גנטיקה

מימין: הדוקטורנט שי מלצר וד"ר ערן משורר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו את המנגנונים שמאפשרים לתאי גזע עובריים להפוך לכל תא בגוף האדם

  • 7 תגובות
פרופ' אסף פרידלר. צילופ: האוניברסיטה העברית

בשורה לחולי סרטן: שיטה חדשה לגרימת מוות מתוכנן של תאים סוללת את הדרך לפיתוח טיפול בסרטן

  • 19 תגובות
ד"ר מאיה שולדינר ויונתן הרציג. חוקי התנועה

מחוברים

  • אין תגובות
למעלה, מימין: ד"ר גליה אוברקוביץ ולידיה ורביוב; למטה, מימין: מריה מריאנוביץ, פרופ' איתן גרוס וד"ר יהודית זלצמן. במקום הנכון

צו הרחקה

  • אין תגובות
מימין: ד"ר עדי רוה, רז פלטי, רות מלר, פרופ' איתן ראובני ועידו קמינסקי. ריכוזים. צילום: מכון ויצמן

ספירת מלאי

  • תגובה אחת
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

חוקרי הטכניון הפכו לראשונה תאי עור של מטופלים לתאי שריר לב במטרה לתקן לב פגוע

  • אין תגובות
מיקרו RNA. איור: פרופ' רוברט ג'ונסון, אוניברסיטת טמפל

בין דיוק ליעילות: כיצד מתמרנות מכונות החיתוך של התא?

  • 5 תגובות
פרופ' רוני זגר, מכון ויצמן

מרוץ שליחים

  • 2 תגובות
עגבניות שרי ופלפל ירוק - קרוב משפחתם. צילום: אבי בליזובסקי

פוענחו רצפי הגנומים של העגבניה המתורבתת ושל עגבניית הבר

  • 5 תגובות
זוכי פרס דן דוד במימד העתיד, 2012. צילום: אבי בליזובסקי

דייויד בוטסטיין, אחד משלושת חוקרי הגנום שזכו בפרס דן דוד בממד העתיד: אנו בפיתחו של עידן הגנומיקה ורפואה מותאמת אישית

  • 5 תגובות
נחשון ים ירוק. מתוך ויקיפדיה. צילום: NEIL

‫ביו-הנדסה – שוליית נחשון הים / ריאיון מאת גארת' קוק‬

  • 3 תגובות
עגבניות מהונדסות גנטית, צילום Agricultural Research Service, ממשלת ארה"ב

מי הנדס את המזון שלי?

  • 9 תגובות
הקשר בין פעילות גנים לבין מספר אתרי הקישור של חלבוני בקרה הקיימים באזור הבקרה של הגן. גוונים של אדום וירוק מראים את רמת פעילות הגנים (אדום מסמן רמת פעילות גבוהה). הגרף האפור מראה את הרמה המרבית אליה מגיעה הפעילות של כל סוג של חלבון בקרה. איור: ערן סגל, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה שמאפשרת לבצע עשרות אלפי שינויים מכוונים בדי-אן-אי של תאים חיים ולמדוד את השפעתם

  • 8 תגובות
אי הפסחא. מתוך ויקיפדיה

נתיב חדש לאריכות ימים / דיוויד סטיפ

  • 20 תגובות
פרופ' נסים בנבניסטי. צילום: האוניברסיטה העברית.

חוקרים באוניברסיטה העברית עשו את הצעד הראשון בדרך לטיפול בפיגור שכלי תורשתי בבנים באמצעות תאי גזע

  • תגובה אחת
יתוש Aedes aegypti בוגר. מתוך ויקיפדיה

הגן המשמיד / ביז'אל פ' טריוֶודי

  • 17 תגובות
מערכת בדיקות תחלואה בבע"ח של חברת דע-תא. תמונת יח"צ

דע-תא ביוטק תציג בכנס ביומד מערכת המסייעת לאבחון מחלות מדבקות בחיות, תוך הקטנת הסיכונים להן ולבעליהן

  • אין תגובות
דוקטור שגיב שיפמן (ימין) ואייל בן-דוד. צילום: האוניברסיטה העברית

הגנטיקה של האוטיזם

  • 20 תגובות
פרופ' חיים סידר, האוניברסיטה העברית

זרקור: אפיגנטיקה – תורשה לא רק בגנים / דורית פרנס

  • 7 תגובות
מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

  • אין תגובות
גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

עוברי המחלוקת

  • 2 תגובות
אפיגנטיקה, מתוך אתר integratedhealthcare.eu

‫אפיגנטיקה: המתגים הסמויים של הנפש / אריק ג' נסטלר‬

  • 21 תגובות
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

הרס עצמי

  • אין תגובות
תא לא פולארי, שש שעות לאחר זריעתו על משטח פולימרי רך. הנקודות הצהובות מסמנות את החלבון "פקסילין" הממלא תפקיד באזורי המגע הממוקדים, סיבי אקטין צבועים באדום, וגרעין התא צבוע במגנטה. צילום: מכון ויצמן

הורה היאחזות

  • תגובה אחת
ניל דאבארג' וווילונג לי, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

סינתזה של קרומית תא מלאכותית

  • 3 תגובות
יושבים מימין: ליאת רוסו נורי, ד"ר גד אשר, ד"ר יהודית כהן. עומדים מימין: זיו צויגהפט, טל שמיע, ד"ר עדי נויפלד – כהן. יום ולילה

מסביב לשעון

  • 14 תגובות
המחשה גרפית מתוך מחקר של Wellcome Trust Sanger Institute לפיענוח גנום הגורילה

פוענח גנום גורילת השפלה

  • 55 תגובות

"כתם עיוור" בבקרת איכות החלבונים

  • אין תגובות
ד"ר קרייג ונטר

דיויד בוטשטיין, קרייג ונטר, ואריק לנדר זכו בפרס דן דוד בתחום חקר הגנום

  • אין תגובות
פרופ' נעמה ברקאי, מכון ויצמן.

זמנים טובים, זמנים רעים

  • 5 תגובות
פרופ' יואל זוסמן ופרופ' ישראל סילמן. מהירות מופרזת. צילום: מכון ויצמן

מרכז Instruct במכון ויצמן נבחר כאחד משבעה מרכזי ליבה אירופיים בביולוגיה מבנית

  • אין תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן גילו פרטים חדשים על מקור הביציות בנשים

  • 2 תגובות
פרות. במקום סטייקים יקחו מהם תאי גזע.

בקרוב: ההמבורגר הסינתטי הראשון

  • 8 תגובות
מימין: ד"ר בנימין בורן, פרופ' אירית שגיא, מורן גרוסמן וד"ר דמיטרי תבורובסקי. חלק פעיל

על החיים ועל המים

  • תגובה אחת
חתך בריאה אנושית נגועה בסרטן. הגוש הלבן למעלה הוא סרטו והאזורים השחורים מעידים על כך לבעליה המקוריים של הריאה עישן. מתוך ויקימדיה

‫דלקה ממארת / גארי סטיקס‬

  • 3 תגובות
שער כתב העת Angewandte Chemie ועליו מודגמת השיטה לצפיה בקיפול חלבונים בזמן אמת

שיטה חדשה לצפייה בחלבונים בזמן התקפלותם

  • 4 תגובות
מושבה של תאי גזע (במרכז, בירוק), מוקפת בתאי עצב (באדום). צילום: מכון ויצמן

חדר המיון של הטבע

  • 4 תגובות
תא גזע תופס מקום של תאי שריר לב פגומים. איור: יוניברסיטי קולג' לונדון

חוקרי רמב"ם והטכניון יצרו במעבדה תאי לב פועמים

  • 2 תגובות
כלי דם מלאכותי. איור: מכון פרנהאופר

חוקרים מרמב"ם ומהטכניון הצליחו לראשונה ליצור כלי דם חדשים יש מאין בעזרת תאי גזע עובריים שתוכנתו מחדש

  • 2 תגובות
ד"ר רנטה פסקואלי וד"ר ודיא אראפ, חוקרים ממכון MD ANDERSON שפיתחו תרופה להפחתת שומן

תרופה ניסיונית חדשה קוטלת תאי שומן

  • 4 תגובות
תאי גזע. צילום: הטכניון

הטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם והאוניברסיטה לרפואה של דרום קרולינה ישתפו פעולה בחקר תאי גזע

  • 2 תגובות
ד"ר לאה גבר, אוניברסיטת בן-גוריון

מנוע נאנו בהנעה הפוכה

  • 3 תגובות
פרה. צילום: משרד החקלאות של ארה"ב

פיתוח חדש במכללת אפקה להנדסה: חיישן זעיר יזהה את מועד הביוץ של הפרות ויסייע לחקלאים לתזמן את מועד ההזרעה.

  • אין תגובות
פרופ' מוחמד חליחל, אוניברסיטת בן-גוריון. צילום יח"צ

פריצת דרך משמעותית בתחום פוריות הזכר: חוקרים הצליחו ליצור תאי זרע עכברי בתרבית

  • תגובה אחת
פרופ' ג'פרי גרסט ורחל קמה. צילום: מכון ויצמן למדע

מדעני המכון חשפו מנגנון מולקולרי האחראי להתפתחות מחלת באטן

  • 2 תגובות
פרופסור אריה אדמון. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון מציעים השקת פרויקט בינלאומי חדש בתחום האימונולוגיה

  • תגובה אחת
תא מלאכותי אי אורגני. איורף לי קרונין, אוניברסיטת גלזגו

שלב ראשון ביצירת "חיים אי-אורגניים"

  • 28 תגובות
פרופ' איתן יפה נוף - האוניברסיטה העברית

"הרבה מאוד שנים לא היה פרס נובל לתחום האימונולוגיה בוודאי שלא בתחום הזה של תגובת החיסון המולדת

  • 2 תגובות
פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל-אביב. איור: לידיה לויבסקי

חוקרים באוניברסיטאות תל אביב ובית לחם חשפו גנים לחרשות בשני העמים

  • אין תגובות
חיישנים המורכבים ממולקולות דנ"א יוכלו לשמש עבור טיפולי סרטן אישיים ולשם ניטור איכותם של תאי גזע. איור: אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה

ננו-חיישנים מבוססי דנ"א לאבחון סרטן וריפויו

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש