סיקור מקיף

תמונות תקריב ראשונות של מכתש הפגיעה של סקיאפרלי במאדים

הגשושית MRO של נאס"א צילמה את אתר הפגיעה של נחתת המאדים האירופאית סקיאפרלי, ואיתרה מכתש פגיעה בקוטר של 2.4 מטר ובעומק של 50 סנטימטר. סוכנות החלל האירופאית ממשיכה בחקירת הסיבות להתרסקות הנחתת ותפרסם את תוצאות הבדיקה בחודש הבא.

מכתש הפגיעה של סקיאפרלי על מאדים. מקור: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona.
מכתש הפגיעה של סקיאפרלי על מאדים. מקור: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona.

בהמשך לצילום הקודם ברזולוציה נמוכה של אתר הפגיעה, שצילמה הגשושית האמריקאית MRO, מתפרסמים כעת תמונות נוספות של האתר – שנמצא במישור מרידיאני באזור קו המשווה של מאדים – שצולמו בעזרת מצלמת הרזולוצייה הגבוהה של הגשושית, HiRISE.

במרכז התמונה ניתן לראות את מכתש הפגיעה שבו התרסקה הנחתת ב-19 באוקטובר. רוחבו של המכתש הוא 2.4 מטר, נתון שתואם להתרסקות של עצם במשקל 300 ק"ג במהירות של מאות קמ"ש, כך לפי סוכנות החלל האירופאית. עומקו של המכתש הוא 50 סנטמיטר.

מסביב למכתש הפגיעה ניתן לראות תוואים א-סימטריים, שעדיין לא ניתן לקבוע בוודאות את מקורם. ייתכן כי הם נגרמו כתוצאה מפיצוץ בכיוון מסוים של מיכלי הדלק של הנחתת, שהיו כמעט מלאים ברגע הפגיעה.

מימין ומעל אתר הפגיעה ניתן לראות סימן נוסף בדמות קשת, שעדיין לא ניתן לו הסבר, וצילומים נוספים דרושים כדי לקבוע את מקורו.

אתר הפגיעה של סקיאפרלי על מאדים. במרכז התמונה מכתש הפגיעה של הנחחת עצמה. במעלה התמונה ניתן לראות את מגן החום החזיתי של הנחתת ובתחתית התמונה את מגן החום האחורי שמחובר למצנח של הנחתת. מקור: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona.
התמונה המלאה שצולמה על ידי MRO. במרכז התמונה מכתש הפגיעה של הנחחת עצמה. במעלה התמונה ניתן לראות את מגן החום החזיתי של הנחתת ובתחתית התמונה את מגן החום האחורי שמחובר למצנח של הנחתת. מקור: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona.

בתחתית התמונה ניתן לראות את המצנח של הנחתת, שגודלו 12 מטר. בצמוד אליו נראית נקודה קטנה יותר שהיא מגן החום האחורי של הנחתת, שהיה מחובר למצנח והתנתק עימו. במעלה התמונה ניתן לראות את מגן החום החזיתי של הנחתת, שבצילום הקודם נראה אך בקושי.

כזכור, סקיאפרלי ביצעה את הנחיתה הכושלת על מאדים ב-19 באוקטובר, לאחר שמוקדם יותר השתחררה מ-TGO, גשושית האם שנשאה אותה במהלך המסע למאדים, מאז ששוגרו יחדיו במרץ השנה. על פי הנתונים ששלחה הנחתת במהלך הנחיתה, השלב הראשוני של הכניסה לאטמוספירה הושלם בהצלחה והמצנח נפתח גם הוא כמתוכנן. הכשל התחיל ככל הנראה כאשר המצנח התנתק מוקדם מהצפוי. לאחר מכן המנועים של סקיאפרלי, שתוכננו לפעול עד לגובה של 2 מטר בלבד מעל הקרקע, פעלו רק לשניות ספורות, והנחתת החלה בנפילה חופשית שהסיימה בהתרסקות על הקרקע במהירות של יותר מ-300 קמ"ש.

הדמייה של שלב ההיפרדות מהמצנח, שלפי המידע שנשלח מסקיאפרלי בוצע מוקדם מהצפוי, ומרגע זה הנחיתה החלה לפעול שלא כשורה. הדמייה: ESA.
הדמייה של שלב ההיפרדות מהמצנח, שלפי המידע שנשלח מסקיאפרלי בוצע מוקדם מהצפוי, ומרגע זה הנחיתה החלה לפעול שלא כשורה. הדמייה: ESA.

סוכנות החלל האירפואית תיעזר בצילומים נוספים כדוגמת אלו ובטלמטריה ששלחה הנחתת במהלך הנחיתה כדי לקבוע את הסיבות לכשל שקרה במהלכה. תוצאות ראשוניות של החקירה צפויות להתפרסם עד אמצע חודש נובמבר הקרוב.

הנחתת סקיאפרלי והגשושית TGO הן החלק הראשון של תוכנית אקסו מארס, שמובלת על ידי סוכנות החלל האירופאית בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס. החלק השני של המשימה מתוכנן לשיגור ב-2020 ויכלול רובר אירופאי, שיחפש סימנים לחיים בעבר או בהווה על כוכב הלכת, ופלטפורמה נייחת שתפותח על ידי רוסיה. הסוכנות ציינה כי למרות כישלון הנחיתה, היעד העיקרי של הנחתת היה ניסויי, ובוצע בהצלחה עם המידע הרב ששלחה ושנאסף במהלך הנחיתה מחיישנים שהותקנו בה. לפי הסוכנות, המידע יהיה חיוני עבור משימות נחיתה עתידיות על מאדים, ובכללן משימת אקסו מארס העתידית.

להודעה של סוכנות החלל האירופאית

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן