מדעי כדור-הארץ

בת-גלים. הספינה שבעזרתה מבוצע המחקר. תצלום: באדיבות צוות המחקר.

מה באמת מתרחש במעמקי הים התיכון?

תחנת מחקר ראשונה מסוגה לאזורנו הוצבה מול חופי ישראל, בים העמוק, בעומק של קילומטר וחצי ובמרחק שלוש שעות הפלגה מחיפה. מה צפויה לגלות התחנה, ואיך

חוף דדו בחיפה. התחנה הימית שהושקה ממוקמת בהים התיכון העמוק, 50 ק”מ מחיפה. מקור: David King.

תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק

לאחר פיילוט מוצלח של שנה, אוניברסיטת בר-אילן והמכון לחקר ימים ואגמים בישראל משיקים בימים אלה את התחנה הימית הראשונה לחקר הים העמוק מול חופי ישראל,

הוריקן הארווי כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית. מקור: NASA.

איך מקררים הוריקן?

בכנס שנערך לאחרונה בישראל הוצג רעיון מהפכני להפחתת הנזק העצום שיוצרות סופות ברחבי העולם: הצבת 200 אלף משאבות ימיות שיתיזו מים קרים ממעמקי האוקיינוס על

חרוט געשי בהר הגעש קילוואה בהוואי. מקור: United States Geological Survey / G.E. Ulrich.

עד לפסגה

שרשרות הרים, פִּסְגות הרים והרי געש סִקרנו תמיד את בני האדם – הם תהו כיצד נוצרו, מתי תתפרץ מהם לַבּה ואיך אפשר לנצל את האדמה

נפתרה התעלומה: הים באמת חם

לפני כמה שנים נשמעה קריאת הרגעה שלפיה התחממות האוקיינוסים הואטה, לשמחת מכחישי שינוי האקלים. אך מחקר חדש מוכיח שהאוקיינוסים ממשיכים להתחמם, והטעות נבעה משימוש במכשירי

אפריקה. מתוך PIXABAY.COM

אנשי חיות הבר

אחד המפגעים הסביבתיים היותר קשים נגרם בגלל המפגש בין אנשים לחיות-בר. המפגש בדרך כלל קורה כשאנשים פולשים לשטחן של חיות, ותוצאותיו הן כמעט תמיד חיכוכים

רועש וגועש

התפרצות של סופר-וולקנו תגרום לפגיעה אנושה בציביליזציה האנושית המודרנית בכל העולם, לקטסטרופה חקלאית, למצב חירום כלכלי ולרעב שעלול להביא למותם של מאות מיליונים ואף יותר.

לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם. מקור: pixabay.com.

בראשית היה הים חומצי

לפי מודל חדש שפיתחו מדעני מכון ויצמן, האוקיינוסים הקדומים היו חומציים יותר בהשוואה להיום – ובכל זאת התאפשרו בהם חיים 

תחנת החלל בזמן ביצוע המשימה הצילומית. תצלום: ESA/NASA.

דיסקו חלל

פריקות חשמל פועמות, שדונים אדומים מרצדים וסילונים כחולים – זה מה שנלכד בעדשת המצלמה של תחנת החלל הבינלאומית כשהיא עברה מעל סופת ברקים באוקיינוס ההודי.

חבל הסאהל על מפת אפריקה. מתוך ויקיפדיה

רעב דו-קוטבי

תקופות בצורת גורמים לתושבי אזורים נרחבים באפריקה להיות נתונים לתנאי רעב קיצוני. התחממות כדור הארץ גרמה להקצנת תופעה שקודם היתה שולית המכונה דו-הקוטביות של האוקיאנוס

הסדק במדף הקרח לארסן ג'. תצלום: נאס"א.

זהירות, הקרח נשבר

מדף קרח עצום באנטרקטיקה הולך ונסדק בקצב מהיר בחודשים האחרונים והוא קרוב להישבר ולהתמוטט אל תוך הים. מומחים מזהירים ששבירתו תתחיל שרשרת אירועים שתשפיע משמעותית

"חלודה ירוקה" (משמאל), שיוצרה במעבדתו של הלוי בתנאים דומים לאלו שהתקיימו באוקיינוסים מתקופת הפריקמבריום. צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים (מימין) מראים לוחיות דקות, בצורת משושה, המאפיינות "חלודה ירוקה". מקור: מגזין מכון ויצמן.

תעלומת החלודה הירוקה

מדענים ממכון ויצמן משערים שהחלודה ששקעה לקרקעית האוקיינוסים לפני מיליארדי שנים הייתה "חלודה ירוקה" – מינרל המבוסס על ברזל שייתכן כי היה נפוץ יותר בעבר. 

אביב לי כהן-זדה. צילום: יח"צ אוניברסיטת בן גוריון

מלגת רמון לדוקטורנט אביב לי כהן-זדה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב על חקר פסי רוח בכדור הארץ

מיפוי פסי הרוח משמש בפועל למיפוי כיוון הרוחות הנושבות סמוך לפני השטח במאדים ובנוגה, כמו גם להערכת זרימת הרוחות הגלובלית באטמוספֵרה של כוכבי הלכת האלה*

גופות פילים שנטבחו בציד בלתי חוקי כדי למכור את השנהב שלהם. מתוך ויקיפדיה

סחר נבזי

השילוב הלא קדוש בין דרום-אפריקה כמקור עיקרי ל״סחורה״ מוזמביק כתחנת מעבר לאוס וויאטנם כמרכזי סחר מרווה את צמאון אסיה לסחר השחור בחלקי חיות-בר

הדבורים של הים

בזמן שהדבורים על היבשה הולכות ונעלמות, מצאו חוקרים ״דבורים״ שמאביקות צמחים מתחת לפני הים

התפרצות געשית בהר סינָבּוּנג, אינדונזיה. תצלום: yosh ginsu

התחזית: רעידת אדמה והתפרצויות וולקניות

שינוי האקלים גורם לסופות חזקות, להמסת קרחונים ולעלייה בפני הים – השילוב הזה עלול להוביל לרעידות אדמה ולהתפרצויות הרי געש. נשמע כמו תסריט לסרט אסונות?

קרנף צר שפה בשמורת נגורונגורו. מתוך ויקיפדיה

מכתש מופרע וניזוק

 בדרך לשמורת הסרנגטי יכנסו המטיילים לשמורה לא פחות יפה, חשובה, מיוחדת ומענינת – מכתש נגורונגורו. שלא כמו שמורות אחרות שתדירות הביקורים בהן תלויה בעונות השנה.

דילוג לתוכן