סיקור מקיף

זכויות קניין רוחני של שבטים

יצחק הוא "זקן השבט" ומנסה לאחד את מטות כל שבט המסאים כולל הסמבורו שחיים בצפון קניה, לגוף שנקרא ‫"‬היוזמה לקניין רוחני של המסאים"

 צעירי מסאים רוקדים (באדיבות שלמה כרמל מ "עולם אחר"). הצעירים קיבלו תשלום עבור הצילום
צעירי מסאים רוקדים (באדיבות שלמה כרמל מ "עולם אחר"). הצעירים קיבלו תשלום עבור הצילום

לפני כמה שנים מטיילים ישראלים מחברה ידועה ומפורסמת שהיו בטיול בקניה צילמו בנות משבט הסמבורו ללא הסכמתן. ידוע ומקובל בקרב מדריכי טיולים כי כדי לצלם אנשים יש לקבל את הסכמתם, שבמקרים רבים נרכשת תמורת כסף.

במקרה של המטיילים האלה, כנראה שהמדריך לא היה מודע לכך ולא שם לִבו למתרחש. המטיילים המשיכו בדרכם ולאחר כמה דקות "לוחמים" צעירים בני־השבט עצרו אותם באיומי נשק ושדדו את כל רכושם.

נזכרתי באירוע כאשר קראתי את סיפורו של יצחק . יצחק הוא בן־שבט המסאי מאזור נאיוושה (קניה). יום אחד, בהיותו צעיר, צילם אותו תייר. בתגובה תקף יצחק את התייר ושבר את המצלמה. לדבריו, "אנחנו המסאים מאמינים כי כאשר מצלמים אותנו מקיזים מעט מדמֵנו", אמונה נפוצה אחרת היא כי "התמונה היא חלק מנפשו של המצולם".  מעשית ברגע שהבינו כי יש אפשרות לקבל תמורה, לא הייתה להם סיבה שירשו צילומי חינם. היום, בהיותו בוגר הוא משמש "זקן שבט" ומנסה לאחד את מטות כל שבט המסאים כולל הסמבורו שחיים בצפון קניה, לגוף שנקרא ‫"‬היוזמה לקניין רוחני של המסאים" (Maasai Intellectual Property Initiative). האיחוד יביא לקיומו של גוף שבטי ובו כשלושה מליון נפשות, והכוונה היא להשיג הגנה חוקית למותג מסאי.

לדברי יצחק, "המסאים מנוצלים בידי אנשים שבאים, מצלמים ומפיקים רווחים מהתמונות" שלדעתו יש לחלק עם המסאים, זאת על־פי קבוצת מתנדבי "שנות אור" (לחוקי הקניין הבין־לאומיים) Light Years IP שלקחה על עצמה להגן על קניין תרבותי. בעולם יש כ־80 חברות המשתמשות בדמות המסאי או בשמו, כמו מוצרים של לנדרובר, אופנת לואי וויטון ואחרים שקוראים למוצריהם "מסאים".
יש האומרים כי מסאי הוא אחד השמות היותר נפוצים בשמות המותגים. חברות משתמשות בשם המותג בצורה שמגדילה ומשפרת את רווחיהן ולכן הגיוני שהמסאים ידרשו שתתקבל רשותם לשימוש בשמם או שיקבלו את חלקם ברווחים. עד עכשיו לא היו המסאים מאורגנים כדי להעלות תביעה שכזאת.

‫"‬שנות אור" מעורבת, בעיקר בארצות מתפתחות, בפיתוח מדיניות שידועה כ"לכידת הערך של הקניין הרוחני" (intellectual property value capture), בטענה כי "זכות הקניין הרוחני תאפשר לבעלי הקניין מקור הכנסה". למשל אילו היה המותג מסאי שייך לתאגיד, היה שוויו עשרות מיליונים. עד כמה יצליחו המסאים לקבל תמלוגים תלוי במשא ומתן.

מי שמעורב בנושא לטובת המסאים הוא לורד בואטנג Lord Boateng, חבר בבית הלורדים באנגליה שגדל באפריקה (אביו היה בעל מטע קקאו בגאנה). לדבריו שיוך זכויות קניין רוחני למסאים "הוא רעיון שהגיע הזמן לממשו". כמי שיושב בראש ההנהלה של גוף חדש שנקרא "הקרן האפריקאית" (לקניין רוחני) African IP Trus מביא הלורד את נושא המסאים לסדר היום. לדבריו המסאים מבינים כי מנצלים אותם וברצונם לעצור את הניצול.

לפני שהמסאים דורשים את זכויות הקניין, הם רוצים לדעת כי כל מטות השבט מעורבים. בעזרת "שנות אור" עובר יצחק בין כפרי המסאים ומרצה על זכותם. מעבר בין 12 מחוזות שפרוסים על שטחי ענק בקניה ובטנזניה, בהם חיים כשלושה מיליון מסאים, אינה משימה קלה. עד כה הגיע רק לכמעט מיליון אנשים.

כאשר יסתיים מסע השכנועים והמסאים יבחרו להמשיך (במה? בתהליך? המשפט לא גמור), התכנית היא להקים "מועצת זקנים" General Assembly of Maasai elders. הגוף שיקבל תמיכה מ"שנות אור" יפעל כגוף חוקי שתפקידו יהיה ליצג את המסאים ולתת הרשאות לשימוש במותג מסאי.

כבר היום מתקיימות סדנאות בקהילות רבות שבהן מסבירים את זכויות הקניין הרוחני, זאת על אף שעורכי דין מהקהילה המסאית מעריכים כי ‫"‬הסיכוי להצלחה נמוך מאחר שבמושגים בין־לאומיים הנושא אינו קשור לחוקי הקניין". החוקים עוצבו בעבור עסקים חדשים וממציאים, חוקים שעוצבו להגנה על פטנטים ולא ברור כי ניתן להחילם על מקרה המסאים.
ייתכן שחוקי השימוש בסמלים המסחריים יהוו גישה טובה יותר כיוון שהשם מסאי היה בשימוש הרבה לפני קיומן של החברות המסחריות שמולן יעמדו המסאים וידרשו את חלקם.

רעיון ההגנה על קניין רוחני עלה כבר כאשר בני הנבחו (Navajo) הגישו תביעה נגד חברת בגדים על שימוש בשמם וזכו לתגמולים מהחברה. אולי המקרה היותר מתאים למסאים הוא מקרה הילידים (Aborigines) באוסטרליה, שלפני 15 שנים הוכרה זכותם הקניינית על אתרי תיירות ארכאולוגיים.

המסאים בכפריהם ובמנהגיהם מסמלים את אפריקה במיטבה. רעיית עדרים במרחבים הפתוחים, אופיים הגאה, הופעתם הייחודית והמיוחדת מסמלת את אפריקה כפי שהייתה לפני הופעת האדם הלבן – אפריקה שהיא ערש האנושות. כל אלה מהווים מקור למותגים שעוסקים בהרפתקאות ופעילות בטבע הפראי. ככאלה המותג מוצמד לכלי רכב, לבגדים, לציוד מחנאות ואפילו לתכשיטים. מול כל היצרנים שמשתמשים במותג יהיה על המסאים לעמוד בגאווה (הטיפוסית להם) ולדרוש מהנצלנים את זכויותיהם. הראשונים שמולם יצאו, יהיו החברות שלדעת המסאים שמם משמש מותג שמעליב אותם, כמו שימוש בצמידים ותכשיטים שבעבור המסאים כל אחד וכל צבע מסמל את מצב עונדו כמו למשל ענק שניתן לכלה. כאשר חברה מסחרית מעתיקה את הענק ומוכרת אותו בסיטונאות הפגיעה ברורה.

האם החברה המערבית תקבל את הדין ותאפשר לשבט המסאים ליהנות מחוקים שנוצרו בחברה כה שונה מחברתם? למסאים יש חוש בעלות חזק שאולי יעזור להם במאבק בתנאים שאין הם מכירים. תרבותם ומנהגיהם יקרים להם, כאשר הם מרגישים נפגעים, כאשר השימוש בשמם פוגע בהם, כאשר השימוש בסמלים שבעבורם הם חשובים הופך לסחורה, יש להניח כי הם יצאו למאבק ללא פשרות.

אין ספק כי בקרב על דעת הקהל המסאים ינצחו. כאשר ינצחו בשדה המשפטי, יזרום כסף לקהילות וכאן תתעורר בעיה: איך לחלקו ומה לעשות עם ההכנסה החדשה? זה יהיה אחד מתפקידי "מועצת הזקנים".

המסאים לא יתקפו חברות מסחריות בנשק כמו שתקפו את המטיילים הישראלים, וגם לא כמו שיצחק תקף את התייר שצילם אותו. אבל יש להניח שיצאו למאבק על זכותם לקניינם הרוחני, וכמו שיצחק אומרֿ, ‫"‬בעבורנו הכסף הוא משני, העיקר הוא הכבוד".

מיהם המסאים?

המסאים ואחיהם הצפוניים הסמבורו הם שבט של נוודים למחצה שהגיעו לקניה וטנזניה בתחילת המילניום הראשון. בהיותם רועי בקר וצאן תפסו את השטחים המתאימים למרעה בשקע האפריקאי ובשוליו. שמם בא מהשפה אותם הם דוברים שנקראת שפה ה מאא (שפת המאא), ומכאן דוברי מאא = מאאסאי.
הבקר נחשב מתנת האל ומהווה את המקור החשוב למחיה כאשר בסיס מזונם הוא חלב ודם. היום ניתן לבקר תמורת תשלום בכפרי המסאים שנמצאים על מסלולי הטיולים. הכפרים נקראים אנקנג Enkang. המאניאטה manyata היא המתחם שבו נמצאים הצעירים בתקופת ההכנה לכניס‪תם‬ לשכבת הלוחמים.

ישנם מקרים שבהם הייתה הצלחה במאבק להכרה בזכויות הקניין התרבותי, בין היתר, בלחץ מגדלי קפה באתיופיה ויתרה חברת סטארבק על שמות מסחריים שהיו זני קפה שמעובדים באתיופיה. ישנה כוונה לתבוע זכויות על מותגים נוספים כמו תה מקניה ומאוגנדה, קקאו ממדגסקר וחמאה ושומן שמיוצרים מאגוזי שיאה – (shea). בעבר כבר הזכרתי את מאבקם של בני הסאן בנמיביה לזכויות על ההודיה (Hodya) ואחרים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן