אופורטיוניטי חושף מים עתיקים ורוחות במכתש ויקטוריה במאדים

אופורטיוניטי עזב את מכתש ויקטוריה כבר לפני שמונה חודשים אך ניתוח מרוכז של כל הממצאים ששלח משם איפשר למדענים לבצע סקירה מקיפה ומשולבת של איזור המכתש, ומסתבר שחלק מהתוואים יכולים להיות מוסברים רק בנוכחות מים בעבר

צוות חוקרים גדול הצליח לנתח בו זמנית מקבץ נתונים גדול ששידר רכב השטח אופורטיוניטי השוהה במכתש ויקטוריה במאדים. נתונים אלה מעידים על הצלחתו של הרכב לשמור על מצב פעילות באורך חיים ראוי לציון ובר מזל, וכן הם מאפשרים לצייר תמונה של אירועים אקלימיים שעיצבו את מכתש ויקטוריה, כפי שנראים בתמונה של נאס”א וקאלטק המצ”ב.

ההסטוריה האקלימית היא נרחבת ומקיפה, לרבות שטפונות פתאומיים ורוחות שעיצבו את פני השטח, על פני מיליארדי שנים. הנתונים פורסמו בכתב העת סיינס. בשל יכולתו של הרכב לנוע ממקום למקום ובזכות משך חייו הארוכים הצליחו מדעני המשימה לחקור מאדים לעומק בדרך שקודם לא יכלו לצפות לה.

“לא היתה שום דרך לספיריט ואופורטיויניטי לבצע את כל התגליות הללו אלמלא התארכו חייהם כל כך.” אמר החוקר הראשי בפרויקט, סטיב סקווירס מאוניברסיטת קורנל באיתקה, ניו יורק החתום על המאמר ביחד עם עוד 33 חוקרים. “מאדים היה טוב אלינו יותר מאשר כל דבר אחר. אני סבור כי אורך החיים שלהם מעיד על מצוינות העבודה שנעשתה בידי הצוות שבנה אותם לפני שנים רבות.”

הרכב אופורטיוניטי הצליח ללמוד לפרטיהם שלושה מכתשים שונים הממוקמים על פני מרחק של כחמישה ק”מ. נתונים ותמונות שצילם הרכב הרובוטי הראו תבניות דומות של סלעי משקע בכל אחד מהמכתשים, תבניות שעשויות להיווצר באמצעות זרימת מים בתקופה עתיקה. לפי סקוויירס ואנשי צוותו, התגלית הזו משמעותה כי המים כיסו פעם את כל האיזור וסייעו לעצב חלק זה של כוכב הלכת לפני זמן רב.

אופורטיוניטי גם חשף כי המים באו שוב ושוב ועזבו לפני מיליארדי שנים, הרוח פעלה זמן רב הרבה יותר ריכזה את החול בדיונות בין תקופות המים העתיקות. פעילויות אלה עדיין מעצבות את הנוף כיום. במכתש ויקטוריה, צוקים חדים וגומחות מתונות מחליפין זה את זה סביב קצה הקערה,שקוטרה כ-0.8 ק”מ. תכונות אלה ותכונות נוספות מעידות על כך שהמכתש היה פעם קטן בהרבה מגודלו הנוכחי, אך השיחקה של הרוח הרחיבה אותו בהדרגה.

“מה שמשך אותנו למכתש ויקטוריה היו השכבות החוצות של הסלעים החשופות שם.” אמר סקוירס. “הפגיעות מהחלל שהלמו במכתש לפני מיליוני שנים נותנים הזדמנות פז ויכולת לרכב לאפשר לנו להנות מהיתרון של החשיפה למשקעים הללו.”

באמצעות צילום שפת המכתש ופנימו בשלל מכשירים, הצליחו מדעני המשימה לצפות בשכבות בצוקים סביב המכתש, לרבות שכבות בעובי של למעלה מ-10 מטרים. תבניות ניכרות אלה מעידות על כך שהסלעים נוצרו כתוצאה מהזזת דיונות שמאוחר יותר התקשו והפכו לאבן חול.

בתוך מפרץ הברווז, גילה הרכב כי השכבות התחתונות מכילות פחות גופרית וברזל ויותר אלומיניום וצורן (סיליקון). הרכב זה תואם לתבניות שגילה אופורטיוניטי קודם לכן במכתש אנדורנס הקטן יותר, המרוחק כ-6 ק”מ ממכתש ויקטוריה, דבר המעיד על כך שהתהליכים המשנים את תנאי הסביבה המתועדים בסלעים היו איזוריים ולא רק מקומיים.

סקוירס אמר שישנם מינרלים ספציפיים ותביניות גיאוכימיות ספצפיות בקירות המכתש. בכל שלושת המכתשים – איגל, אנדוראנס וויקטוריה, מבנים עשירים בברזל ובגופרית שהמדענים מכנים “אוכמניות” נמצאו משולבים בסלע. המדענים הגיעו למסקנה כי אלו נוצרו כתוצאה משקיעת מינרלים בשל חלחול תמיסות מימיות לתוך הסלע.

אופורטיוניטי צבר למעלה מ-30 מטרים גובה כשהוא נסע ממכתש אנדורנס לויקטוריה וכמות ה”אוכמניות” גדלה עם הגובה. ואולם לאחר שהרכב נכנס למכתש ויקטוריה, שעומקו 75 מטרים, וקוטרו כ-750 מטרים, הופיעו תרכובות הגופרית שוב בקרקע. כמות הגופרית בסלעים בעומק המכתש גדולה יותר מאשר בשכבות העליונות, דבר המעיד על פעילות של מי תהום בעומק רב יותר בעבר.

אופורטיוניטי גם צפה לראשונה בפעולות הגומלין בין סלעים וולקניים לבין המים החומצתיים שיצרו ביחד מלחי גופרית. חולות יבשים עשירים במלחים אלו התחברו לדיונות. בשל השפעת המים, התקשו הדיונות הללו והפכו אף הם לאבני חול. כיסוי נוסף מאוחר יותר בידי מים יצר את תרגובות הגופרית העשירות בברזל, שינויים במינרלים ונקבוביות בזוויות שונות נוצרו כאשר הגבישים נמסו והתרחקו.

סלע מהחלל יצר חור בקוטר של כ-600 מטר ובעומק של 125 מטרים. שחיקת הרוח נגסה בקירות המכתש ומילאה אותו באופן חלקי, וכך גדל קוטר המכתש ב-25% ועומקו קטן בכ-40%.

מאז עזב את מכתש ויקטוריה לפני כשמונה חודשים נמצא אופורטיוניטי בדרכו למכתש אנדוור הגדול פי 20 ממכתש ויקטוריה. הרכב נע בינתיים כחמישית המרחק שיסתכם כולו ב-16 קילומטר כאשר יגיע ליעדו.

לידיעה ביוניברס טודיי