טיפוח זני צמחים אחידים מבחינה גנטית עשוי להועיל לחקלאים, אך גם עלול לחשוף את הצמחים לסכנת הכחדה. בנק זרעים בעיירה נידחת בחוג הארקטי מנסה למנוע אסון.
טיפוח זני צמחים אחידים מבחינה גנטית עשוי להועיל לחקלאים, אך גם עלול לחשוף את הצמחים לסכנת הכחדה. בנק זרעים בעיירה נידחת בחוג הארקטי מנסה למנוע אסון.
במכרה מלח עזוב לא הרחק מן הקוטב הצפוני, במקום ושמו סוולברד, המצוי בפיקוחן של המדינות הסקנדינביות, יש אוצר שמדינות העולם החליטו שצריך לשמרו מפני קטסטרופות או כאוס עולמי. המכרה הזה, המצוי בעומק האדמה, נבחר בעיקר בזכות תנאי טמפרטורה ולחות נמוכים ויציבים המייחדים אותו והאוצר שבמכרה הוא מאגר או בנק גנים של צמחים. בבנק הזה שמורים זרעים של צמחי הבר שהם אבות הצמחים המתורבתים של גידולי החקלאות המשמשים כיום למזון ולתעשייה, שנאספו על ידי מומחים בוטניים מאזורים גאוגרפים שונים.
המאמץ הבין-לאומי, המבטיח את האיסוף ואת השימור של זרעים המכילים את השונות הביולוגית של צמחי בר ושל גידולי תרבות החל כבר במחצית השנייה של המאה ה-20. גופים בין-לאומיים באו”ם וארגון המזון והחקלאות העולמי השקיעו משאבים רבים ופעלו באמצעות צוותי מומחים בין-לאומיים לאבטחה של בנקי גנים בעולם. הצורך באיסוף ובשימור הזרעים נבע מן האסונות שפקדו את החקלאות העולמית. לדוגמה, בשנים 1845-1852 הושמדו כל יבולי תפוח האדמה באירלנד על ידי פטרייה, משום שבכל רחבי המדינה גידלו רק זן אחד של תפוחי אדמה, שלא היה עמיד לפטרייה. האסון הזה גרם לרעב כבד באירלנד הידוע “כרעב הגדול” והיה, בין השאר, הסיבה לגלי ההגירה הגדולים שפקדו את המדינה. עוד דוגמה היא השמדת כל יבולי התירס בארה”ב על ידי זחלי נובר התירס. גם במקרה זה זן התירס שהשתמשו בו החקלאים היה אחיד מבחינה גנטית ולא הכיל גנים המקנים עמידות כנגד המזיק.
גם כיום מטרת המטפחים של זנים חקלאיים היא השגת זן אחיד בעל תכונות המתאימות לדרישות השוק, כמו למשל חיי מדף ארוכים. התוצאה היא שבד בבד עם הטיפוח נוצרים זנים בעלי מטען גנטי מצומצם המאבד תכונות ונעשה פגיע במצבים בלתי צפויים. הדוגמאות האלה ממחישות את החשיבות של שימור השונות הגנטית המצויה בטבע, תוצאה של ברירה אבולוציונית ארוכת שנים המבטיחה את הישרדותם של המינים הביולוגיים השונים.
כספת הזרעים הגלובלית בסוולברד מבורכת, אך עדיין כל מדינה צריכה לדאוג לשימור יכולתה לגדל את המזון הדרוש לקיומה. אצלנו, צמחיית הבר של ארץ ישראל עשירה מאוד במספר מיניה, ורבים מהם הם אבותיהם של הצמחים המתורבתים החשובים למאגר המזון העולמי. לדוגמה, ב- 1906 זיהה אהרון אהרונסון, על יד ראש פינה שבגליל חיטת בר, שהיא אחד המקורות של חיטת הלחם התרבותית וקרא לה בשם אֵם החיטה. ממצא זה היה כמובן בעל חשיבות עולמית, וכיום הדנ”א של אם החיטה משמש בסיס גנטי המאפשר פיתוחם של זנים שונים ומשובחים של חיטים בשיטות של הנדסה גנטית.
ואכן, בישראל הוקם בנק גנים לצמחי חקלאות בישראל (צמחי בר וצמחים מתורבתים), השוכן במנהל המחקר החקלאי, שבבית דגן. המאגר הזה והעשבייה על שם אהרון אהרונסון המצויה באוניברסיטת ירושלים הם הגופים האמונים על שימור ועל תיעוד השונות הגנטית של צמחיית הבר. בנק הגנים בבית דגן מארגן משלחות שתפקידן איסוף, ניקוי ושימור זרעים בעלי חשיבות למזון ולגידולי התעשייה באזורנו.
מלבד בנק הגנים והאוספים השונים הפזורים בישראל, פועל מרכז של המזרח התיכון שהוקם על ידי ארגון המזון והחקלאות העולמי ומושבו בחאלב שבסוריה. למרכז זה הועברו בשעתו גם דגימות של זרעים מישראל. קשה לדעת מה גורלו של המוסד הזה בימים אלו – מתברר שלא זו בלבד שאיתני הטבע וקטסטרופות לא צפויות מאיימות על אספקת המזון העולמית אלא אף התפתחויות פוליטיות הרסניות.
___
על המחברת
ד”ר מרים ולדמן כיהנה כראשת תחום בכירה לאיכות הסביבה ומו”פ אזורי במשרד המדע והטכנולוגיה וייצגה את ישראל בוועדות בין-לאומיות בנושאי שונות ביולוגית.
2 תגובות
יוזמת סוולברד היא מבורכת, אך לא חפה מבעיות.
מסתבר שהסכם הפקדת הזרעים כולל התחייבות של המאגר לאפשר – בכל מקרה ובכל מצב – גישה לזרעים רק למפקיד.
במילים אחרות – היה ותהיה קטסטרופה עולמית, רק חברות הזרעים הגדולות ומדינות המערב העשירות שהפקידו את הזרעים יוכלו לקבלם ולמסחרם, במקום לאפשר, במקרה קיצון כזה, גישה לכל האנושות.