מדעי כדור-הארץ

אינפוגרפיקה הממחישה את התקופות הגיאולוגיות וההכחדות הגדולות שביניהן. איור: shutterstock

הערכה: פליטות עצומות של C02 מפעילות געשית גרמו להכחדת מינים המונית לפני כ-200 מיליון שנה

  • 5 תגובות
משלחת של NOAA בוחנת את המסת הקרח באוקיאנוס הארקטי בקיץ 2005. צילום: NOAA

אוקיינוסים על חום גבוה

  • 8 תגובות
מאזן המשקעים באיזור הים התיכון נכון לחודש ינואר 2012, גוונים חומים מראים ירידה בכמות המים לעומת ממוצע השנים 2002-2015 באזור הים התיכון בסנטימטרים. הנתונים מלווויין GRACE – משימה משותפת של נאס"א וסוכנות החלל הגרמנית. צילום: נאס"א/גודארד

האקלים הים תיכוני הולך ומתייבש כתוצאה מהתחממות כדור הארץ

  • 11 תגובות
הפירמידות בגיזה כפי שנראים מגדות הנילוס. ציור באדיבות גלריה וולקאם, מתוך ויקיפדיה

עתיד הנילוס בעקבות הסכם בין אתיופיה למצרים על מילוי סכר במעלה הנהר

  • 8 תגובות
מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

  • תגובה אחת
יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock

טבע נגד אסונות אקלימיים

  • 2 תגובות
שונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום - אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

שונית האלמוגים באילת עדיין עומדת בעליית טמפרטורת מי הים, השאלה עד מתי

  • אין תגובות
זח הדייגים בחוף "הבתולה", קריית ים. מימין: ניתן לראות את התרחבות החוף לאורך השנים. משמאל: על פי תופעה מקומית של הצטברות חול מצפון והגברת אירוזיה מדרום למזח "הבתולה" זוהה רכיב הזרם המשמעותי – מצפון לדרום

מי הזיז את החוף שלי?

  • 5 תגובות
קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

  • 7 תגובות
מתקן וילסון - לאיסוף פסולת ב"אי הפלסטיק". תמונת יחצ

לנקות את הפלסטיק מהים – טייק 2

  • 6 תגובות
אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock

אפקט הפרפר – במציאות

  • 5 תגובות
למדף הקרח רוס תפקיד חשוב בייצוב רצועת הקרח במערב אנטארקטיקה. צילום: Agustín Lautaro – Unsplash

מה ממיס את מדף הקרח רוס באנטארקטיקה?

  • תגובה אחת
"מבחינת ההשפעה האקלימית, ניתן להשוות את השפעתם של ענני הפירוקומולונימבוס להשפעתן של התפרצויות געשיות בינוניות". צילום: Eric Neitzel, Wikipedia

ענני האש

  • 2 תגובות
נדידת בעלי חיים בסרנגטי. צילום: shutterstock

נודדים נכחדים

  • אין תגובות
יער שבורא במדגסקר לצרכי שימוש חקלאי באדמה. צילום: shutterstock

יערות נכרתים והנותרים הופכים שקטים, בשל העלמות בעלי החיים

  • 3 תגובות
כורים במכרה היהלומים קימברלי בדרום אפריקה בתחילת המאה ה-20. צילום: מתוך ויקיפדיה - נחלת הכלל

יום כדור הארץ: תפקיד הקולוניאליזם בניצול יתר של המשאבים הטבעיים

  • תגובה אחת
כרזה הקוראת להפחתת זיהום הים במיקרו פלסטיק. איור: shutterstock

אוכלים פלסטיק אפנתי

  • תגובה אחת
מערת מלחם, מערת המלח הארוכה ביותר בעולם. צילום אנטון ציקישב Anton Chikishev (3)

מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בדרום ים המלח – עשרה ק"מ אורכה

  • תגובה אחת
וולטר מאנק. הסתמך פחות על הטכנולוגיה ויותר על הפיתוח הרעיוני, מה שאפשר לו להסתכל על בעיות בצורה הרבה יותר רחבה. תצלום: Prolineserver, Wikipedia

איינשטיין של הים

  • תגובה אחת
אדמה חרוכה בנחל גרר כתוצאה מבלוני תעברה שהגיעו מעזה. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

עוד הקפה מסביב לשמש – שנת 2018 בסביבה

  • אין תגובות
מימין: פרופ' קלאוס שילינג, פרופ' יואב שכנר ופרופ' אילן קורן. מבעד לעננים

הטכניון, מכון ויצמן והמכון לטלמטיקה בגרמניה יפעילו מערך לוויינים חדשני על בסיס טכנולוגיית ה-CT הרפואי

  • תגובה אחת
עץ האשפה, הגדל במדבריות נמיביה ומשמש את אנשי הסאן (הבושמנים) לייצור חצים. צילום: shutterstock

אשפת חיצים כמדד להתחממות כדור הארץ

  • 4 תגובות
סופת אבק מכסה את כביש החוף ליד נתניה. צילום: shutterstock.com

עצים נגד אבק

  • אין תגובות
בריכות באתר פמוקלה בטורקיה, עם משקעי טרוורטין. By Josep Renalias [CC BY-SA 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], from Wikimedia Commons

טרוורטין – הסלע שיאפשר לכבישים ולמדרכות לסנן מים ולמנוע הצפות

  • תגובה אחת
על פי חוקרים מאוניברסיטה במערב סין, מדרכות שיסללו מאבני טרוורטין ימנעו כ-50% מההצפות, זאת מאחר שהטרוורטין מחורר כספוג, אם על כך יתווספו גם כבישים מטרוורטין יחלחלו המים לקרקע כשהם נקיים
המדיקיינים מופיעים בתדירות של כ-1.5 סופות בשנה בממוצע, בעיקר בחודשי הסתיו והחורףתצלום: NASA on Unsplash

הוריקן ים תיכוני מצוי

  • 5 תגובות
ציד ספורטיבי, פעם היה לגיטימי, היום לא. איור: shutterstock

הציד הספורטיבי של מועמד לראשות עירייה – חוקי אבל לא מוסרי

  • 16 תגובות
אישה וילד משבט הבאקה בקמרון. צילום: Shutterstock.com

שמירה על יערות בעזרת ילידים תושבי היער

  • אין תגובות
תיירים בספארי בקניה. מתוך ויקיפדיה

אוכלי העשב בקניה בסכנה

  • תגובה אחת
מימין - אנטארקטיקה כפי שהיא נראית בפועל - מכוסה בקרח. משמאל - מפה ששרטטו בסקר הבריטי של אנטארקטיקה בסיוע נתוני נאס"א של תוואי השטח שמתחת לקרח. צילום: הסקר הבריטי של אנטארקטיקה

אנטרקטיקה התאחדה לכדי לוח אחד לפני כ-11 מיליוני שנים

  • אין תגובות

לראשונה פורסם מודל המסביר רעידות אדמה על – קוליות

  • 2 תגובות
מזרח הים התיכון, מערבית לקפריסין ומזרחית לכרתים (האיור המוצלל במפה), משמר שאריות מאוקיאנוס קדום.

הים התיכון המזרחי צעיר ב-100 מיליון שנה לעומת מה שסברו עד כה

  • 3 תגובות
הריסות בית שאן, כתוצאה מרעש האדמה בשנת 749 לספירה. צילום: shutterstock

"מקטע השבר הסורי-אפריקני באיזור הכינרת היה שקט במשך 1,200 שנה והתעורר לאחרונה"

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מחקר: מערכות החיזוי וההתרעה מפני רעידות אדמה – אינן יעילות

  • 5 תגובות
כיכר דורבאר בקטמנדו בירת נפאל בעקבות רעידת האדמה של ה-25 באפריל 2015. מתוך ויקיפדיה

האדמה רועדת והמכונה לומדת

  • תגובה אחת
פגיעת שביט בכדור הארץ. איור: shuuterstock

פגיעת רסיס שביט גרמה לפני כ-12.8 אלף שנים לבעירת 10% משטח כדור הארץ

  • 5 תגובות
נזקי רעידת האדמה והצונאמי בסנדאי, יפן, 2011. צילום: U.S. Navy.

לשמוע צונמי מרחוק

  • אין תגובות
בת-גלים. הספינה שבעזרתה מבוצע המחקר. תצלום: באדיבות צוות המחקר.

מה באמת מתרחש במעמקי הים התיכון?

  • תגובה אחת
חוף דדו בחיפה. התחנה הימית שהושקה ממוקמת בהים התיכון העמוק, 50 ק”מ מחיפה. מקור: David King.

תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק

  • 4 תגובות
הוריקן הארווי כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית. מקור: NASA.

איך מקררים הוריקן?

  • 3 תגובות
ההוריקן קאטיה (משמאל), אירמה (באמצע) וחוזה (מימין) כפי שנצפו מלווינים ב-8 בספטמבר 2017. IMAGE: NOAA

התחממות כדור הארץ תרמה לריבוי ההוריקנים ועוצמתם

  • 34 תגובות
חרוט געשי בהר הגעש קילוואה בהוואי. מקור: United States Geological Survey / G.E. Ulrich.

עד לפסגה

  • תגובה אחת
התחממות כדור הארץ. איור מתוך PIXABAY.COM

טראמפ עומד להודיע על יציאת ארה"ב מהסכם האקלים בפריז

  • 4 תגובות

נפתרה התעלומה: הים באמת חם

  • 19 תגובות
אפריקה. מתוך PIXABAY.COM

אנשי חיות הבר

  • אין תגובות

רועש וגועש

  • 2 תגובות
קיץ חם במיוחד באלסקה בשנת 2004 גרם להתמוטטות אדמת קפאון העד שנראית בצילום. מקור: NPS Climate Change Response.

הפשרת קיפאון העד עלולה להאיץ את ההתחממות הגלובלית

  • 3 תגובות
כדי להתקיים במשך מיליוני שנה, על האנושות למצוא דרכים להגן על כדור הארץ. מקור: Don Davis.

שאלות לעתיד האנושות: האם המין האנושי יכול להתחמק מהכחדה?

  • 11 תגובות
לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם. מקור: pixabay.com.

בראשית היה הים חומצי

  • אין תגובות
אסדת הקידוח ממנה כרו את הגלעין. מקור: פרופ' מוטי שטיין – האוניברסיטה העברית.

ים המלח מתעד שינויי אקלים גלובליים ב-200 אלף השנים האחרונות 

  • 6 תגובות
תחנת החלל בזמן ביצוע המשימה הצילומית. תצלום: ESA/NASA.

דיסקו חלל

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש