סיקור מקיף

עיר ביומימטית חכמה ראשונה תיבנה בניגריה

ב-2014 ימלאו מאה שנים לעצמאותה של ניגריה. ממשלת ניגריה החליטה לציין את שנת המאה– לא רק בחגיגות ואירועים, אלא בייזום פרויקט חדשני “שישאיר מורשת לדורות הבאים ולמאה השנים הבאות, וישנה את התפיסה בעולם לגבי האופן בו צריכה להיראות עיר” – תכנון עיר על פי עקרונות הביומימיקרי.

עיר חכמה בניגריה. צילום מסך מתוך סרטון תדמית של ממשלת ניגריה.
עיר חכמה בניגריה. צילום מסך מתוך סרטון תדמית של ממשלת ניגריה.

מאת: מאיה גבעון

ב- 2009 פרסם האו”ם לראשונה כי רוב בני האדם מתגוררים בסביבה עירונית. על פי התחזיות, מגמה זו צפויה להתגבר בעשורים הקרובים. אנחנו נמשכים לערים לא רק מכורח הפרנסה, אלא גם משום שערים מאפשרות חדשנות, וכן פריצות דרך מדעיות, טכנולוגיות ותרבותיות – מעצם הפגשת מגוון אנשים ויצירת מרחב להזדמנויות. במשך שנים הערים נחשבו (לעיתים קרובות בצדק) כמקורות של זיהום ותחלואה, מקור למגפות ולבעיות סביבתיות. עם זאת, בתכנון עירוני נכון, צריכת המשאבים של השוכן בעיר נמוכה מזו של המתגורר באזור כפרי ושואף לרמת חיים דומה. מסיבה זו השתנתה התפיסה, וכיום כבר נשמעת פה ושם האמרה: אוהב טבע חי בעיר. תשתיות עירוניות, להבדיל מהתבודדות באזורים טבעיים, מאפשרות אורח חיים מקיים וסביבתי יותר.

ב-2014 ימלאו מאה שנים לעצמאותה של ניגריה. ממשלת ניגריה החליטה לציין את שנת המאה– לא רק בחגיגות ואירועים, אלא בייזום פרויקט חדשני “שישאיר מורשת לדורות הבאים ולמאה השנים הבאות, וישנה את התפיסה בעולם לגבי האופן בו צריכה להיראות עיר” – תכנון עיר על פי עקרונות הביומימיקרי.

על פי הפרסומים, העיר תוקם בסמיכות לעיר הבירה אבוג’ה ותהיה “עיר חכמה”, עם הטכנולוגיות הסביבתיות המתקדמות ביותר. מתכנניה ישתמשו בטבע כמודל לחיקוי, כמנטור, וכמדד להצלחה. העיר, שתקום כעיר בתוך עיר, אמורה לספק מקום מגורים רק לכמאה אלף איש, ולשמש בעיקר כמוקד תרבות ותיירות. בסרטון תדמית מושקע שהפיקו היזמים, מוזכרים חלק מן העקרונות המנחים לתכנון הפרויקט השאפתני:

  • – תכנון “מטבוליזם עירוני”, לפיו חומרי גלם מנוצלים באופן אופטימאלי ומעגלי בתחומי העיר, לשם מניעת הצטברות פסולת.
  • – שכונות העיר אמורות להיות מתוכננות כתאים, שהם בו זמנית עצמאיים אך תלויים זה בזה – כאשר העיר תתרחב, כל שכונה תוכל לעשות זאת באופן עצמאי תוך תמיכה בתושבים עם תשתיות נדרשות.
  • – חגורות ירוקות יתפקדו הן לייצור חקלאי מקומי והן לשמירה על המגוון הביולוגי.
  • – המים יכובדו כמשאב היקר ביותר למערכות החיות, ייאספו על ידי התשתית העירונית, יטוהרו וישמשו באופן מחזורי.
  • – עורקי תחבורה המוניים יתפקדו כמערכות הספקה לשכונות (ככלי דם לאברי הגוף), עם עדיפות גבוהה לתחבורה לא ממונעת. תחבורה ציבורית תהווה את האמצעי העיקרי לתחבורה ממונעת, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להקטנת זיהום האוויר.
  • – עידוד מגוון תרבותי ואתני.
  • לא ברור עדיין מה עומד מאחורי המילים היפות והתיאורים המסקרנים, לצד הרעיון המבורך. ללא ספק, לאור חומרת המשבר הסביבתי בו אנו נמצאים והיקפו, עלינו לשאוף גבוה ככל האפשר בתכנון הערים החדשות שלנו.

5 תגובות

  1. מה שקורה באפריקה הוא בושה לאנושות…

    אין תשתיות, אין כבישים, אין חינוך, אין עבודה, אין בניה, אין תעשיה אין, אין, אין…

    מה הפלא שמי שיכול בורח משם, גם לישראל ?

    הייתי מצפה מארגון כמו האו”ם, לדאוג יותר לאפריקאים ופחות לארגון כמו אונר”א, שמפטם צאצאים של פלסטינים, ומאפשר להם להתרבות בלי דאגות …

  2. כתבה וסרטון ריקים מתוכן.

    העיר המתוארת לא שונה מהותית מערים מערביות סטנדרטיות. אולי בפרספקטיבה ניגרית מדובר בחידוש מרעיש.

    כתבה חריגה באיכותה הנמוכה ביחס לאתר נהדר זה.

  3. “לא ברור עדיין מה עומד מאחורי המילים היפות והתיאורים המסקרנים”
    יש לא אוורסיה לאנשי מכירות שמוכרים אוטופיה תוך שימוש במושגים אשר הם בעצמם לא מבינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.