ידענים: חיפוש חיים בחלל

מאת 17 בדצמבר 2014 30 תגובות

כך חושף פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיזיקאי במכון רקח באוניברסיטה העברית במחקר חדש. הוא הוסיף פרמטרים חדשים למשוואה שמתחשבים בתגלית של נפוצות כוכבי לכת דמויי כדור הארץ באיזורי החיים של המערכות שלהם 

נתוני טלסקופ החלל קפלר שחיפש במשך מספר שנים אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש  מעודדים בכך שהם מגדילים את הסיכויים לגלות כוכב לכת נושא חיים, ואף חיים תבוניים במרחק של אלפי שנות אור בודדות מכדור הארץ. כך אומר פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח באוניברסיטה העברית.

לאחרונה התפרסם בכתב העת הבינלאומי International journal of astrobiology מחקר של פרופ' ונדל בו הוא מנתח את הסבירות לגילוי כוכב לכת נושא חיים בעקבות הגילויים הרבים שהותיר אחריו טלסקופ החלל קפלר. פרופ' ונדל אף הרצה על הממצאים בועידה בניו זילנד שעסקה באסטרוביולוגיה.
"הנתונים שהצבטרו לאחרונה בידי טלסקופ החלל קפלר הראו שכוכבי לכת קטנים די נפוצים ושלשיעור משמעותי של השמשות יש כוכב לכת דמוי כדור הארץ באיזור החיים. ממצאים אלה משתלבים בנוסחת דרייק ממנה ניתן לגזור את הצפיפות המרחבית של כוכבי לכת ביוטיים כפונקציה של אי הודאות הקטנה יחסית בנונים האסטרונויים והסבירות (שאינה ידועה עד כה) להתפתחות חיים ביוטיים (Fb)."
"ניתן יהיה לדייק יותר בערכו של Fb באמצעות תצפיות ספקטרליות בסמנים ביולוגיים בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. אם Fb נמצא בטווח 0.001-1 אזי יש לצפות לכוכב לכת נושא חיים בין 10 ל-100 שנות אור מכדור הארץ. הרחבת התוצאות הביוטיות לחיים מתקדמים נגזר מהביטוי למרחק לציויליזציה הנמצאת בשלבים התחלתיים במונחים של שני פרמטרים נוספים לנוסחת דרייק – הסיכוי להתפתחות תרבות (Fc) ואורך החיים המוצע של תרבות תבונית. לדוגמה, הערכה אופטימיסטית של ערכי ההסתברות (כלומר Fb ו-Fc שווים לאחת) ואורך החיים של יכולת שידור בכמה אלפי שנים, המרחק הסביר לתבונה הקרובה ביותר שניתן לאתר באמצעות מערכות לחיפוש חיים תבוניים ביקום ((SETI היא מסדר גודל של אלפי שנות אור בודדות. הסיכוי לגילוי אותות תבוניים באמצעוט טלסקופים קיימים ועתידים מחושב במאמר זה כפרמטר בנוסחת דרייק."
לבסוף, מתאר פרופ' ונדל כיצד גילוי של אותות מתבונה חוץ ארצית יתחמו את הפרמטרים של נוסחת דרייק.

נוסחת דרייק (ללא המשתנים החדשים). מתוך ויקיפדיה

נוסחת דרייק (ללא המשתנים החדשים). מתוך ויקיפדיה.

עוד בנושא באתר הידען

30 תגובות ל “נתוני קפלר מגבירים את הסבירות לתפוצה רחבה של החיים ביקום”

  1. ארז

    אני מאמין שנפלה טעות ו "נתוני טלסקופ החלל קפלר שחיפש במשך מספר שנים אחר כוכבי לכת מחוץ לכדור הארץ"
    אמור "מחוץ למערכת השמש" או משהו בסגנון.

  2. עמרי

    אבי וניסים,
    ראשית כדאי לשים לב שחלקו הראשון של המאמר עוסק בכוכבי לכת עם חיים ביוטיים, לאו דוקא תבוניים, כמו אלה שהתקיימו בכדור הארץ במשך רוב שנות קיומו. חיים מפותחים ובפרט תבוניים הם, מן הסתם, נדירים בהרבה.
    L הוא האורך הממוצע של התקופה שתרבות משדרת בגלים שאנו יכולים לקלוט. התקופה הזו עשויה להסתיים לא רק בשל השמדה (עצמית או חיצונית) אלא גם, למשל, ע"י מעבר לצורות תקשורת מתקדמות שאינן פולטול גלי רדיו, למשל באמצעות סיבים אופטיים. L אינו צריך להיות בריבוע כיון שקובעת רק תקופת השידור, הקליטה קורית לפי ההגדרה בהווה שלנו.

  3. אבי כהן

    ניסים,
    למה בריבוע? אורך חיים ממוצע L נמדד בשנים. אני מסכים איתך שצריך חפיפה בין משך זמן האזנה למשך זמן השידור. ניתן לומר שכל המשוואה מתייחסת רק לתקופה שבה התחלנו להאזין.
    באופן יותר כללי, המשוואה אף פעם לא הייתה אמורה להיות כלי מדעי לשמו, אלא יותר מפת דרכים להבנה של הגורמים שמאפשרים חיים אינטליגנטיים ביקום. רבים אחרים הביעו ביקורת על המשוואה והציעו לעדכנה. לדוגמא, ייתכן שציויליזציות אינטליגנטיות ימנעו מלפרסם את קיומם מכיוון שהם חוששים ממפגש עם תרבויות מתקדמות יותר כפי שהוזכר כאן, לכן צריך להזכיר את המספר היחסי של ציליויזציות שמוכנות לתקשר.
    גם קיום חיים במערכות שמש שלא דומות לשלנו יכולה להיות אופציה, וכן חיים על ירחים מסביב לענקי גז. או גילוי חיים דרך תצפית ישירה באטמוספירה של פלנטות, דבר שלא מחושב כאן, ולא היה קיים בזמנו.
    יש הרבה מקום לשיפור המשוואה…

הוספת תגובה

  • (will not be published)