צוות מחקר בראשות פרופ’ יוסי בוגנים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הצליח לתכנת מחדש תאי עור אנושיים לכדי תאי שליה מתפקדים כך שאין צורך להפיק תאי גזע מעוברים
צוות מחקר בראשות פרופ’ יוסי בוגנים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הצליח לתכנת מחדש תאי עור אנושיים לכדי תאי שליה מתפקדים. המחקר ותוצריו, פותחים אפיקים חדשים בכל הנוגע להבנת הגורמים לאי פוריות, סיבוכים במהלך ההיריון והשלכות בריאותיות ארוכות טווח הן לאימהות והן לתינוקות והוא פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications.
פרופ’ בוגנים מהאוניברסיטה העברית וצוותו השתמשו בחלבונים מיוחדים פרי פיתוחם ובצירוף עם הטכנולוגיה הקיימת לתכנות מחדש של תאים, הצליחו להביא לכך כי תאי עור המצויים בשכיחות גבוהה יחסית יהפכו ישירות לתאי גזע של השליה. השליה, איבר המתקיים רק במהלך היריון ובשנים האחרונות מתגלה החשיבות שלה למחלות רבות כדוגמת סכיזופרניה. יחד עם זאת, הגישה לתאי גזע של השליה, מטעמים אתיים וטכניים מוגבלת.
פריצת הדרך הטכנולוגית של פרופ’ בוגנים מתגברת על הקשיים השונים שבהפקתם ויצירתם של תאי גזע שלייתיים פעילים ומקנה אספקה בלתי מוגבלת של תאים לחקר תפקוד השליה. כמו כן, הפיתוח מאפשר לאתר מהם המנגנונים שהביאו לסיבוכי הריון אצל עובר מסוים אשר מתא העור שלו תוכנתו מחדש תאי השליה ולהבין טוב יותר האם וכיצד ניתן למנוע את התופעה בהרינות הבאים.
ראשית, הצוות איתר את הגנים החשובים ליצירת תאי גזע שלייתיים. תאים אלה, המכונים גם תאי גזע טרופובלסטים (TSCs) הינם התאים “המבקרים” את התפתחותה העתידית של שליה פעילה. לאחר מכן, באמצעות החדרת גנים אלו בתאי העור, החוקרים הצליחו להביא לכך כי תאי העור יהפכו לתאי גזע שלייתיים מתפקדים ויציבים. תאי הגזע של השליה אשר הופקו במעבדה הפגינו תכונות דומות לתאי גזע של השליה שהופקו מעוברי אדם מוקדמים (128 תאים) והראו יכולת התמיינות לתתי-סוגים שונים של תאי שליה. ניתוחים מקיפים, הכוללים בדיקת הגנים ומבנה הדנ”א הראו את העליונות של שיטה זו על פני גישות שפורסמו בעבר.
את המחקר הובילה ד”ר מוריה נעמה ממעבדתו של פרופ’ בוגנים מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם גב’ מורן רחמים, וחברים נוספים מהמעבדה. המדענים השתמשו בבדיקות הריון ללא מרשם כדי להעריך במהירות את התאים המתוכנתים מחדש שלהם, שכן תאים אלו מייצרים הורמוני הריון שונים, כולל גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG). הצוות קיבל הדרכה מהמעבדה של פרופ’ שמחה יגל במחלקת נשים ויולדות בהדסה והמעבדה לחקר תאי גזע במרכז הרפואי שערי צדק, בראשות פרופ’ רחל אייגס, אשר סיפקה דגימות קריטיות מ עוברי PGD.
פרופ’ בוגנים הסביר את חשיבות ממצאי המחקר ואמר כי “הם טומנים בחובם הבטחה משמעותית לקידום ההבנה שלנו לגבי התפתחות הריון, אי פוריות ומחלות הקשורות להריון. מעבר לכך, הוסיף פרופ’ בוגנים כי “לטכנולוגיה החדשה שגילינו יש פוטנציאל לחולל מהפכה של ממש בכל הקשור למחקר סביב פתולוגיות שליה וסיבות הגנטיות שגרמו לה ולהוביל לשיפור של כלי אבחון והתערבויות טיפוליות באופן שיכול להציל הריונות וחיים של עוברים עוד ברחם אימם.”
עוד בנושא באתר הידען:
