אפקט הפרפר – במציאות

מחקר חדש שפורסם ב – NATURE מראה כי קיים קשר הפוך בין צריכת מים לחקלאות בהודו לגשמים באפריקה ועוד השפעות בלתי צפויות מסוג זה

אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock
אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock

ד"ר אסף רוזנטל

אפקט הפרפר" – דוגמה תיאורטית הלקוחה מתורת הכיאוס, לפיה משק כנפי פרפר במקום אחד בעולם עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספירה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו במקום אחר. מחקר חדש שפורסם ב-NATURE מראה כי הדרך שבה משפיעים בני האדם על האקלים מורכבת הרבה יותר משסברו עד כה ובדרך די דומה לאפקט הפרפר.

מהמחקר עולה כי כאשר איכרים בהודו מאמצים שיטות השקיה יעילות ובכך מפחיתים את התאדות המים משדותיהם – מתארכות תקופות הבצורת במזרח-אפריקה. ההתאדות בשדות החקלאות בהודו גורמת ללחות שהוא מקור לכ-40% מהגשמים שיורדים במזרח אסיה. ככל שהחקלאים בהודו עוברים לחקלאות בת-קיימא על ידי הפחתת השימוש במי-תהום – סובלים הרועים והחקלאים באפריקה.

ירידה בכמות הגשמים במזרח-אפריקה משפיעה על אורח החיים ועל תהליכי הנדידה. על פי החוקרים זה תהליך שכבר קיים והולך ומתגבר.

קשרים כאלה בין פעילות אנושית באזורים שונים אינם צפויים, אינם מובנים ורובם אינם ידועים ולכן חשוב ללמוד אותם ולהתחשב בהם אם רוצים להיות מוכנים ל"הלם העתיד". "יש צורך במיפוי מחדש של דרישות האנושות מכדור הארץ כדי למנוע סיכונים סביבתיים" כותבים החוקרים "השינויים הסביבתיים ישפיעו על חיי כולם, בהתחשב במהירות שבה השינויים קורים יש צורך דחוף להבינם כדי שתהיה אפשרות להגיב ביעילות ובראייה עתידית."

קשר נוסף שמצאו החוקרים הוא בין חומרים שמשמשים בחקלאות ימית באסיה לסאהל באפריקה: הפגיעה המקומית המיידית מתבטאת בתפוצת מחלות ופגיעה בחופים וביערות מנגרובים. הפגיעה ביערות המנגרובים גורמת לזיהום אוויר ש"נודד" לצפון-אפריקה ופוגע בסאהל, האזור היובשני שמדרום למדבר הסהרה מקבל פחות גשמים וההתחממות פוגעת בגידולים כמו דורה/סורגום ובחיות משק ומרעה. לדברי החוקרים במקרה של הסאהל ומאחר שהמדבר מתפשט, דיירי הסאהל יצטרכו לאמץ גידולים עמידים ליובש ולחום או לחילופין "יאלצו לנטוש את השטחים". החוקרים מסיימים בהצהרה ואזהרה כי: "אין הכרח כי הסכנות הסביבתיות יובילו להחמרת המצב". חשוב להדגיש כי יש מקום להפתעות שייווצרו בעקבות "פריחת קשרים בלתי צפויים אחרים שיביאו לתוצאות לא צפויות".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אני אישית ראיתי התנהגויות מוזרות גם אצל אנשים וגם אצל כלבים וחתולים, מזג האויר משפיע גם על הצמחיה, פרחים צומחים שלא בעונה שלהם וכן גם עצים, וזה נכון מאד שאנחנו האנושות משפיעים על מזג האויר שמגיב בקיצוניות, את האמת – זה די מטריד וגם מפחיד.

  2. ל ״מגיב״ יעקב :
    ההערה הראשונה שלך נכונה שכן :
    צריך להיות אזור יובשני מדרום (לא צפון) לסהרה,
    באשר ליתר ה״ביקורת״ :
    אכן ראוי ש״תצטער״ שכן :
    – יש הפניה למקור ,
    – אם ״נראה לך״ שמאמר ב ניצ׳ר ״מופרך״
    אתה מוזמן לנסות ולהפריך ,
    – בהמשך כתבת ״ככל הידוע לי ״ , מסתבר שאינך יודע
    (שממזרח לאפריקה שוכן האוקינוס ההודי),
    – בהמשך אתה ״מנחש״ , נו טוב , ניחושים לא
    ניתן להזים,
    אכן : ״מוזר״…

  3. מצטער. במקרה הטוב זה תרגום גרוע אבל גם רשלני. איך יש אזור יובשני מצפון לסהרה כאשר הסהרה נמצה בצפונה של אפריקה. איך הגשמים במזרח אסיה קשורים למזרח אפריקה?
    אין כאן את המאמר המקורי אבל הכל נראה לי מופרך לגמרי.
    הגשמים והעננים באפריקה ככל הידוע לי מקורם באוקיינוס. אני מנחש שכל הלחות בהודו תורמת להם פחות ממליונית, וזאת כאשר רב הלחות בהודו לא מגיעה מהחקלאות. זאת ועוד – לא מדובר כאן בהשפעה של הפעילות האנושית אלא דווקא על ביטולה. כאילו שלפני שהחקלאים השקו את הודו לא היה גשם באפריקה.
    כתבה מוזרה מוזרה מוזרה.

  4. ובכן, זה בדיוק לא אפקט הפרפר. אפקט הפרפר מדגים איך שינוי זעיר ובלתי ניתן למדידה באופן מעשי משפיע באופן דרמטי על התוצאה הסופית – במסגרת "מרחב הפתרונות" האפשרי של המערכת. כלומר, במקום סופה בנברסקה ביום שלישי תהיה סופה בעלת מאפיינים אחרים באיבה שבועיים אחרי, ואולי איזה מדען כאוס שיצפה בשני המודלים יצליח לקשר בין הסופות, איכשהו.

    במקרה שלפנינו רואים איך שינוי שיטתי (מניעת איוד בהודו) (לא ממש קטן) משנה את המערכת עצמה ומזיז את "מרחב הפתרונות" למקום אחר – שבו גשם פחות נפוץ באפריקה ותקופת היובש מתארכת. העובדה הפשוטה היא שהמדענים הצליחו לאמת את זה במודלים שלהם ולתת קשר סיבתי הגיוני בין השניים מדגימה שזה לא אפקט הפרפר, אלא שינוי במערכת האקלים עצמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן