ארוחות משנות את התקשורת בין התאים
אין זה מעורר תיאבון לחשוב על מזון כעל קוקטייל של הורמונים, אבל זה בהחלט יכול לעזור להסביר כיצד התזונה משפיעה על הבריאות. “ברור בהחלט שאוכל הוא לא יותר מערמה של כימיקלים ביולוגיים,” אומר דונלד ג’אמפ, ביוכימאי באוניברסיטת המדינה של אורגון.
החומרים הפעילים מבחינה ביוכימית המצויים בעוגייה או בפיסה של ברוקולי יכולים לעורר בתאי האדם תגובה דומה לזו של הורמונים. כך כתבו רנדי ג’יי סילי וקארן ק’ ריאן מאוניברסיטת סינסינטי בגיליון ה-22 בפברואר של כתב העת סיינס. הורמונים הם כימיקלים הנודדים ממקום אחד בגוף למקום אחר ומורים לתאי מטרה לייצר חומר מסוים או לבצע פעולה כלשהי.
לדוגמה, ב-2010 הראה צוות חוקרים מקליפורניה ומיפן שחומצות שומן מסוג אומגה-3 במזון נקשרות לחלבון GPR120 המצוי על פני תאי שומן ותאי שריר. כשהחומצה השומנית נקשרת לחלבון, כמו מפתח למנעול, החלבון מפעיל שרשרת תגובות שבסופו של דבר מגנה על הגוף מפני השמנה ודלקת.
השמנה ודלקת הן תהליכים המעורבים בסוכרת מסוג-2. סילי משער אפוא שבחירה מכוונת של מזון המסוגל לזרז את התהליכים התאיים שמעורר GPR120 וחלבונים אחרים הדומים לו עשויה לעזור בהגנה מפני סוכרת.
חומצות שומן אינן המרכיבים הבלעדיים דמויי הורמונים המצויים במזון. חומצות אמיניות יכולות אף הן להפעיל בתא שרשרת תגובות שמבקרות את חלוקתו של התא ומשפיעות על הפעילות של אינסולין. ויטמין D וויטמינים אחרים מעורבים בתגובה החיסונית בגוף. הקולטן המשופעל בידי אומגה-3 הוא חלק ממשפחה של חלבונים המכונים קולטנים מוצמדים לחלבון G, שמעבירה אותות המגיעים מחוץ לתא אל תוך התא פנימה. מדענים יודעים על התפקוד הייחודי של חלבונים רבים מקבוצה זו, אבל לדברי סילי עדיין אינם יודעים אילו מולקולות מפעילות כמה מן הקולטנים האלה.
המפתחות החסרים למנעולים האלה יכולים להימצא במזון. האתגר יהיה לתרגם את ממצאי המחקר להמלצות ברורות לתזונה, אומר ג’אמפ.
