סיקור מקיף

הקורבנות הבלתי צפויים של ההתחממות

נמלי הספארי סיפקו לאיכרי קניה יכולת ניבוי לתחילת עונת הגשמים. ההתחממות שיבשה את התנהגותן והשאירה את החקלאים עם תחזית מזג האוויר המשודרת ברדיו – בשפות שאינם מכירים

נמלים באיזור ביצות ביגודי באוגנדה. צילום: shutterstock
נמלים באיזור ביצות ביגודי באוגנדה. צילום: shutterstock

אצלנו (באתר הידען) ממשיכים להתווכח בכמה תעלה הטמפרטורה והיכן, איך תשפיע ההתחממות על מקום כזה או אחר, מי אשם בהתחממות: האדם או הטבע והאם ניתן למנוע את המשכה? האם ואיך ניתן להתכונן להמשך ההתחממות ומה לעשות למיתון האסונות?

בעוד אצלנו ובעולם המערבי כולו ממשיכים הדיונים התאורטיים, יש כבר מי שניפגע באופן ממשי, ניפגע מההתחממות ומשינויי האקלים שעל־פי כל הסימנים האשמים בו הם תושבי העולם המערבי, תושבי הארצות המפותחות בחלקו הצפוני של כדור הארץ.

במשך עשרות ומאות שנים נהגו חקלאים בעמק השקע האפריקאי שבקניה להביט בהתנהגות "נמלי-הספארי" (Dorylus) ובעזרתן לקבוע את תחילת ההכנות לשתילה, ואילו גידולים לזרוע. מידע מסורתי זה השפיע על ההחלטות בנושאי העיבוד והגידולים החקלאיים.

"כאשר נמלי-הספארי חוצות את הדרך כשהן נושאות מזון בדרך לקינן זה סימן לתחילת העונה הגשומה", וזה הסימן להתחיל לחרוש את השדות לקראת זריעה ושתילה, כך על־פי זקני שבט הקלנג'ין, "‬בעונה היבשה הנמלים נכנסות לבתים בחיפוש אחרי מזון ולחות".

עוד בנושא באתר הידען:

אלא שהאקלים משתנה והשינויים הגדלים גרמו לנחילי נמלי-הספארי להתמעט באופן שמקשה על חקלאים מסורתיים לחזות את מזג האוויר בעונות המתקרבות. כמו נמלי-הספארי כך גם חרקים רבים אחרים שנעלמים משטחי השקע האפריקאי. חרקים שחלקם עוזרים לחקלאים לחזות את הבאות ואחרים שחשובים להתפתחות הגידולים, אם בהאבקה ואם בטריפת מזיקים בחקלאות.

חרקים זקוקים לטמפרטורה קבועה ("אופטימלית") ומגיבים לה. בגלל שינויים באקלים יש סוגי חרקים שהולכים ונעלמים. ההשפעה היא לא רק על חיזוי מזג אוויר מסורתי, אלא גם על התפקיד החשוב שממלאים חרקים בהאבקת פרחים. יחד עם העלמות החרקים נופלים ופוחתים היבולים בשדות.

חקלאים מביטים גם על צורת התעופה של מגלנים (הדדה) בבואם לחניית לילה, "על־פי צורת התעופה חוזים החקלאים את בוא הגשם", "קירקורי צפרדעים בלילה מבשרים בואו של יום בהיר", "כאשר הבאובאב משיר עליו, מתקרבת עונה יבשה".

קהילות שונות חולקות ביניהן מסורות ושיטות חיזוי על־פי התנהגות חרקים, עופות ואחרים. אצל בני הלויה (Luhya) מקובל כי "כאשר הטרמיטים יוצאים זה סימן להצלחה בגידולי החקלאות". לעומת זאת "כאשר מזהים התלהקות של ארבה, ברור כי יש להכין מלאי מזון לקראת עונה קשה", "כמו כן רצוי לנטוע צמחים עמידים כמו קסבה, סורוגום ודוחן".

פעילות אנושית גורמת לשינויי טמפרטורה ו"תורמת" לפגיעה באוכלוסיות חרקים, כך גם השימוש בקוטלי-חרקים לצורך הגנה ממלריה וכריתת יערות לבניית בתים לאוכלוסיה גדלה. חקלאים בקניה סובלים יותר ויותר מחסר בגשמים מחד ומשיטפונות מאידך.

רוב המטאורולוגים דוחים את השיטות המסורתיות לחיזוי מזג האוויר באמרם ש"אין הן אמינות", מנהל התחנה המטאורולוגית בקניה אומר כי "‬חקלאים שנוהגים על־פי התנהגות גורמים בטבע לצורך החלטות חקלאיות הם רק "צופים טובים" שכן עד היום התנהגות חרקים ו"סימנים" אחרים בטבע, לא הוכחו כגורמים אמינים לחיזוי שינויים עתידיים, זאת מאחר שהחרקים מגיבים לתנאים (קיימים) כמו לחות או טמפרטורה" ולא לתנאים עתידיים.

לעומתו טוען אנטומולוג קנייתי כי: "תחזיות מסורתיות על־ידי ילידים על־פי התנהגות חרקים משלבת מידע על שינויים ותופעות מזג אוויר לאורך זמן רב ולכן חשוב שמטאורולוגים ישלבו את תחזיותיהם בשיטות המסורתיות". החוואים יודעים כי הם זקוקים להדרכה אבל אינם מרוצים מהמידע שניתן להם על־ידי מומחים ולכן אינם פועלים רק על־פי התחזיות המטאורולוגיות (הרשמיות) אלא גם על־פי המסורת, כמו שאומר חקלאי: "הנמלים אמינות יותר מהרדיו".

יתכן שהדבר נובע מחוסר הבנה ולכן יש מי שאומר כי את התחזיות שמפורסמות ברדיו יש להעביר בצורה שתהיה מובנת גם למי ש"חוזה בנמלים". כמובן שיש צורך לפעול למיתון השפעת שינויי האקלים. יש צורך לעצור את ברוא היערות ולהרחיב את המגמה הקיימת של נטיעות. יש צורך לפקח על השימוש הפראי בקוטלי חרקים, וכמובן שיש צורך לעצור לחלוטין את הצייד הפראי. חקלאים באזורים מרוחקים שממשיכים את שיגרת חייהם המסורתית, נפגעים מפעילות שרחוקה מהם, נפגעים מ"צרות" שאין להם דבר עם גרימתן, לכן ראוי שתינתן להם האפשרות לקיים את אורח חייהם המסורתי.

כאשר בגלל השינויים הסביבתיים החרקים וגורמי הטבע האחרים אינם מספקים תחזיות מדוייקות, מחויבים החקלאים לעבור לשיטות חדשות, ולהסתמך על תחזיות שמושמעות בתקשורת. לשם כך יש צורך במטאורולוגים שידעו להעביר את המידע בצורה שתהיה מובנת גם לחקלאים שאינם יודעים לקרוא ולא תמיד מבינים את שפת השידור ברדיו. יש צורך לשלב את המידע המדעי עם המידע המסורתי. יש צורך להתאים את דרכי העברת המידע לקהל שאינו מכיר את המושגים המדעיים, יש צורך "לדבר אל האיכר בשפתו".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. בלי כל קשר להתחממות.
    אם התנהגות החרקים היא אינדיקטיבית למזג האוויר רק כאשר מזג האוייר מתנהג בצורה עיקבית. אז זה דומה מאוד ליכולת החיזוי שלי שהאוטובוס יגיע ב 07:15 רק אם האוטבוס מגיע בשעה זו. לכל היותר יש מקום לבדוק האם יש להם יכולת חיזוי. ושנויי האקלים הם דווקא זמן טוב לבדיקת יכולת החיזוי שלהם. ולפי המידע בכתבה, אין להם.

  2. אם החרקים הופכים לנדירים,אולי כדאי לגדל שם דבורים.לישראל יש הרבה ניסיון ביצור דבש .נוכל לסייע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן