספרי הלימוד נכתבו מחדש ושדה מחקר חדש נוסד. באמצעות תכנות מחדש של תאי אדם, המדענים יוכלו ליצור הזדמנויות חדשות לחקר מחלות ולפתח שיטות לאבחון וריפוי.

בהמשך היום נרחיב באתר הידען בנושא החשוב הזה. שאנו עוקבים אחריו מזה מספר שנים בתגית 'תאי גזע מושרים'.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אין ספק שמדובר במחקרים שראויים ביותר לפרס. זה היה ברור שימאנקה יקבל את הנובל. השאלה הייתה רק מתי. תיקון קטן- תאי הגזע ה"עובריים" המושרים (iPS cells) הם תאים פלורי-פוטנטים (ולא פולי-פוטנטים). כלומר, כמו תאי גזע עובריים טבעיים, הם יכולים להתמיין לכל סוג תא בגוף. ראוי לציין שעדיין לא יודעים כמובן למיין תאי גזע עובריים או מושרים לכל סוגי התאים הקיימים, ובודאי שלא ליצור מהם איברים מורכבים. כן הצליחו כבר למיין תאי גזע מושרים לתאי עצב, תאי דם, ועוד. למיטב זכרוני חוקרים בישראל גם הצליחו ליצור רקמת תאי לב פועמים.

    מבחינת תרומה למחקר הרפואי נעשו כבר מחקרים רבים בשנים האחרונות עם תאי גזע מושרים. הקטע היפה זה שניתן לקחת תאים בוגרים וממויינים מחולה של מחלה כלשהי (בד"כ מחלות שיש להן מרכיב גנטי כלשהו), לעשות להם את התכנות מחדש לקבלת תאי גזע מושרים, ואז למיין מחדש לכיוון הרלוונטי (למשל, לתאי עצב אם מדובר במחלה שפוגעת בתאי עצב, או לתאי דם, וכו'). כך ניתן לעקוב אחר התפתחות המחלה בתאים בתרבית או בעכברים, בצורה מאוד נוחה ומבוקרת.

    מבחינת שימוש בתאי גזע מושרים לריפוי- זה יקח כנראה עוד כמה שנים טובות. הקטע היפה מבחינה זו זה שניתן לקחת תאים בוגרים מהחולה עצמו, להפיק מהם תאי גזע מושרים, לתקן את הבעיה בתרבית התאים (מחוץ לגוף), ואז למיין חזרה לכיוון הרצוי, ולהשתיל בחולה. ככה בעצם "עוקפים" את הצורך במציאת תורם ובהתאמת רקמות (כי התורם הוא בעצם החולה עצמו). פריצת דרך משמעותית בהקשר זה הושגה ע"י חוקר ישראלי בשם יעקוב חנא, במהלך פוסט-דוקטורט שלו בארה"ב ב-2007 (אצל חוקר בשם רודולף ג'ייניש). הם יצרו תאי גזע מושרים מעכברים עם מחלת דם גנטית (תלסמיה אם אני זוכר נכון), תיקנו את הפגם הגנטי בתאים, מיינו אותם ליצירת תאי גזע של מערכת הדם (מה שיש במח עצם) והשתילו אותם חזרה לעכברים- שהבריאו מהמחלה.

    בקיצור- תחום ממש מעניין ומבטיח, גם מבחינה מחקרית וגם מבחינה רפואית.

  2. בנוגע לפסקא:
    שיניה יאמאנאקה היפני גילה למעלה מ-40 שנה מאוחר יותר, ב-2006,

    אבי שלום, כדאי לשנות "למעלה מ-40" ל: "כעבור כ-40".
    אחרת – מהמשפט קצת משמע שלוקחים 40 שנה אחורה מהיום (2012)… וזה לא 2006…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן