סיקור מקיף

אושר גילויו של כוכב לכת “בן דוד” של כדור הארץ בידי טלסקופ החלל קפלר

איור: כדור הארץ (משמאל) וכוכב הלכת קפלר 452b הגדול ממנו ב-60%. צילום: NASA/JPL-Caltech/T. Pyleבנאס”א אומרים כי גילוי זה והגילוי של עוד 11 מועמדים חדשים וקטנים באיזורי החיים של השמשות שלהם מהווה ציון דרך לעבר גילוי “כדור ארץ” שני

טלסקופ החללל קפלר אישר את כוכב הלכת הראשון הקרוב בגודלו לכדור האץר ואשר נמצא באיזור החיים סביב כוכב דמוי השמש. גילוי זה והגילוי של עוד 11 מועמדים חדשים וקטנים באיזורי החיים של השמשות שלהם מהווה ציון דרך לעבר גילוי “כדור ארץ” שני.
כוכב הלכת החדש, קפלר 452b הוא כוכב הלכת הקטן ביותר שנצפה עד כה ואשר מקיף את השמש שלו באיזור חיים – איזור שבו מים במצב נוזלי יכולים להיערם על פני השטח סביב כוכב מסוג G2 – כלומר דומה לשמש שלנו. אישור קפלר 452b מביא את המספר הכולל של כוכבי לכת שגילה קפלר וגילויים אושר בבדיקות חוזרות, ל-1,030.

בשנת ה-20 לגילוי כוכבי הלכת הראשונים מחוץ למערכת השמש, גילה קפלר כוכב לכת וכוכב המזכירים ביותר את כדור הארץ והשמש” אומר ג’ון גרונספלד, עוזר מנהל נאס”א למשימות מדעיות במטה נאס”א בוושינגטון. “תוצאות מרגשות אלה מקרובת אותנו צעד נוסף לגילוי כדור הארץ 2.0″.

קפלר 452b גדול ב-60% מכדור הארץ והוא נחשב ל”סופר כדור ארץ”. בעוד מסתו והרכבו עדיין אינם ידועים מחקרים קודמים מביאים את המדעים לשער כי יש סבירות גבוהה כי קפלר 452b הוא כוכב לכת סלעי.

אורך השנה של קפלר 452b גדול רק ב-5% מזה שלנו = 385 ימים והוא גם מרוחק ב-5% יותר מהשמש שלו לעומת כדור הארץ מהשמש. קפלר 452, הכוכב עצמו הוא בן 6 מיליארד שנה, כלומר עתיק ב-1.5 מיליארד שנה מהשמש. הוא בהיר יותר בכ-20% מהשמש וקוטרו גדול בכ-10% ממנה.

גודל וקנה במידע של מערכת קפלר 452 לצד מערכת קפלר 186 ומערכת השמש שלנו. קפלר 186 היא מערכת שמש מיניאטורית הנכנסת כולה למסלולו של כוכב חמה. צילום  NASA/JPL-CalTech/R. Hurt
גודל וקנה במידע של מערכת קפלר 452 לצד מערכת קפלר 186 ומערכת השמש שלנו. קפלר 186 היא מערכת שמש מיניאטורית הנכנסת כולה למסלולו של כוכב חמה. צילום NASA/JPL-CalTech/R. Hurt

“אנו יכולים לחשוב על קפלר 452b כבן דוד גדול ומבוגר מכדור הארץ והוא מספק לנו הזדמנות לראות כיצד יתפתח כדור הארץ” אומר ג’ון ג’נקינס, מנתח המידע הראשי של קפלר במרכז איימס של נאס”א בקליפורניה, שהוביל את צות גילויו של קפלר 452b. “העובדה שכוכב הלכת הצליח לשרוד שישה מיליארד שנה באיזור החיים נותנת השראה. מדובר בתקופה ארוכה יותר מאשר כדור הארץ. הדבר נותן הזדמנות לחיים להיווצר, אם כל המרכיבים והתנאים הדרושים לחיים נמצאים על כוכב הלכת.”

כדי לסייע פיענוח התכונות המדויקות של מערכת קפלר 452 השתמשו אנשי הצוות בתצפיות קרקעיות ממספר מצפים גדולים בארה”ב.
מערכת קפלר 452 נמצאת במרחק 1,400 שנות אור בכיוון קבוצת ברבור. מאמר המחקר הופיע היום ב”ASTRONOMICAL JOURNAL”
בנוסף לאישור קפלר 452b הודיעו חברי צוות קפלר על גידול במספר המועמדים לכוכבי לכת ל-521, מהתצפיות שביצע קפלר ממאי 2009 עד מאי 2013, דבר שמעלה את מספר המועמדים שגילה קפלר ל-4,696. כדי לאתר מי מהתצפיות הללו אכן מובילה לכוכב לכת יש צורך בתצפיות המשך ובניתוחים נוספים כדי לקבוע האם אלו כוכבי לכת בפועל.

עד כה התגלו בתצפיות קפלר 12 כוכבי לכת בקוטר של פי 1-2 מכדור הארץ המקיפים את השמשות שלהם באיזור החיים. מתוכם לפחות תשע שמשות דומות לשמש שלנו בגודל ובטמפרטורות. הגילוי הנוכחי הוא הכי קרוב במרבית התכונות לכדור הארץ מביניהם.

ישנם 4,696 מועמדים לכוכבי לכת הנמצאים בקטלוג המועמדים השביעי של קפלר, עליה של 521 מאז פרסום הקטלוג הקודם בינואר 2015. צילום: NASA/W. Stenzel
ישנם 4,696 מועמדים לכוכבי לכת הנמצאים בקטלוג המועמדים השביעי של קפלר, עליה של 521 מאז פרסום הקטלוג הקודם בינואר 2015. צילום: NASA/W. Stenzel

להודעה באתר נאס”א

עוד בנושא באתר הידען

9 תגובות

  1. כל הכבוד לגילוי כוכב לכת חדש ביקום.
    האם התגלו חיים תבוניים בכדור הארץ?
    האם אנושות שפיתחה טכנולוגיה שעומדת להשמיד את החיים נחשבת באמת לתבונית?

  2. 1. פעם ראשונה שאני שומע את השם הזה “בן דוד”, האם זה השם הרשמי שניתן לו בנאס”א ? או שרק כאן בישראל מכנים אותו כך ?

    2. הם בטח כבר אחרי שואה גרעינית והכל שם שומם וצחיח.

    3. ממש מדכא שבגלל המרחקים העצומים אין שום סיכוי שנוכל בתקופת חיינו לגשת לשם וממש לראות במו עינינו מה הולך שם, כל מה שאפשר לעשות זה רק לזרוק ניחושים.

    4. מצטרף לשאלותיו של תאודור.

  3. או קיי אז יש סביבה נוזלית , מה לגבי האטמוספירה ? האם ניתן לבצע בו הארצה [ נסחפתי , אהה ? ] ? מה לגבי עדיפות להקמת תחנות חלל ממוחשבות במקומות שכאלו ?

  4. עמית
    אחד התפקידים של החללית האירופאית (וונוס אקספרס) הוא לחפש חיים – על כדור הארץ! הכוונה היא ללמוד האם אנחנו מסוגלים באמת לזהות חיים ממרחק רב. זכור שהמרחק לנוגה (וונוס) הוא כלום לעומת המרחק לפלנטה שגילה קפלר. אנחנו לא רואים ישירות את הפלנטה, אלא רק את ההשפעה שלה על הכוכב אותה היא מקיפה (תנודות, צל וכו’).

    אנחנו לא קורבים להיות מסוגלים לזהות סימני תרבות במרחקים כאלה.

  5. 1. מניין למדענים שקפלר מכיל סביבה תומכת חיים כפי שאנו מכירים ? ראו את מקרה נוגה ומאדים – שני כוכבים סלעיים שנמצאים ב “אזור החיים” אבל אחד מהם גיהנום רותח והשני חסר אטמוספירה ראוייה ומופצץ בקרינת UV.
    2. האם ניתן לערוך לקפלר 452b בדיקות ספקטרוגרפיה ולזהות חלק מהרכבו ?

  6. שאלה למבינים – האם גילוי מיקומו של כוכב לכת כזה, מאפשר לנו לנסות ולזהות ציוויליזציה ספציפית במיקום שלו? לדוגמא, לנסות ולזהות גלי רדיו הבוקעים ספציפית מהאזור שבו הוא נמצא? או אור מלאכותי שיוצא מהכוכב… כלומר, במקום לנסות לזהות סימנים לחיים תבוניים בכל מקום, לייעל את התהליך ולנסות למקד את זה באזור הזה?

    תודה מראש!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.