יבמ הכריזה על השבב המחקה את המוח

יבמ חושפת שבב בארכיטקטורה נוירונית: מיליון נוירונים ו- 256 מיליון סינפסות – בצריכת זרם של 70 מילי-ואט בלבד

המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock
המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock

יבמ חושפת שבב המשלב נוירונים וסינפסות דיגיטליות, ומציע – לראשונה – 256 מיליון סינפסות ניתנות לתכנות. השבב, המכיל 5.4 מיליארד טרנזיסטורים, הוא הראשון בעולם הבנוי בקנה מידה ניתן לייצור סדרתי – ואחד משבבי ה- CMOS הגדולים ביותר שנבנו אי-פעם. למרות ביצועים גבוהים אלה, צורך השבב רק 70 מילי-ואט חשמל בעבודה מלאה ובחישובים בזמן אמת, נתונים הנמוכים בכמה וכמה סדרי גודל בהשוואה למיקרו-מעבדים מקובלים. פריצת הדרך הטכנולוגית של יבמ מוצגת במאמר המתפרסם השבוע בעיתון המדעי Science, בשיתוף פעולה עם Cornell Tech – ומהווה צד משמעותי בדרך להצגת מחשבים בעלי יכולות קוגניטיביות.
השוואה בין יכולות העיבוד וצריכת האנרגיה של המוח האנושי ובין אלה של מחשבים מקובלים, אינה מחמיאה לטכנולוגיה עליה מבוסס עולם המחשוב. על מנת לגשר על פערי הביצועים, בנו המדענים ביבמ מערכת שלא הייתה קיימת עד כה: ארכיטקטורת מחשב חדשה לחלוטין השואבת השראה מעולם מדעי המוח, ומציעה טווח מדרוג ורמת יעילות גבוהה משמעותית מזו של הארכיטקטורה שהגה פון ניומן בשנת 1946, אשר שימשה עד כה בסיס לעולם המחשוב.

השבבים החדשים, דור שני בפרויקט המחקר והפיתוח שהחל לפני כמעט עשר שנים, משלבים עקרונות שהוצגו באב-טיפוס לליבת עיבוד בודדת אותו חשפה יבמ ב- 2011, יחד עם סביבת תוכנה חדשה לחלוטין, ושפת תכנות חדשה שנחשפה, יחד עם סימולטור של השבב, בשנת 2013.
השבב הקוגניטיבי החדש כולל רשת דו-מימדית של 4,096 ליבות עיבוד נוירו-סינפטיות, שכל אחת מהן משלבת זיכרון, כושר עיבוד ויכולת תקשורת – ופועלת במתכונת מונחית-אירועים מוגדרים, מקבילים, וביכולות אל-כשל. על מנת לאפשר הרחבה של המערכת מעבר לגבולות השבב הבודד, ניתן לצרף שבבים נוספים הקשורים זה לזה באופן שקוף, על מנת לבנות תשתית למחשבי-על עתידיים המבוססים על נוירו-סינפטות.

יבמ מניחה כאן יסודות לעולם חדש לחלוטין של מחשבים השואבים השראה ממבנה המוח ואופן הפעולה שלו, בעזרת ארכיטקטורה חדשה לגמרי, קנה מידה וטווח הרחבה שלא היו מוכרים בעבר, יעילות שאין לה מקבילה ידועה בכל הנוגע לצריכת הזרם ומהירות העיבוד, ושיפור טכנולוגיות התכנון ברמת השבב. ביבמ מעריכים כי השבבים החדשים יאפשרו לבנות דורות חדשות של מערכות מידע – והצגתם מהווה נקודת מפנה בהיסטוריה של עולם המחשוב.

סוכנות המחקר הביטחוני המתקדם (DARPA) של ארה"ב, השקיעה עד כה בפרויקט כ- 53 מיליון דולר במסגרת תוכנית "מערכות אלקטרוניקה במורפולוגיה נוירונית בעלות כושר מדרוג והסתגלות פלאסטית". שותפות נוכחיות בפרויקט כוללות את Cornell Tech ו- IniLabs.

השבב עצמו יוצר בטכנולוגיית 28 ננומטר של סמסונג, המאפשרת צפיפות גבוהה של זיכרון על גבי השבב ושילוב טרנזיסטורים המאופיינים ברמה נמוכה במיוחד של דליפת זרם.

תכנון המעגלים מונחי-האירועים המשולבים בשבבים החדשים נשען על מתודולגיית תכנון א-סינכרוני שפותחה ב- Cornell Tech, ושוכללה עם יבמ מאז 2008. שילוב תהליכים וטכנולוגיות מתקדמות, יחד עם הארכיטקטורה החדשה והייחודית, הובילו לצפיפות גבוהה ולצריכת זרם של 20 מילי-ואט לסנטימטר רבוע – כמעט ארבעה סדרי גודל (אחד חלקי עשרת אלפים) פחות ממיקרו-מעבדים המוכרים כיום בתעשייה.

השבב החדש נשען על סביבת אקולוגית מקיפה, הכוללת סימולטור, תפיסת תכנות, אלגוריתמיקה ויישומים, מודלים לעיצוב אבות-טיפוס, מפרט של הרכיבים הנוירונים, והנחיות בתחום מחשוב העל אותו ניתן ליישם על גבי השבבים החדשים. הסביבה האקולוגית המקיפה הזאת תומכת בכל היבטי מחזור חיי התכנות, משלב התכנון והעיצוב המוקדם דרך הפיתוח ועד לניפוי שגיאות, התקנת היישום והפעלתו. על מנת לקדם את הטכנולוגיה החדשה הזאת, תכננה יבמ תוכנית לימודים מקיפה המיועדת לאוניברסיטאות, לקוחות, שותפים עסקיים ועובדי החברה.

הסביבה החדשה של יבמ חושפת מהלך המיועד לקרב את תהליכי העיבוד אל הנתונים עצמם. כך, למשל, אפשר יהיה לקלוט כמויות עתק של נתונים מחיישנים, לנתח אותם ולשלב מידע בזמן אמת במתכונת תלוית-הקשר, ולהתמודד עם חוסר הבהירות המאפיין לא פעם מערכות מורכבות, הפועלות בזמן אמת בעולם האמיתי. המערכת מתאימה להתמודדות עם מגוון רחב של בעיות, החל מראייה ממוחשבת, דרך שילוב נתונים ממספר גדול של חיישנים ומקורות, ועד לשילוב בינה השואבת השראה מאופן הפעולה של המוח האנושי, את תוך מכשירים הפועלים במסגרת אילוצי צריכת זרם, כמות נתונים ומהירות.

במבט לעתיד, בונה כיום יבמ מחשבי על באמצעות שילוב מספר גדול של שבבים על גבי לוח אחד, ויצירת מערכות שיוכלו לצמוח להיקפים של מאה מיליארד סינפסות ויותר.

הארכיטקטורה החדשה מתוכננת על מנת לנצל גם יכולות טכנולוגיות עתידיות, דוגמת מבנה שבבים תלת-מימדי ולוגיקות חדשניות שיאפשרו לצמצם עוד יותר את צריכת הזרם, לדחוס רכיבים למארז צפוף יותר, ולהציג מהירויות גבוהות יותר.

המקבילה הסיליקונית של המוח

שבבי העיבוד הנוירו-סינפטי החדשים של יבמ מהווים סטייה חדה מהתפיסות המסורתיות של תכנון ובניית מערכות מחשב. השבבים החדשים יוצרים מקבילה אלקטרונית לפעולת הנוירונים והסינפסות במערכות ביולוגיות דוגמת המוח. ההקבלה הזאת מתאפשרת בזכות השימוש באלגוריתמים מתוחכמים ובמעגלי סיליקון בתכנון חדש.

מחשבים קוגניטיביים, שייבנו סביב השבבים האלה, לא יתוכנתו באותה דרך מסורתית המוכרת כיום בעולם מערכות המידע. במקום תכנות כזה, צפויים מחשבים קוגניטיביים ללמוד מהניסיון, לזהות הקשרים ומתאמים (קורלציות), להציג השערות, לזכור ללמוד ולהפיק לקחים מהתוצאות. למעשה, מחקה התהליך הזה את אופן העבודה של המוח האנושי, ואת תהליכי הלמידה המוכרים לנו.
על מנת לעמוד במשימות האלה, משלבים החוקרים והמפתחים של יבמ עקרונות מעולם הנאנו-טכנולוגיה, חקר המוח ומחשוב-על.

פרויקט SyNAPSE מיועד לבנות מערכת המסוגלת לא רק לנתח מידע מורכב המתקבל ממספר גדול של יחידות חיישנים ומקורות חיצוניים – אלא גם לארגן באופן דינאמי את מסלולי החיווט הפנימי שלה, על בסיס האינטראקציה עם הסביבה, בתהליכים המקבילים לאלה שבו מצליח המוח ללמוד ולשנות דפוסי התנהגות תוך שימוש ברמה נמוכה של אנרגיה.

הפרויקט הנוכחי צועד הרחק מעבר לתפיסה שהתווה פון ניומן, השולטת בחמישים השנים האחרונות בעולם המחשוב. יישומי מחשוב עתידיים צפויים לדרוש גמישות פונקציונאלית שאינה מוצעת במערכות מסורתיות המוכרות לנו. השבבים החדשים מהווים צעד חשוב בהתפתחות המחשבים ממערכות חישוב – למערכות לומדות. הם מבשרים את ראשיתו של דור חדש של מחשבים – ויישומים חדשים של המחשבים האלה בעולם העסקים, המדע והממשל.

למרות שהשבבים החדשים אינם משלבים רכיבים ביולוגיים, משתמשים המעבדים הקוגניטיביים של יבמ במעגלי סיליקון השואבים השראה מעולם חקר המוח. כך, אפשר לבנות מה שמכונה ביבמ "ליבה נוירו-סינפטית". זו, כוללת זיכרון משולב המקביל לזה שבסינפסות במוח האנושי, יחד עם כושר עיבוד המקביל לזה של הנוירונים, ותקשורת המקבילה לזו של האקסונים במוח.

ארכיטקטורת המחשוב הקוגניטיבי של יבמ נשענת על רשת ליבות הפועלות על גבי שבב בודד, על מנת ליצור מערכת משולבת אחת של חומרה ותוכנה. הארכיטקטורה הזאת מהווה שינוי מהותי מתפיסות המחשוב המסורתיות, הצפוי להוליד מכונות יעילות יותר בכל הנוגע לצריכת החשמל – וללא צורך בתכנות מוקדם. השילוב בין הזיכרון ובין המעבד ברמת הליבה הבודדת מחקה למעשה את אופן החשיבה במוח, המונחית על ידי אירועים וקלט חיצוני, ומתבצעת בתהליך מבוזר ומקבילי.

המטרה ארוכת הטווח אליה חותרת יבמ, היא לבנות מערכת שבבים שתכלול עשרה מיליארד נוירונים ומאות מיליוני סינפסות – ותצרוך רק קילו-ואט בודד של חשמל, ונפח כולל של פחות משני ליטר.

שבבים עתידיים יוכלו לעבד נתונים מסביבות מורכבות המאפיינות את העולם האמיתי, באמצעות מגוון רחב של חיישנים – ולפעול בדרכים שונות על מנת להגיע למתכונת תגובה מתואמת ותלוית הקשר.

כך, למשל, ידעו מערכות קוגניטיביות המנטרות נתוני אקלים לצורך תכנון אספקת מים לטווח ארוך לנתח את הנתונים המתקבלים מהשטח לגבי טמפרטורה, לחץ ברומטרי, משתני גאות ושפל – ולחזות את השינויים במשקעים ואת צורכי מערכות המים מצד אחד, כמו גם להפיק התראות צונאמי מצד שני. בדומה לכך, יוכלו רמזורים לנטר את נתוני התנועה בצומת על מנת להתאים את מחזורי הפעילות שלהם לעומסים בפועל, ולכוונן עצמם שוב ושוב עם כל שינוי בתנועה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

34 תגובות

  1. אייל – בקשר למה שנכתב שבעתיד תהיה "מערכת שבבים שתכלול עשרה מיליארד נוירונים ומאות מיליוני סינפסות" אתה צודק שמספר הסינפסות עלוב. זו טעות קולמוס; הכוונה הייתה למאות מיליארדי סינפסות. זה גם מתאים ליחס סינפסות לנוירונים בשבב הנוכחי.

  2. אייל
    לגבי הספירה – כל ההבדל הוא שקוף מסוגל לזהות עד 10 פרטים, ואנחנו עד 5 (אל תתפוס אותי על דיוק). בשני המיקרים – המוח תופס את המספר ללא ספירה.

    ובקשר לקוף שלמד את שפת סימנים. למרות מה שמוצג – הקוף לא למד שפה – אלא מילים בשפה. שפה בנוייה ממילים ומדקדוק. מה שלימדו קופים זה מילים. זה יפה, אבל זה לא שפה. הקוף לא חושב בשפת הסימנים.
    ולכן הייתי אומר – שלקופים האלה יש ידע נוסף, אך אין כאן השפעה על התודעה, או המודעת העצמית. אני לא חושב שקופים אלא יידעו לפתור בעיות בצורה יותר טובה, או יוכלו להעביר מידע בין קופים אחרים ש"יודעים" את השפה.

  3. "המטרה ארוכת הטווח אליה חותרת יבמ, היא לבנות מערכת שבבים שתכלול עשרה מיליארד נוירונים ומאות מיליוני סינפסות"

    זה קצת מוזר, כי אם משווים זאת למוח אז מספר הסינפסות אמור להיות הרבה יותר גדול ממספר הנויירונים (לכל נויירון יש בממוצע 10 אלף קשרים סינפסיים עם נויירונים שכנים שאיתם הוא מתקשר).

  4. ניסים, אפשר לעצור את המחשבות לכמה רגעים (זה קשה לזמן ארוך יותר…) ופשוט להתבונן סביב, לחוש את הסביבה. זה ניסוי דיי מעניין שאולי נותן קצת תחושה של אופן המחשבה של פרימט מפותח שאינו אדם שאין לו שפה.

    לגבי ספירה, אני זוכר שהיה מחקר שהראה שקופי שימפנזה מסוגלים לספור דיי בקלות עד 10 (יש גם את הניסוי המפורסם מול מסך המחשב שבטח אתה מכיר, בו הם מביסים בני אדם מבוגרים) ההסבר ליכולת הזו שלהם היה שכאשר הם משוטטים ביער ופוגשים קבוצה יריבה עליהם לספור אותם במהירות בכדי לדעת אם כדאי להם להיכנס לקרב או לסגת.

    מעניין גם מה שאמרת לגבי הלן קלר, ואפשר לשאול שאלה הפוכה, האם קופי שימפנזה שלמדו את שפת הסימנים (וזה אמיתי, ראיתי סרט תעודי על הנושא זו לא המצאה) הם בעלי רמת מודעות עצמית גבוהה יותר מחבריהם האחרים לקבוצה ?

  5. מישהו
    אני לא בטוח שהגודל הוא הקובע, אלא המצאות של מנגנון שפה. ואולי אתה צודק, ובאמת צריך גודל מוח מינימלי לשפה.
    בקשר לשפה – אגיד לך שני דברים. הלן קלר הייתה חרשת/אילמת וחסרת שפה לחלוטין עד שהמורה שלה – אן סליבן – התחילה ללמד אותה. הלן קלר כותבת שעד שהמורה שלה לא לימדה אותה, היא "לא ידעה שהיא קיימת". היא מתארת עולם מוזר עם רגשות אך ללא מחשבות.
    הדבר השני הוא – אנשים חסרי שפה סובלים מאינטליגנציה נמוכה. כלומר, אנחנו צריכים שפה כדי לחשוב על דברים מסויימים. אתן לך דוגמה פשוטה. הסתכל על מדף ספרים. אם יש שם מעט ספרים, נניח 3-4, תוכל לדעת כמה ספרים יש. מעבר לכך אתה צריך לספור – ולזה כנראה צריך שפה.

  6. ניסים השאלה לגבי הקשר בין שפה לתודעה היא שאלה מאד מעניינת וחשבתי עליה לא מעט בעבר, האם תינוק אנושי שיגדל בלי לשמוע אף שפה אנושית יפתח מודעות עצמית כמו שלך ושלי ? איך הוא יוכל להתבונן במראה ולומר לעצמו בלי מילים ״זה אני!״, זו שאלה מעניינת.

    לגבי השימפנזה, גודל מוחו הוא שליש מגודל המוח שלנו, אולי זה ממש על הסף על מנת שתוכל להיווצר מודעות עצמית. כמו מטוס שמאיץ על מסלול ההמראה אבל רק מעל מהירות מסויימת הוא יוכל להמריא, אולי באותו אופן רק רשת נוירונים שעברה מסה קריטית מסויימת יכולה להיות מודעת לעצמה.

  7. נקודה, לפי הבנתי השפה התפתחה באבולוציה אצל האדם כבר שהוא היה די חכם.
    נכון, עצם השינוי האבלוציוני הזה עזר מאוד לאדם לחשוב (הוא יכול לחשוב בשפה עכשיו) והוא גם מאוד התפתח בעקבות השפה, אך האם לפני כן לא הייתה לו מודעות? אם כך, אז נוכל לבין למה אתה קורא תודעה. למי שיודע לדבר. ואז ברור לנו מדוע לבעלי חיים אין תודעה לפי תפיסתך.

  8. אייל
    יפה אמרת. אני הייתי מרחיב ואומר שגם אצל בני האדם לא לכולם יש את אותה התודעה.

    לגבי שפה אצל הקוף – אני לא חושב שאתה צודק. לבני אדם, ורק לבני אדם, יש מבנים יחודיים במוח שנועדו לשפה. אנחנו יודעים את זה מהרבה ראיות. למשל – יש פגמים במוח שגורמים לשינויים בשפה (אני לא מדבר על שליטה על שרירים כמו אצל נפגעי שבץ מוחי). למשל – אנחנו יודעים שחלקי מוח שונים מופעלים בהתאם לסוג המילה (שם עצם, שם פועל). למשל – שפות סימנים למיניהם, שאינם דורשים שרירי פה ולסת עדינים. עובדה היא – שלא הצליחו עד היום ללמד קופים שפות סימנים (בניגוד לכל מיני קשקושים שקוראים עליהם, כמו קוקו הגורילה).

    האם צריך שפה לתודעה? אם אתה טוען שכן – אתה גם טוען שאנשים חסרי שפה לחלוטין הם חסרי תודעה. זה לא נראה לי נכון.

  9. נקודה מדוע זה קשור? ואולי זה משום שהמבנה האנטומי של הפה והלוע לא מאפשרים לו לדבר? (בדומה לכף היד של שימפנזה שאמנם נראית דומה לשלנו איך לא מאפשרת לו לבצע פעולות עדינות כמו בני אדם, בגלל הזווית השונה של האגודל)

    אתה מתייחס לתודעה כאילו היא 0 או 1 (קיים או לא קיים) אך ישנם חוקרי מוח רבים שחושבים שהתודעה היא בעצם כמו עמעם של אור בחדר, המודעות יכולה להיות חלשה (כמו אצל שימפנזה על פי מבחנים שונים מול מראה) והיא יכולה להיות חזקה כמו אצלנו. היא גם יכולה לא להיות קיימת בכלל (אצל נמלה זו תולעת לדוגמה) ויתכן שהיא יכולה להיות הרבה יותר גבוהה משלנו אצל חייזר למשל שמוחו גדול פי 2 ממוחנו שלנו.

  10. נקודה
    שוב – אתה מדבר ללא כל ביסוס. אין קשר בין תודעה לדיבור. אתה חושב שלאדם ללא שפה אין תודעה? יש אנשים כאלה ויש להם בעיית חשיבה קשה.

    אם תוכל להסביר לנו למה אתה מתכוון במילה תודעה – אולי אז נוכל להבין אותך. אתה זורק משפטים ללא ביסוס וללא שום הסבר. באנגלית יש conscience ו-self-conscience. השורש המשותף בעברית הוא לא סתם.

    בבקשה – נסה להסביר מה זה תודעה, ולמה לדעתך לקוף אין תודעה. האם יש לך מבחן שיכול להגיד למי יש תודעה ולמי אין?

  11. אבא של, תתיחס למה שאני אומר ולא לנכויות שלי פשוט:)
    ואין על מה להתנצל, לא הרגשתי שהעלבת אותי בשום מצב.

    אני לא הבנתי מה מהחושים שלך גרם לך להבין ש"שהאדם הוא היחיד שמפגין מודעות עצמית". איך אתה קובע זאת?

    נ.ב.
    אם הייתה קורא את הלינק עד הסוף הייתה רואה שדולפינים מסויימים, ציפורים מסויימות וקופים מסויימים כן עברו את מבחן המראות.

  12. נקודה
    אם אתה לא יכול להגדיר תודעה אז איך אתה אומר שתודעה שונה מודעות עצמית?
    אמרת שצבע אדום זה בתודעה. אמרת שלקופים אין תודעה. אז איך ייתכן שקוף יודע מה זה צבע אדום?

  13. מאוסהול
    כן, אני מסתמך על מקורות. המקורות שלי הם: גפיים, עיניים, מוח, חמשת החושים…
    איזה עובדה לא הבנת? העובדה שבעל החיים הכי משפיע על כדור הארץ הוא האדם? או שהאדם הוא היחיד שמפגין מודעות עצמית?
    ובקשר הלינק שלך לערך בויקיפדיה. לא הבנתי מה רצית להגיד בזה. כתוב שם שהקופים לא עברו את הטסט. מה שמחזק את דברי.
    חוץ מזה, אתה כותב יפה מאוד, אבל הבנתי שאתה דיסלקט. אז אני רוצה להתנצל בפניך, אבל, אני לא דיסלקט. אז, סליחה.

  14. נ.ב. אבא'לה, מאיפה המידע הזה? האם הוא דעתך או שאתה מסתמך על מקורות? אם אתה מסתמך, איפשר לינק בבקשה?

  15. במילים אחרות, נקודה, האדם מבין שהוא חלק מהסביבה והקוף לא מבין זאת. האדם יודע שהוא אדם והקוף הוא קוף. אבל הקוף לא רואה הבדל בין אדם לבין קוף אחר. הקוף מושפע מהסביבה (כמו כל שאר הדברים) אך השפעתו על הסביבה מועטה. לעומת זאת האדם, לא רק מושפע מהסביבה, אלא גם משפיע על הסביבה יותר מכל בעל חיים אחר. והעובדה הזאת נובעת מכך שהאדם מודע לעצמו ולצרכיו…

  16. נקודה
    בטח שיש קשר. אתה לא יכול להיות מודע לעצמך מבלי שתהיה לך תודעה. "אני חושב משמע אני קיים" אומר לך משהו? האדם שמבין שהוא מבין… הוא מבין גם, שהוא נבדל מן הקוף לפחות בדבר אחד.

    והקוף שמגיב לתנועות במראה… אז זה בדיוק מה שהוא עושה: הוא מגיב לסביבה. האם אתה ראית ניסוי שבו קוף מגיב לתנועות במראה ומראה סימנים לכך שהוא יודע שהדמות במראה זה הוא?

  17. קשה לי לדבר על משהו שאין לא הגדרה. תוכל לתת לי דוגמה מיצגת של מהו תודעה (או קבוצה של דברים)?

    כמו שאוכל לתת לך רשימה של דברים שציבעם אדום ואומר לך לשים לב למילוי שלהם, איך הוא נראה. ואז אוכל להשביר לך מהו אדום גם ללא ידע פיזיקלי (למרות שברור שלצבע האדום יש הגדרה שמוגדרת היטב בצורה פיזיקלית)

  18. קופיפו, יש סוגים של קופים שמגיבים לעצמם מול מראה. לא כולם. בכל מקרה זה ניסוי שעונה על הגדרה צרה של מודעות עצמית (שקשורה למודעות תפיסתית ראייתית של הייצור לפן החיצוני של עצמו). אם נשתמש בהגדרה רחבה יותר של מודעות עצמית אז ייצא שההגדרה של מודעות עצמית ממושת על ידי מוח. כל מוח ורמת המודעות העצמית שלו.

    בכל מקרה כמה שזה מבלבל עדיין אין לכל זה קשר למושג תודעה.

  19. נקודה
    לדעתי, המצב (לגבי הקוף) הוא הפוך. לקוף יש תודעה, אך הוא אינו מודע לעצמו. (הקוף מראה סימנים של הבנת הסביבה אך יחד עם זאת הוא לא מראה סימנים לכך שהוא, באופן עצמוני, יודע שהוא מהווה חלק מהסביבה).

  20. נקודה, אכן ראיתי שבויקיפדיה ישנם שני ערכים שונים "מודעות עצמית" ו "תודעה" אך ההבדל בינהם כל כך דק שלדעתי עבור כל דבר ועניין ניתן להשתמש בהם כמילים נרדפות.

    בכל אופן נראה שדווקא יש קשר הדוק בין שני המושגים, לא ברור מדוע אתה טוען שלא.

  21. אייל, למרות שיתוף המילים, אין לערבב בין "מודעות עצמית" לבין תודעה.
    ברמה מסוימת מצלמה שמצלמת את התמונה שהיא מוציאה דרך מסך מחשב זה סוג של "מודעות עצמית". אבל אין קשר בין זה לבין "תודעה".

  22. עוד שלב בדרך לסינגולריות או לTranscendence.

    מוח של אדם מכיל פי 100 אלף נוירונים מהמעבד הזה. רק בייצור תלת מימדי של ציפים ניתן יהיה לעבור את המחסום של פני השטח.

    עוד דבר שחשוב לציין זה שאופן העברת המידע במוח שונה לחלוטין ממה שעושה הרכיב הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן