סיקור מקיף

האקלים הים תיכוני הולך ומתייבש כתוצאה מהתחממות כדור הארץ

משבר האקלים מורגש באיזורנו מזה שנים, בעיקר בגלל חורפים שחונים. אמנם החורף הנוכחי היה חריג, אך אין בו כדי לשנות את התמונה. מעתה זו לא רק תחושה שלנו כשאנו יוצאים לרחוב, יש לכך כעת הוכחה מדעית. המחקר החדש מדגים לראשונה בעזרת מודל חישובי כיצד שינויים בריכוז גזי החממה באטמוספרה יכולים להשפיע אפילו תוך שנים אחדות על כמות המשקעים באזורי האקלים הים תיכוניים. מצד שני הפחתה בריכוז גזי החממה תחזיר גם את הגשם בתוך שנים ספורות

מאזן המשקעים באיזור הים התיכון נכון לחודש ינואר 2012, גוונים חומים מראים ירידה בכמות המים לעומת ממוצע השנים 2002-2015 באזור הים התיכון בסנטימטרים. הנתונים מלווויין GRACE – משימה משותפת של נאס"א וסוכנות החלל הגרמנית. צילום: נאס"א/גודארד
מאזן המשקעים באיזור הים התיכון נכון לחודש ינואר 2012, גוונים חומים מראים ירידה בכמות המים לעומת ממוצע השנים 2002-2015 באזור הים התיכון בסנטימטרים. הנתונים מלווויין GRACE – משימה משותפת של נאס"א וסוכנות החלל הגרמנית. צילום: נאס"א/גודארד. מאז המצב רק החריף.

אגן הים התיכון והאיזורים הדומים לו – קליפורניה מרכז צ'ילה וחלקים באוסטרליה, עומדים בפני ירידה בכמות המשקעים בעקבות העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה, אך השינוי עשוי להתהפך במהירות אם פליטות גזי החממה יופחתו.  כך עולה ממחקר שהתפרסם בכתב העת PNAS.

כפי שנוכחנו בשנים האחרונות, שינויים בריכוז גזי החממה באטמוספרה משפיעים על האקלים באופן מיידי אולם ההנחה הרווחת היא שהשפעתם המלאה מורגשת רק אחרי עשרות ואפילו מאות שנים. המחקר החדש מדגים לראשונה בעזרת מודל חישובי כיצד שינויים בריכוז גזי החממה באטמוספרה יכולים להשפיע אפילו תוך שנים אחדות על כמות המשקעים באזורי האקלים הים תיכוניים. מנגד, עולה מהמחקר כי אם נפחית את פליטת גזי החממה, מקורות המים באזור עשויים להתמלא במהירות. השורה התחתונה אומרת כי לפעולות להפחתת הפליטה של גזי חממה יכולות להיות השפעות חיוביות מהירות משחשבנו.

הירידה במשקעים יכולה להשפיע על משאבי המים של  המדינות השוכונות באיוזרים אלה, המסתמכות על  ירידת כמות גדולה של גשם ב חורף כדי שהמים יספיקו להם גם בקיץ החם והיבש.

המחקר, בראשות אוניברסיטת רידינג בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר של איטליה (CNR-ISAC, בולוניה) ואימפריאל קולג ' בלונדון, חושף דרכים חדשות שבהם שינויי האקלים משפיעים על אזורים המאופיינת על ידי אקלים כזה.

תצפיות ומחקרים הראו כי ברוב איזורי האקלים הים תיכוני נוטה לרדת פחות גשם ככל שכדור הארץ מתחמם, למעט קליפורניה. איזורי אקלים ים-תיכוני, המאופיין בקיץ חם ויבש, ידועים כרגישים במיוחד לירידה במשקעים בחורף. כתוצאה מכך, הם מתוארים לעתים קרובות  כ"נקודות חמות " של שינויי האקלים.  עם זאת, לא היה ברור עד כה כיצד מידוע על איך שיעור ריכוז גזי החממה משפיע על האקלים הים התיכון.

המחבר הראשי ד ר ג'וזפה זאפה, העובד כיום ב-CNR-ISAC, אמר: "השפעת גזי החממה משפיעה בכמה צירי זמן, הצטברות הגז באטמוספירה יכולה להשפיע על האקלים המקומי באיזורים רגישים בתוך כמה שנים, והשפעה משמעותית יותר כמו עלייה במפלס פני הים אורכת עשרות שנים,.

עכשיו,סימולציות שערכו חברי הקבוצה מראים כי הפחתת כמות המשקעים בים התיכון ובמרכז צ'ילה מתרחשת במהירות  במקביל לעליית ריכוז גזי החממה – סדר גודל של שנים בודדות.

לדברי ד"ר פאולו קפי, ממכון גרנתהם לשינויי האקלים והסביבה באימפריאל קולג': הממצאים שלנו מרמזים כי משאבי המים באיזורים אלה יהנו מייצוב ריכוז גזי החממה, עצירה כזו, אם תתממש, עשויה לעצור את הפחתת הגשמים.

למרות שגם קליפורניה מוגדרת כבעלת אקלים ים-תיכוני, הצוות מציין שהיא מגיבה בדרך שונה להתחממות בגלל קרבתה לאוקיאנוס השקט. ד"ר קפי מסביר: "התחממות פני השטח של האוקיינוסים אינה אחידה. באיזורים  מסוימים ההתחממות  מהירה יותר מאשר באיזורים אחרים . דפוס ההתחממות הנוצר באוקיינוסים משפיעה על  משטר הרוחות וכמויות הגשמים ברחבי העולם. "האיזורים באוקיאנוסים המתחממים יותר מהממוצע גורמים לשינויים במשטר הרוחות העולמי ולייבוש איזורים ים תיכוניים. קליפורניה לעומת זאת מושפעת מאיזורים באוקיאנוס שמתחממים יותר לאט ולכן ההשפעה של ההתחממות על כמות הגשם בחורף פחותה."

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:
ההשפעות של שינויי האקלים חמורות יותר באגן הים התיכון
הבצורת במזרח הים התיכון – הגרועה ב-900 שנים האחרונות (2016)
התחממות בים התיכון (2005)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. ניסים,
    תודה על הציטוט,
    ועדיין, לא ראיתי גרף …
    אם רוצים להעריך את הסבירות לכך שאכן יש התחממות גם בארץ, גרף טמפרטורה לאורך זמן, זה התחלה טובה,
    בשיטה של להתחיל לספור שנים לפי קטגוריות שונות כמו שנים ללא גשם, שנים עם יולי הכי חם, וכד, אפשר להוכיח כל תאוריה שתרצה.
    לעומת זאת לעשות התאמה לקו ישר על גרף, זה משהו עם סבירות סטטיסטית ידועה וברורה.
    אני מקבל את הרושם שיש הרבה מאוד מחקרים שקיבלו את ההנחה שהטמפרטורות עולות בהתמדה ואת ההנחה שתמשיך לעלות..מבלי להביא שום סימוכין.. וישר קופצים לפתח תאוריות שונות לאפקטים משניים, שנגררים כביכול מההתחממות ,
    וזה כבר משול לבניית מגדלים באויר…

  2. כדאי להקשיב לתחזיות אבל גם לעקוב האם יש סתירות בראיות לאורך שנים. אולי ניתן לראות בתופעות קיצון ראיה לאפקט החממה. אין לי ספק לגבי אפקט החממה עולמית. וקראתי את התחזית למזרח התיכון. מן הסתם כדאי להקשיב למודלים המדעיים.

  3. 42
    מה-Jerusalem Post:

    According to the recently published Meteorological Service Report, the average temperature in Israel has already risen by about 1.4 degrees Celsius since 1950 and is expected to rise by another 0.9-1.2 degrees by the end of 2050; meaning that a rise of more than 2 degrees Celsius is expected within 100 years.
    – An increase in the frequency of the number of hot days and nights is expected per year, along with a decrease in the frequency of cold days and nights – an existing trend that is expected to continue.

  4. מישהו יכול להפנות אותי לגרף שמראה את התחממות הגלובלית בישראל? מאות כתבות בנושא, אך מעולם לא ראיתי גרף ?

  5. איך עבד המחקר? על בסיס מה הם טוענים שהאזור שלנו יפגע יותר מקליפורניה, חוץ מבדיקה סטטיסטית של כמה שנים?

  6. כן אבי, גם חורף 2022 ובהמשך להסקת המסקנות הקודמת של אד, אפשר לבטל את השימוש בסטטיסטיקה וכן את התיאוריה המטופשת של ההתחממות הגלובלית וכל הנתונים שנאספו ב 40 השנים האחרונות (פייק דאטה) וכעת נוכל להסתמך רק על תחושותיו של אד ולשנות את המודלים כך שיתאימו לתחזית מזג האוויר לשנים הבאות שהעלה כאן…

  7. נדמה לי שגם חורף 2019-20 היה די גשום. חורף 2020-21 היה בודאי גשום. אין סיבה שזה לא יהיה המצב גם בשנים הבאות, שכן דוקא בגלל החום האידוי בקיץ חזק, ולכן כמויות המים באטמוספירה גדולות יותר.
    יש לשכלל את המודלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן