הנדידה נעצרה, הפרסתנים הגדולים לא יגיעו השנה לשמורת מסאי מרה בקניה

חוסר יציבות באקלים ופעילות אנושית משפיעים על הנדידה. על פי פקחים בסרנגטי סימנים מוקדמים מראים כי השנה הנדידה המפורסמת לא תגיע לקניה. יותר משני מיליון אוכלי עשב לא יעברו את הגבול ולא יכנסו למסאי-מרה השנה.

טבע פראי בטנזניה. באדיבות שלמה כרמל "עולם אחר"
אחת מתופעות הטבע היותר מענינת היא נדידה. עופות נודדים אלפי קילומטרים מאזורי חריפה לאזורי קינון, חרקים נודדים בעקבות החום והמזון וכך גם דגים ויונקים ימיים. לאחרונה סבלו חקלאים מנדידת הארבה, אותו חגב שמתקבץ ללהקות של מליונים ונודד על "כנפי הרוח".

תופעת הנדידה שאולי מפורסמת ונצפית יותר מכל היא נדידת הפרסתנים במזרח אפריקה. כמליון וחצי גנו שאליהם מצטרפות כחצי מליון זברות ואלפי צבאים שנודדים במסלול אליפטי שחובק את שמורות הסרנגטי בטנזניה והמסאי-מרה בקניה. באוכלי העשב מזנבים צבועים ואריות על הקרקע ועיטים ונשרים באוויר וכך יוצרים את אחד ממראות הטבע היותר מעניינים, יפים ומפורסמים.

זואולוגים, תיירים וחובבי טבע יודעים כי בחודשים יולי ואוגסט עדרי הנודדים פושטים על שדות המרעה של שמורת המסאי-מרה וסביבתה בקניה, ואילו ביתר חודשי השנה הם רועים בשטחי הסרנגטי בטנזניה.

התנועה מוכתבת ע"י זמינות הגשם שמצמיח עשב. שינויי האקלים בשנים האחרונות גורמים למחזוריות הגשם להיות פחות יציבה וצפויה. מסתבר כי לכך מתווספת פעילות אנושית, פעילות צייד יזומה ונסתרת, פיתוח שטחי חקלאות מגודרים סביב השמורות ופעילות תיירותית.

כל הסיבות האלה גורמות להפרעות זניחות, אבל יחד מתהווה הפרעה מוחשית.

חוסר יציבות באקלים ופעילות אנושית משפיעים על הנדידה. על פי פקחים בסרנגטי סימנים מוקדמים מראים כי השנה הנדידה המפורסמת לא תגיע לקניה. יותר משני מיליון אוכלי עשב לא יעברו את הגבול ולא יכנסו למסאי-מרה השנה.

מומחים בסרנגטי אומרים כי בשנים האחרונות הפרסתנים שוהים במסאי-מרה פחות ופחות זמן. בשנה שעברה (2012) רעו עדרי הנודדים במסאי-מרה רק שבועיים, זאת במקום החודשיים שהיו עד כה הזמן הרגיל. אחרי שבועיים נראו עדרי הגנו "ממהרים" חזרה לשדות המרעה שבסרנגטי.

נדידת זברות ופרסתנים אחרים באפריקה. צילום:shutterstock
נדידת זברות ופרסתנים אחרים באפריקה. צילום:shutterstock

הסיבות לקיצור השהות הן בעיקר פעילות אנושית גוברת והולכת (כולל תיירות), כשהמפגע הגדול יותר הוא פלישת עדרי המסאים לתוך השמורה. אלו דברים שאומר הפקח הראשי של הסרנגטי שמזכיר כי סקר שנערך ע"י "החברה הזואולוגית של אונ' פרנקפורט (FZS) ", הזהיר מהשינוי הממשמש ובא במחזוריות הנדידה של הגנו. עורכי הסקר חזו את השינוי בעיקר בגלל שינויי האקלים שגורמים לשינויים במחזוריות הגשמים. השינוי שנצפה לפני שנה קרה בבת אחת והפתיע את פקחי השמורה ואת מובילי הטיולים, ובסופו של דבר, גרם להפסדים כספיים נכבדים.

על פי הנראה בשטח, העדרים מאריכים את שהותם בדרום הסרנגטי ובאזור השימור של הנגורונגרו. הארכת שהות שתגרום לכך שהעדרים לא יגיעו צפונה. בדרך כלל חציית הגבול היא ביולי, אלא שעל פי מיקום העדרים עכשיו ועל פי המרחק שיהיה עליהם לעבור – מעריכים פקחי השמורות כי כשיגיע הזמן המסורתי בו עוברים העדרים למסאי-מרה, הם יהיו עדיין רחוקים ולכן סיבוב הנדידה יתקצר וישתבש. לתשומת לב מי שמתכנן לבקר בשמורות הקניתיות בחודשים הקרובים.

לפני כשלוש שנים כתבתי "קינה לגן העדן" לא חשבתי ובטח לא פיללתי כי הנבואה תתגשם כה מהר.

7 Responses

  1. חובב חיות
    בזה אתה צודק. הסיבה העיקרית לההכחדה היא פשוט מספר בני האדם בעולם וההשפעה הסביבתית שלנו – כריתת יערות, ייבוש ביצות, דייג, זיהום אוויר, זיהום מקורות מים, ציד וכן הלאה.
    וזה לא התחיל עכשיו – הכחדת היונקים הגדולים באמריקה קרו לפני 12000 שנה, הכחדת הדודו, המואה ומינים של צבי ענק לפני כמה מאות שנים וכן הלאה….

  2. אך לא הכל בגלל התחממות הגלובאלית, כמובן שאנו אשמים בהרבה.

  3. חובב חיות
    אנחנו נמצאים בעידן הכחדה שקצב ההכחדה בו לא שונה מזה שחיסל את הדינוזאורים לפני 65 מיליון שנה.

  4. אבי בליזובסקי
    זה ידועה גם כך, שחלק מהמינם נכחדים וחלק להפך. האם באמת תהיה הכחדת מינים נוכחית – שכבר מזמן התרגלנו עליהם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.