הרס סכר נובה קחובקה הגיע בדיוק כשנראה היה שמתקפת הנגד של אוקראינה עומדת להתחיל . זה כנראה לא מקרי. הפעולה נועדה כדי להעסיק את צבא אוקראינה בפינוי תושבים ולחסום את האפשרות לאוקראינה לשחרר את קרים
מאת דייוויד הייסטינגס דאן, פרופסור לפוליטיקה בינלאומית במחלקה למדע המדינה ולימודים בינלאומיים, אוניברסיטת ברמינגהם ו סטפן וולף, פרופסור לביטחון בינלאומי, אוניברסיטת ברמינגהם
הרס סכר נובה קחובקה הגיע בדיוק כשנראה היה שמתקפת הנגד של אוקראינה עומדת להתחיל.
פריצת הסכר, שנגרמה ככל הנראה מפיצוץ או פיצוצים עזים, גרמה לזרימת מים ממאגר בנפח של 16.4 מיליון מ”ק על פני שטח עצום באזור חרסון בדרום אוקראינה הכבושה על ידי רוסיה. אלפי בני אדם פונו.
הרס הסכר הוביל את מוסקבה וקייב להאשים זו את זו במה שנחשב לפשע מלחמה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב היה מוכן היטב עם הצהרתו כי : “אנחנו כבר יכולים להכריז באופן חד משמעי (זו הייתה) חבלה מכוונת על ידי הצד האוקראיני”, והצהיר כי מטרתה של קייב היא לשלול מים מקרים.
ישנם תקדימים בהיסטוריה של רוסיה לפעולה כזו. סטלין הורה להרוס סכר מעבר לנהר דניפרו בשנת 1941 מול כוחות גרמניים פולשים. רוסיה גם נקטה מדיניות של אדמה חרוכה במהלך פלישת נפוליאון ב-1812, והותירה לצבא הצרפתי מעט מאוד על מה לחיות ורק את ההריסות הבוערות של מוסקבה לכבוש. הרס הרסני של דברים שהיא מתיימרת להעריך נראה כחלק מדרך המלחמה הרוסית.
חשוב לציין כי עד כה אין הוכחה חד משמעית כיצד נפרץ הסכר, אם כי ישנם דיווחים נרחבים על פיצוץ בשעות הבוקר המוקדמות של יום שלישי. אבל, למרות הטענות המתחרות במקרה זה, שאלת המפתח היא מי צפוי להרוויח הכי הרבה ממה שיכול להתפתח לאסון גדול הרבה מעבר לגדות נהר דניפרו.
לדברי מיכאילו פודוליאק, אחד מיועציו הבכירים ביותר של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, התשובה לשאלה הזו ברורה: רוסיה פוצצה את הסכר במטרה לסכל את המתקפה האוקראינית באזור זה.
בהתחשב במיקום הסכר, טיעון כזה הגיוני. השיטפון העצום שהוא גרם צפוי להחריב שטחים נרחבים בשתי גדות הדנייפרו דרומה לכיוון חצי האי קרים. הדבר יקשה על פעולות התקפיות של כוחות הקרקע האוקראיניים באזור זה, ככל הנראה בחודשים הקרובים, ומבלי להחליש באופן דומה את קווי ההגנה הרוסיים.
יתר על כן, היא גם תקשה על הכוחות האוקראיניים להתקדם הלאה לעבר חצי האי קרים, חצי האי שרוסיה כבשה באופן בלתי חוקי מאז 2014. הסכר עצמו כלל גם כביש שהכוחות האוקראיניים יכלו להשתמש בו כדי להתקדם לאזור חרסון כחלק ממתקפת הנגד שלהם. נהר דניפרו, המלא כעת במי שיטפונות, קשה הרבה יותר לחציה של כוחות מתקדמים.
קרים מושפעת גם בדרך אחרת מהאסון מעשה ידי אדם זה: היא תלויה באופן מכריע במאגר נובה קחובקה למי שתייה ולהשקיה. לניתוק מאספקה כזו במהלך הקיץ, יהיו השלכות הומניטריות וכלכליות מיידיות וארוכות טווח, שקשה לאמוד את היקפן בשלב זה.
מעשה כזה של פגיעה עצמית כלכלית מעלה גם את השאלה עד כמה רוסיה מחויבת לעתידה בקרים. זה נראה יותר כמו ניסיון לגרום נזק ארוך טווח ליכולת הקיום של אוקראינה כחברה וכלכלה מתפקדת.
ממד שלישי מתייחס לתחנת הכוח הגרעינית זפוריז’יה, המתקן הגרעיני הגדול ביותר באירופה. היא נמצאת תחת שליטה רוסית מאז השבועות הראשונים של הפלישה בשנה שעברה, ואספקת מי קירור לכורים שלה נמצאת בסכנה, אם כי דיווחים מיידיים גורסים כי המצב נמצא תחת שליטה.
את נכונותה לכאורה של רוסיה לפגוע בתשתיות בדרך זו ניתן לקרוא גם כאינדיקציה לכך שלרוסיה אין את היכולת לסכל את מתקפת הנגד האוקראינית באמצעות כוחות צבא קונבנציונליים. במקום זאת, נראה שהקרמלין מוכן להשתמש בוונדליזם כלכלי וסביבתי במאמץ להפוך את הקערה על פיה.
הטלת האשמה על קייב
הניסיון להטיל את האשמה על קייב מזכיר אפיזודות קודמות שבהן הקרמלין ניסה לבנות נרטיב על התוכניות האוקראיניות לפוצץ פצצה מלוכלכת או האשים את וושינגטון בניהול מעבדות נשק ביולוגי וכימי חשאיות באוקראינה.
הרס סכר נובה קחובקה מצביע על שלב חדש במלחמה זו. הוא ממחיש את מאמציה של מוסקבה לשלוט בנרטיב בשאלה מי אחראי למעשים הנתעבים ביותר בסכסוך, לאחר חודשים ארוכים של סיקור שלילי של התנהלות רוסיה במלחמה.
הקרמלין גם ביקש להפיק את המרב ממתקפות המל”טים על מוסקבה, שאותן צייר באופן דומה כפעולות “טרור”.
אבל הריסתו של סכר שהחזיק גוף מים בגודל של אגם המלח הגדול של אמריקה וסיפק חשמל הידרואלקטרי, מי שתייה והשקיה לקרים מצביעה על התעלמות בוטה מהתושבים, רבים מהם רוסים אתניים.
למרות הרטוריקה של הקרמלין, הפרשה הזו מרמזת שרוסיה מעוניינת פחות לשחרר את אוקראינה מהנהגתה הנוכחית ויותר להרוס את יכולתה לתפקד כאומה ריבונית. הגירושים הכפויים, חטיפתם של 19,000 ילדים והפצצת אזורים אזרחיים נועדו כולם לדלדול האוכלוסייה ולנזק ארוך טווח.
הפעולה הזאת היא חלק מהגישה הזאת, של הרס המדינה לשנים הבאות. אבל ההשפעה הצפויה של מעשים הרסניים כאלה על אוכלוסיית אוקראינה תהיה לחזק את נחישותם לשחרר את ארצם, ומעבר לכך לסיים את האיום הרוסי על ארצם בעתיד
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
אתם מפרסמים פייק ניוז, שקרים.
תודה אבי על כתבות מעניינות. שבת שלום. נניח רוסיה לא תנצח במלחמה. אוקראינה צריכה לעשות חשבון האם היא רוצה להפוך למדינה ענייה ולאומית או לשגשג כלכלית ולהחזיק צבא חזק ולהימנע ממלחמה.
לדעתי אוקראינה והמערב עשו זאת. הפגיעה ברוסים גדולה, והבונוס – מאשימים את רוסיה בכל. תקשורת מערבית = פח זבל של גלובליסטים
ובכן, בעתיד הלא מאוד רחוק יתברר קצת יותר מי פגע בסכר, והדברים יפורסמו בקול ענות חלושה, בפינות היותר נידחות של אתרי החדשות, מטעמים מובנים ליודעי דבר.
אפשר להתבונן באירועי עבר מהמלחמה הזו, כדי להתחיל לתפוס את התבנית, כמו אירוע פיצוץ צינור הנורדסטרים, או אפילו אירועים על הבמה העולמית, כמו הסתרת היומנים של ג’פרי אפשטיין, או כמו הסתרת המחשב הנייד של האנטר ביידן, או החקירות של טראמפ בנוגע לקשרים עם רוסיה, או רבים נוספים.
איזה גיבוב של שטויות שמתבסס על תקדימים מלפני מאתיים שנה והנחה אפריורית לכאורה שהדבר היחיד שהרוסים יודעים לעשות זה להרוס אז ברור שהם אשמים.
במלחמת העולם השנייה היו הרבה מקרים של פיצוץ סכרים ופגיעה בתשתיות אוכלוסייה בעקבות כך וכמה מהם היו דווקא מצד בעלות הברית כך שהטענה על סטאלין היא פשוט טענה מגוחכת.