מדענים

תמונה מזכייתו של רוג'ר פנרוז עם סטיבן הוקינג בפרס וולף בכנסת בירושלים. קרדיט צילום קרן וולף

חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן: "לפנרוז יש קשר עקיף לתגלית שלי"הזוכות בכימיה פיתחו "חומר נפץ" בביולוגיה

  • 2 תגובות
פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש
פרופ' ריינהרט גנזל במצפה הכוכבים פרנל, חלק מפרויקט המצפה האירופי הדרומי בצ'לה. צילום יחצ, ESO

חתן פרס נובל ריינהרט גנזל הוא חבר גדול של המדע הישראלי

  • תגובה אחת
כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל
הקפת כוכב S2 את החור השחור במרכז הגלקסיה - סגיטריוס (קשת) *A, אחת ההוכחות לקיומו של החור השחור במרכז הגלקסיה, ממחקריהם של זוכי פרס נובל לשנת 2020 ריינהרט גנזל ואנדריאה גז. מתוך ויקיפדיה. By ESO/M. Kornmesser - <a rel="nofollow" class="external free" href="https://www.eso.org/public/images/eso1825b/">https://www.eso.org/public/images/eso1825b/</a>, CC BY 4.0, Link

"ללא התצפיות של גנזל וגז, כל הנושא של חורים שחורים היה נשאר תיאורטי"

  • 5 תגובות
איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]

רוג'ר פנרוז ושני מגלי החור השחור במרכז הגלקסיה זכו בפרס נובל לפיזיקה

  • 11 תגובות
הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל

מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

  • אין תגובות
הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
תצפיות שנעשו באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) של המצפה האירופי הדרומי (ESO) גילו בפעם הראשונה שכוכב שמקיף את החור השחור העל-מסיבי שבמרכז שביל החלב נע בדיוק כפי שחזה איינשטיין בתיאוריית היחסות הכללית שלו. המסלול שלו הוא בצורת רוזטה ולא בצורת אליפסה כפי שחזה ניוטון בתיאוריית הכבידה שלו. איור: ESO

טלסקופ הענק של ESO בצ'ילה צפה בכוכב רוקד סביב החור השחור העצום במרכז שביל החלב; מוכיח שאיינשטיין צדק

  • 17 תגובות
קתרין ג'ונסון מקבלת את המדליה הנשיאותית מידיו של ביל קלינטון. צילום: NASA/Bill Ingalis

קתרין ג'ונסון המתמטיקאית שחישבה את המסלול לאפולו 11 שנפטרה בגיל 101 – מודל לחיקוי מאוד נחוץ

  • 3 תגובות
זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

  • אין תגובות
מיקומו של כוכב הלכת pegasi-51b, כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש. איור: ועדת פרס נובל

גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – שינה את תפיסתנו על היקום

  • 10 תגובות
אנו צופים ביקום והוא נראה דומה בכל הכיוונים. מתוך אתר פרס נובל

"זוכה הנובל ג'ים פיבלס הוביל את המחקר התיאורטי בקוסמולוגיה במשך עשורים"

  • 3 תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
מארי גל-מן מתוך ויקיפדיה

נפטר חתן פרס נובל מארי גל-מאן, מייסד פיזיקת החלקיקים המודרנית

  • 7 תגובות
אהרון אהרונסון, חלוץ חוקרי הטבע בארץ ישראל. צילום: מתוך ויקיפדיה

אהרן אהרנסון: חלוץ האקולוגיה היישומית בארץ ישראל

  • תגובה אחת
טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

  • 8 תגובות
פרופ' ויליאם נורדהאוס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2018

פרס נובל לסביבה

  • אין תגובות
יעל ראש 2018, רקטור המכללה האקדמית אחווה. צילום יח"צ

זוכה שלישית בסך הכול בנובל בפיזיקה וחמישית בכימיה: לאן נעלמו המדעניות הבכירות?

  • 6 תגובות
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2018 לשלושה חוקרים על רתימת האבולוציה לפיתוח זרזים ידידותיים לסביבה, חלבונים ונוגדנים

  • אין תגובות

פרס נובל לרפואה לשנת 2018: רתימת מערכת החיסון למאבק בסרטן

  • 2 תגובות
חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

  • אין תגובות
צילום: הוקינג באוניברסיטת קיימברידג '. Lwp Kommunikáció / Flickr , CC BY-SA

האסטרונום המלכותי הבריטי, סופד להוקינג: "המושג של מוח כלוא המשוטט ביקום תפס את דמיונם של אנשים"

  • אין תגובות
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

  • אין תגובות
מתקן LIGO בהנפורד, וושינגטון. צילום: CALTECH

"הזוכים בנובל לפיזיקה הופתעו בעצמם מעוצמת האות של אירוע גלי הכבידה הראשון"

  • 6 תגובות
הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

  • 3 תגובות
ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות LIGO/VIRGO
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
נשים סובלות מהטיות המקשות על התקדמותן במדע. מקור: pixabay.

המדע סובל מבעיה של אפליה מגדרית

  • 3 תגובות
פרופ' עקיבא בר-נון ז"ל. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון

  • אין תגובות
מארי קירי בתצלום משנת 1898. מתוך ויקיפדיה

המדענית שפיצחה את סוד הרַדיוֹאַקטיביות

  • 3 תגובות
סטיבן הוקינג. Photo credit: EpicFireworks via Foter.com / CC BY

סטיבן הוקינג מיתן את הצהרותיו באשר לתבונה המלאכותית

  • 14 תגובות
הבזקי אור קצרצרים שפתחו עולם חדש. זווייל (שני מימין) עם תלמידיו | צילום: המכון הטכנולוגי של קליפורניה

הלך לעולמו אחמד זווייל, החוקר המצרי ששינה את פני המחקר של תהליכים מהירים בכימיה

  • 2 תגובות

טריפ מחשבתי

  • 5 תגובות

הטעויות של איינשטיין

  • 5 תגובות
יקום אקראי. איור: shutterstock

האם היקום אקראי

  • 900 תגובות

מדוע איינשטיין חשוב

  • 9 תגובות
קרוליין הרשל. מתוך ויקיפדיה

קרוליין הרשל רכשה השכלה למרות התנגדות אמה, עזרה לאחיה ויליאם ורשמה תגליות אסטרונומיות בעצמה

  • 6 תגובות
ציור גרפיטי של איינשטיין והנוסחה המפורסמת שלו. צילום: shutterstock

כיצד המציא איינשטיין מחדש את המציאות

  • 95 תגובות
מארווין מינסקי ז"ל. צילום מתוך פליקר

מארווין מינסקי, מחלוצי הבינה המלאכותית, הלך לעולמו

  • 4 תגובות
ביאטריס טינסלי באוניברסיטת ייל בשנת 1977. צילום: אוניברסיטת ייל

ביאטריס טינסלי (Beatrice Tinsley) – חוקרת היקום המתפשט

  • 3 תגובות
ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)

הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה  2015  פרופסור עזיז סנג'ר

  • אין תגובות
קוד הדנ"א. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2015 – חלק 3: מודריץ גילה את מנגנוני התיקון של ה-DNA

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

נובל לכימיה 2015 – חלק 2: "ביוכימיה היא הרופא המטפל של החיים"

  • 2 תגובות
בול לזכרו של נילס בוהר. צילום:Sergey Goryachev / Shutterstock.com

נילס בוהר, 1885 – 1962

  • 5 תגובות
המחשת הדרך בה הגיע חתן פרס נובל סאטושי אומורה לחומרים היעילים נגד מחלות טפיליות. איור: אתר פרס נובל

חיידקים וצמחים נגד טפילים

  • אין תגובות
שינוי תפיסתי עמוק. מקדונלד (מימין) וקאגי'טה. צילומים: אתר פרס נובל

איזו קלאסה, יש לי מסה! – נובל בפיזיקה למדענים שחשפו את סודות הנייטרינו

  • תגובה אחת
חלקיקי הניוטרינו מחליפים זהות בין האלקטרון-ניוטרינו, טאו ניוטרינו ומיואון ניוטרינו. איור: ועדת פרס נובל

שני חוקרים שגילו בנפרד שלניטרינו יש מסה זכו בפרס נובל לפיזיקה

  • 3 תגובות
מפתחי תרופות כנגד מלריה, עיוורון הנהרות ומחלת הפיל זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2015. איור: אתר פרס נובל

פרס נובל ברפואה למפתחי שיטות ריפוי מחלות הנגרמות על ידי טפילים לרבות מלריה ועיוורון הנהרות

  • 2 תגובות
מנכ"ל האקדמיה הלאומית למדעים, ד"ר מאיר צדוק, מעניק את תעודת ההוקרה לד"ר זהר גורי בכנס תקשורת המדע השני, 2009. צילום: אבי בליזובסקי - ואני מצטער מראש על האיכות

נפטרה ד"ר זהר גורי, מייסדת ועורכת מגזין המדע לנוער "ראש גדול"

  • תגובה אחת
פרופ' יעקב בקנשטיין. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס ישראל בפיזיקה, פרופ' יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, הלך לעולמו

  • 7 תגובות
פרופ' חגית מסר-ירון נשיאת האוניברסיטה הפתוחה בטקס הענקת פרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע, 2012. : לם וליץ סטודיו עבור מארגני האירוע

נשים מהוות מיעוט בסגל האקדמי הבכיר בישראל – 29% באוניברסיטאות, 39% במכללות המתוקצבות

  • 7 תגובות
צבי ינאי מנחה את התוכנית אסכולה בטלוויזיה החינוכית בשנת 2000. צילום מסך. מתוך אתר ThinkIL המאגד את פרסומיו הרבים והמגוונים של ינאי

המורשת הרוחנית של צבי ינאי – באתר פתוח לקהל הרחב

  • 4 תגובות
פרופ' אשל בן-יעקב ז"ל. צילום: אוניברסיטת רייס

גם אוניברסיטת רייס נפרדת מפרופ' אשל בן-יעקב – "אחד המומחים הגדולים בעולם לביו-מורכבות"

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש