מדענים

פרופ' נתן רוזן. באדיבות ​​​הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

פרופ'-מחקר נתן רוזן, 1995-1909

מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון, שותף בחיבור המאמר ההיסטורי EPR עם אלברט איינשטיין ובוריס פודולסקי
זוכי פרס נובל לכימיה 2023. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל למדענים שהצליחו ליצור נקודות קוונטיות – הטכנולוגיה שבבסיס מסכי הQLED

כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות
משמאל פרופ' פרנץ קראוז, ופרופ' אן ל'אולייר במהלך טקס קבלת פרס וולף מנשיא המדינה יצחק הרצוג. צילום באדיבות קרן וולף

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2023 לחוקרים שהצליחו למדוד תהליכים זעירים ומהירים באלקטרונים

פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות
איור 1. שיטות לייצור חיסון לפני מגפת הקורונה. (באדיבות הועדה לפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה): שימוש בנגיף מוחלש או בלתי פעיל וחלבון רקומביננטי (הצרפי) המועבר לגוף דרך וקטור נגיפי ומפעיל את מערכת החיסון. באדיבות וועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה 2023 לפורצי הדרך בתחום ה-mRNA שזירזו את החיסונים לקורונה

קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.
זוכי פרס נובל לרפואה 2023 Katalin Karikó ו- Drew Weissman. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לרפואה למגלי יישומי mRNA לחיסוני קורונה

השניים, קטלין קריקו ודרו ווייסמן התבשרו לפני כחודש על זכייתם בפרס HARVEI בטכניון
פרידריך וילהלם לייבניץ. המחשה: depositphotos.com

על אין-סופיותה של המכונה הטבעית

פרופ’ אוהד נחתומי, ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון חוקר את החיבור בין עולם מחשבה ישן וחדש בהגותו של לייבניץ.
כרזת הסרט אופנהיימר. מאת UNIVERSAL - אינסטגרם SERTTOV, שימוש הוגן בכרזה, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=2220162

הסובייטים חיזרו במרץ אחרי אופנהיימר אך הוא סירב לרגל עבורם

הסובייטים הצליחו אכן לשתול מרגלים שסיפקו את סודות הפצצה האטומית לקרמלין ואיפשר להם לפוצץ פצצה ראשונה באוגוסט 1949, זה היה העתק של הפצצה שנבנתה בלוס אלמוס והוטלה על ידי האמריקאים
רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

ממצאים חדשים על חלקה של רוזלינד פרנקלין בגילוי מבנה הדנ"א

מאמר שהתפרסם בנייצ'ר מפרט את חלקה של פרנקלין בגילוי ה"שדרה" של מולוקלת ה-DNA. עם זאת בשל התחרות בין הקבוצות היא נמנעה מלפרסם חלק גדול מהן בעצמה, כמו כן לווטסון וקריק
צילום של פרופ' אלברט איינשטיין בניו ג'רזי, 1947, נצבע ידנית בשנת 2022. המחשה: depositphotos.com

אלברט איינשטיין: חייו, תגליותיו ותורת היחסות

מה גילה איינשטיין, על מה זכה בפרס נובל ואיך שינה את הבנת המרחב והזמן? פרופ׳ אשר יהלום סוקר את חייו, תרומותיו לפיזיקה והשקפותיו הפילוסופיות.
מימין שמעון שריד מנכל העמותה, אור נטף, סהר פרץ, ג'וליה סאלח רות פרסול ולי אלפרט. צילום: ערן אקרמן

קרן פרסול ועמותת SpaceIL בחרו את המועמדות שישתלבו בתוכנית משותפת להעצמת נשים בתחום החלל.

שתיים מהן ישתלבו בפיתוח משימת בראשית2 שצפויה להיות משוגרת ב-2025
איור 3. התגליות של פבו סיפקו מידע חשוב באשר לאיכלוס העולם בזמן שבו הומוספיינס היגרו אל מחוץ לאפריקה והתפשטו לשאר העולם. ניאנדרטלים חיו במערב אירואסיה ואילו דניסובנים במזרח אירואסיה. רביה בין המינים השונים התרחשה כאשר ההומוספיינס התפשטו לרוחב היבשת, תוך השארת שרידים האצורים בדנ"א. איור מתוך ההסבר לפרס נובל 2022 לרפואה. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לרפואה לסוונטה פבו השוודי, מגלה האדם הדניסובי ומפענח הגנום של מיני אדם שנכחדו

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי
הטעות הגדולה של אינשטיין. עטיפה

הפרק מקורות הגאונות מתוך "הטעות הגדולה של איינשטיין – חייו של גאון לא מושלם" מאת דייוויד בּוֹדאניס

מאנגלית: חיים שמואלי. סדרת פילוסופיה ומדע בעריכת ד"ר יהודה מלצר ספרי עליית הגג וידיעות ספרים 312 עמודים.
אסיל נעמה. צילום: דוברות הטכניון

אסיל נעמה ממשיכה את דרכה בחלל

בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א
האסטרונאוטית פגי וויטסון. צילום: נאס"א

פגי ויטסון – האסטרונאוטית שניהלה משימות בתחנת החלל הבינלאומית, תשמש קפטנית מטעם ספייס אקס

כן, המפקדת! האסטרונאוטית פגי ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת משימה לתחנת החלל הבין־לאומית, הייתה האישה הראשונה לפקד על שתי משימות לתחנת החלל, והיא אמורה להיות מפקדת המשימה השנייה שיוציאו
סטיבן הוקינג במוזיאון המדע בירושלים, דצמבר 2006. צילום: אבי בליזובסקי

סטיבן הוקינג – נפש כלואה המשוטטת ביקום

במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של
מארי קירי. המחשה: depositphotos.com

זרקור על מארי קירי

ב-7 בנובמבר 1867 נולדה בוורשה מריה סְקְוֹלְדוֹבְסְקָה, המוכרת כמארי קירי, אחת מדמויות המופת של המדע המודרני. קירי הייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחידה עד היום שזכתה בשני תחומים
פורטרט של לאורה באסי. צייר לא ידוע.

לאורה באסי: האישה הראשונה שקיבלה פרופסורה במדעים

לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם
מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

נשים זוכות נובל במדעים – האם אנחנו בפתחה של מגמה?

מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה
מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את
תמונה מזכייתו של רוג'ר פנרוז עם סטיבן הוקינג בפרס וולף בכנסת בירושלים. קרדיט צילום קרן וולף

חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן: "לפנרוז יש קשר עקיף לתגלית שלי"הזוכות בכימיה פיתחו "חומר נפץ" בביולוגיה

פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש
פרופ' ריינהרט גנזל במצפה הכוכבים פרנל, חלק מפרויקט המצפה האירופי הדרומי בצ'לה. צילום יחצ, ESO

חתן פרס נובל ריינהרט גנזל הוא חבר גדול של המדע הישראלי

כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל
הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל

מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

אהרון אהרונסון, חלוץ חוקרי הטבע בארץ ישראל. צילום: מתוך ויקיפדיה

אהרן אהרנסון: חלוץ האקולוגיה היישומית בארץ ישראל

טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

פרופ' ויליאם נורדהאוס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2018

פרס נובל לסביבה

הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות LIGO/VIRGO
נשים סובלות מהטיות המקשות על התקדמותן במדע. מקור: pixabay.

המדע סובל מבעיה של אפליה מגדרית

פרופ' עקיבא בר-נון ז"ל. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון

דיוקן של מארי קירי משנת 1898

המדענית שפיצחה את סוד הרַדיוֹאַקטיביות

סטיבן הוקינג. Photo credit: EpicFireworks via Foter.com / CC BY

סטיבן הוקינג מיתן את הצהרותיו באשר לתבונה המלאכותית

טריפ מחשבתי