מפגעי ההתחממות העולמית – תעשיית גידול האצות בזנזיבר

החל משנות השמונים מהווה גידול ואיסוף האצות תעסוקה ומקור פרנסה חשוב עבור תושבים רבים. פרנסה זו נמצאת בסכנה

אצות המגודלות על חופי זנזיבר. מתוך ויקיפדיה
אצות המגודלות על חופי זנזיבר. מתוך ויקיפדיה

האי זנזיבר נחשב לאחד האתרים היותר "אקזוטיים". היסטוריה של תחנת מעבר לעבדים הותירה מבני כליאה. הסחר בעבדים ובתבלינים העשיר את הסוחרים שבנו ארמונות לחופי חול מבהיק.

אתרים נוספים על האי הם: "‬עיר האבן" בה מתקיימים החיים כמו לפני מאתיים שנים, יער ייחודי ובו קופי קולובוס אדום שמתקרבים למבקרים, שדות תבלינים שמפזרים עננת ריח ועל כל זאת מזג אוויר חמים, חופים מזהיבים ושוניות אלמוגים. כל אלה יוצרים מכלול שמושך מבקרים מהעולם כולו, ואכן כלכלת האי מתבססת יותר ויותר על תיירות.

אלא שלא כולם עוסקים בתיירות. אחד ממקורות הפרנסה המסורתיים הוא כמובן הים. מימי האוקיאנוס ההודי מספקים לתושבים דגים ופירות ים שנידוגים סביב האי ומיוצאים בעיקר מזרחה. כל מי שיהלך לאורך החופים המערביים של האי יראה את משטחי האצות שפרוסות לייבוש על החוף. האצות גדלות בים ומהוות מאז ומתמיד משאב לשימושים רבים.

החל משנות השמונים מהווה גידול ואיסוף האצות תעסוקה ומקור פרנסה חשוב עבור תושבים רבים. הביקוש למיני אצות שמשמשות למאכל ולתעשיית התרופות (בעיקר כחומרי יצוב) גדל והולך בעולם כולו. בשנים האחרונות מתפתחים מיזמים להפקת דלק מאצות, מיזמים שמגבירים את הביקוש, שגרם לרבים מדייגי זנזיבר להסב את משלח ידם מדייג לגידול ואיסוף אצות.

האצות מגודלות במים הרדודים בעיקר בחופים המערביים של האי ‫(במזרח המים עמוקים יותר והגלים סוערים לעומת המים השקטים ממערב). בגלל מזג אוויר יציב וחמים כל השנה אין עונת גידול אלא ה"שתילה" וקציר האצות נמשכים במחזוריות כל השנה.

כך לפחות היו פני הדברים בשנים קודמות בהן ביקרתי באי ה"אקזוטי", אלא שכמו בכל העולם גם כאן ההתחממות העולמית פוגעת קודם בחלשים. לאחרונה חשים מגדלי האצות את ההתחממות העולמית באופן פוגעני גורף.

הגידול המסחרי של אצות "הועתק" לזנזיבר מהפיליפינים בשנות השמונים (של המאה העשרים). המגדלים ראו ברכה בגידול האצות במים הרדודים לחופי האי, והביקוש לאצות הולך וגובר ככל שמתרבים השימושים. בתחילת המאה העשרים היה נהוג (גם בארץ) למלא מזרונים באצות מיובשות מילוי שנחשב טוב יותר מקש. היום השימושים הם: למזון לאדם ולחיות משק, לתעשיית התרופות (בעיקר כמייצב וכמדלל), ולאחרונה כמקור (ירוק) לייצור דלק.

ריבוי השימושים והביקוש הגובר גרם לממשלת זנזיבר לקדם את חקלאות האצות, ענף שייצר מקומות תעסוקה כאשר רוב התוצרת מיועדת ליצוא לארה"ב, צרפת, דנמרק, ספרד, צ'ילה, סין ויפן.
עד לפני שנים אחדות עסקו בגידול וקציר האצות כ-20,000 חקלאים וחקלאיות (הרבה נשים), וייצוא האצות תפס מקום מכובד יחד עם רפיה (מעלי דקל הרפיה) ותבלינים. הביקוש היה בעיקר לאצות האדומיות ממיני Cottony ו-Spinosum. אלא שההתחממות העולמית והתחממות מי האוקינוס אינה מטיבה עם מינים אלה.

כשהמים מתחממים מאבדות האצות את צבען ואת מרקמן המיוחד.
ההתחממות פוגעת בכמות היבול שצנחה מכ-15 אלף טון לפני מספר שנים לפחות מ-10,000 טון בשנה שעברה. הטמפרטורה הטובה לגידול האצות היא סביב ה-27 מעלות. לאחרונה מגיעה טמפטורת המים בחופים המערביים של זנזיבר ל-30 מעלות (ולשיאים של 38 מעלות), זאת על פי נתונים מ: Western Indian Ocean Marine Science Association (WIOMSA).

לא רק המים החמים מזיקים אלא גם הסערות והמערבולות המקומיות שנוצרות בגלל ההתחממות. סערות שגורמות לבליה של החופים לסחיפת שדות האצות, לעקירת הצמחים ולמותם, תנאים משתנים אלה גורמים לחקלאי האצות הפסדים כבדים.

כדי לפתור את הבעיה מציעים להעתיק את שדות האצות מהמים הרדודים לעומק הים בהנחה כי בעומק הים המים חמים פחות, חוקרת מאוניברסיטת דר-א-סלם פיתחה ‫"‬חוות אצות צפה במים עמוקים" שתאפשר לחקלאים להמשיך ולגדל את האצות האדומיות המבוקשות בעומק הים בטמפרטורות נוחות לגידול. ה"חוות" תהינה משטחים בעומק 3-6 מטר שיהיו מעוגנים לקרקע בכבלים גמישים ("גומיות"), כאשר העומק נקבע בהתאם לתנועות הגאות והשפל.

אלא שאליה ומספר קוצים בה. במחקר שהופיע בירחון חקלאי Aquaculture מתפרסמות עובדות על הבעיות הבריאותיות הרבות שכרוכות בגידול ואיסוף האצות. החקלאים ובעיקר הנשים, סובלים מבעיות בדרכי הנשימה ומכאבי גב. חוקרים מאוניברסיטת שטוקהולם מצאו כי העובדים והעובדות נפגעים מאדים רעילים שהאצות פולטות, זאת בשילוב עם שהות ארוכה במים מלוחים הגורמת להם לחלות.
בנוסף לכך העבודה בחוות האצות קשה ומפרכת, ולכן כאשר ירדו כמויות היבולים, דייגים עזבו את האצות חזרו לעסוק בדייג באומרם כי "העבודה באצות קשה מידי עבורם". ככל שהגברים עוזבים את החוות אם בגלל הקושי ואם בגלל הירידה ביבולים, תופסות את מקומם בחוות יותר ויותר נשים (מחוסר ברירה).

כוונת היזמים להזיז את חוות האצות לעומק הים תיפגע בעובדות מאחר שרובן ככולן אינן יודעות לשחות ולכן לא תעבודנה בעומק הים. החוקרת שפיתחה את רעיון החוות במים עמוקים מציעה לספק לעובדות סירות ובגדים מתאימים.

כמובן שהקמת משטחי גידול בעומק הים, הכשרת נשים לעבודה בחוות העמוקות בעזרת סירות, הספקת חגורות ציפה ובגדים מתאימים, כל זאת יעלה את עלויות הגידול והקציר בהרבה, מאחר שהאצות מגודלות ונקצרות גם בחופים אחרים שעדיין לא נפגעו נשאלת השאלה איך תעמוד זנזיבר בתחרות?

עד ליישום החוות במים עמוקים, עדיין ניתן לראות איך בחופים הזהובים של זנזיבר מפזרים הקוצרים והקוצרות את יבול האצות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

39 תגובות

  1. כמובן שלא פורסמו הנתונים – זאת למרות שכבר לפני 11 חודשים אמרו לי שעוד 30 יום יפרסמו את הנתונים.
    אני עדיין מחכה…
    אציין גם שפניתי ישירות לפרופסורים שכתבו את המחקר שעליהם התבססה הכתבה אך לצערי גם הם לא מוכנים למסור את הנתונים – ממש עבודה אקדמאית למופת!
    לצערי, אין צודק ממך בדרך שתיארת את אופן פרסום הכתבות המפחידות וחוסר הנתונים המסתתרים מאחוריהם.

  2. לא ראיתי את הכתוביות דרך יוטיוב, ובדרך שאתה שלחת זה נתקע כל הזמן.
    בכל אופן ממה שראיצי גיחי גיחי, הם צוחקים על הירוקים שמאיימים שהקרח יימס. שיצחקו, זה יחזיר את עשרות אלפי הקמ"ר של הפרמפרוסט ואת כל הקרחונים שנמסו למצב מוצק?

  3. אוהד, כמדומני לפני כשנה העלית שאלות לגבי מחקר שטען שהטמפרטורות בארץ במגמת עליה מובהקת ומדאיגה. אבי בליזובסקי אף ניסה (לפחות בהתחלה) לעזור לקבל את המידע מהחוקרים. גם אני החלפתי תגובות עם אבי בליזובסקי אך בסוף התיאשתי, נדמה לי שזו אסטרטגיה – פרסם משהו מפחיד (הניסוח האהוב הוא: ה[מלא כאן את התופעה שאתה רוצה לירמוז כי היא נגרמת ביגלל רווחת או עושר של בני האדם] הוא מהיר הרבה יותר ממה שחשבו קודם"), התקשורת תפרסם בגילגול עיניים ואם מישהו יעיז לצייץ אז נתעלם ממנו (ואבי בליזובסקי יעייף אותו במונחים לא רלוונטיים אותם הזכרתי באחת מתגובותי לעיל). דרך אגב, עוד יש תיקווה אם יוצרים צעירים שכאלה http://m.youtube.com/#/watch?feature=related&v=AybBEuIpy44&desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3DAybBEuIpy44%26feature%3Drelated (באם הקישורית לא עובדת, חפשו ב-youtube את kilez more klimawandel with Englis subtitles ראפ מלודי (עד כמה שאפשר…) וכייפי

    אז אוהד, אודה לך אם תעדכן אם קיבלת הבהרות ונתונים לגבי מחקר הנ"ל.

  4. רגע, מה עם התשובות למאמר בנוגע לאצות?
    למה אסף רוזנטל כותב דברים לא נכונים ואחר כך אומר שזה על בסיס "שיחות עם מקומיים"?!?!
    למה אין ביקורת על הכתבות המתפרסמות באתר הזה?
    מה זה, כל אחד יכול לכתוב פה כל דבר, גם אם הוא לא נכון???
    האם זה אתר שמקדם אג'נדה או אמת?

  5. אבי – הוכחה היא נומח מתמטי- לא ברור לי איפה "הוכחת" או במילים טובות יותר ביססת ש"שגם במקרה של הכחשת התחממות כדור הארץ כדי להמנע מלשלם מסים לתיקון המצב וגם השתוללות שכר הבכירים שגורמת שלא יהיה כסף להשקעות – בין היתר בסביבה – מקורן באותו טירוף קפיטליסטי".

  6. אני לא טענתי לקשר, אחד אחר טען שאני סוציאליסט ולכן מקטר גם על שכר הבכירים וגם על התחממות כדור הארץ ובשני המקרים אני מדבר שטויות לטענתו. הוכחתי לו שגם במקרה של הכחשת התחממות כדור הארץ כדי להמנע מלשלם מסים לתיקון המצב וגם השתוללות שכר הבכירים שגורמת שלא יהיה כסף להשקעות – בין היתר בסביבה – מקורן באותו טירוף קפיטליסטי.

  7. איזה חברות אנרגיה? שמוכרות מה?
    אתה יודע למה הם לא מפרסמות באתר?
    חשבתי שהפירסום הוא דרך גוגל.
    וזו הסיבה שלפעמים יש פירסומות של שרלטנים כאן- מכיוון שאין לך שליטה על מי מפורסם.

  8. אני לא יודע לגבי אחרים, אבל אני יכול להגיד לך לפחות לגבי עצמי, שמנהלי השיווק של האתר במשך שנים מנסים להגיע לחברות אנרגיה ירוקה ולהניע אותם לפרסם באתר, והם לא מוכנים, למרות האג'נדה, ולמרות כמות הכניסות באתר ועשרות אלפי יוניקים בחודש, ובכל זאת אני לא משנה את דעתי כי היא מבוסת על המדע.
    יצויין רק כי לחברות המתנגדות להתחממות לא פנינו מראש, בגלל יושר מקצועי.

  9. אבי-
    יש רמה מסוימת של צביעות להניח שכל מי שבצד של AGW מגיע למסקנות שלו ממדע אמיתי- וכל מי שבצד השני- דעתו מגיע מכסף של האחים קוך- לא אפילו השקפת עולם- כסף ושטיפת מוח.
    ככה אתה רואה את העולם?
    אתה באמת חושב שכל מי שלא מסכים איתך הוא בעל אינטרס כספי אישי או נקנה על ידי בעל אינטרס אישי או ששטפו את המוח שלו?
    למה אתה חושב שהצד שמולך משחק מלוכלך והצד שלך הוא נקי?
    מה אין כסף בתעשיה ירוקה? אין מילארדרים שמקדמים אג'נדה שמלאנית בעולם?
    ממתי רוב הטוענים קטבע את חושק הטיעון? מה אם רובם חוזרים על אותו טיעון?
    מה אם רובם יש סיבה כזאת או אחרת למה הם טוענים מה שהם טוענים? למנוסדות יכולה להיות הטייה ,
    במדע תמימות דעים זה בהרבה מקרים דבר רע- אתר מדעי צריך להראות מספר רב של תאוריות שמסבירות תופעה- אבל אתה שופט כל מי שהולך נגד הקו שלך כ"מכחיש" שלא חשובה לו האמת אלא הכסף של האחים קוך- אבל כל זה לא הדיון כאן- הדיון כאן הוא בקשר לנתונים במאמר של דר. אסף רוזנטל ומאיפה הם באים.
    ובקשר לביקורת אמיתים- כאן ועכשיו על המאמר הזה הופנתה ביקורת של אחד שטרח לחפש מידע במקומות אחרים וראה שיש פער בין המידע הרשמי ולמידע המסופק בכתבה- והוא ביקש לכותב לספק את המקורות שלו או לחילופין ליישב את הפערים.
    גם זה סוג של ביקורת עמיתים.

  10. אחד אחר, הספקנות והביקורת במדע באים לידי ביטוי במוסד המכונה ביקורת עמיתים. ברגע שמאמר עבר ביקורת עמיתים, הוא עומד בפני עצמו ומוסיף עוד נדבך להוכחה או הפרכה של תיאוריה זו או אחרת. מכיוון שכבר כתבתי לא אחת על היחס המוחץ במאמרים המדעיים לטובת ההתחממות מעשה ידי אדם, לעומת כמעט אפס מאמרים השוללים זאת, זו הדעה שצריכה להיות מקובךלת עלי כמי שמייצג לצורך זה את המדע.
    העובדה שבציבור הדעה שונה נובעת מההשפעה החזקה שיש לבעלי ההון השולטים בתקשורת. עובדה שלפני עשר שנים, גם בפוקס התייחסו להתחממות כאל עובדה, ורק אחרי שהאחים קוך התחילו להזרים כסף, השתנתה העמדה, ופוקס הפכה להיות רשת מגוכחת מבחינת אמינותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן