דומה אך גם שונה: כוכב לכת כמעט תאום לכדור הארץ המקיף ננס אדום במסלול המאפשר חיים

קפלר 186f שגדול בכ-10% מכדור הארץ, מקיף ביחד עם עוד ארבעה כוכבי לכת ננס אדום הנמצא במרחק של כ-500 שנות אור מכדור הארץ

ציור אמן של כוכב הלכת Kepler-186f, כוכב הלכת הראשון שאושר הדומה בגודלו לכדור הארץ, ומסלולו נמצא באיזור החיים של מערכת השמש שלו. איור: מרכז איימס של נאס"א, מכון סט"י, JPL-קאלטק
ציור אמן של כוכב הלכת Kepler-186f, כוכב הלכת הראשון שאושר הדומה בגודלו לכדור הארץ, ומסלולו נמצא באיזור החיים של מערכת השמש שלו. איור: מרכז איימס של נאס"א, מכון סט"י, JPL-קאלטק

אסטרונומים שהשתמשו בטלסקופ החלל קפלר גילו את כוכב הלכת הראשון בגודלו של כדור הארץ המקיף את הכוכב שלו בתוך "איזור החיים" – טווח המרחק מהכוכב שבו מים נוזלים עשויים להצטבר על פני השטח של כוכב לכת שמסלולו נמצא בתוכו. גילויו של קפלר 186f מאשר את קיומם של כוכבי לכת דומי ארץ (בגודל וביכולת לתמוך בחיים) מחוץ למערכת השמש שלנו. המעקב אחריו נמשך כמעט שלוש שנים, בשל מחזורו הארוך יחסית.

כוכבי לכת לא מעטים כבר התגלו באיזורי החיים של מערכת השמש שלהם, אך הקטן שבהם עד כה היה גדול ב-40% מכדור הארץ והיה קשה לנתח את הרכבם. קפלר 186f מזכיר יותר את כדור הארץ. הוא גדול ממנו בכ-10% בלבד.

"גילוי קפלר 186f הוא צעד משמעותי לקראת מציאת עולמות הדומים לכדור הארץ" אומר פול הרץ, מחטיבת האסטרופיסיקה במטה נאס"א בוושינגטון. " משימות עתידיות של נאס"א כדוגמת Transiting Exoplanet Survey Satellite וטלסקופ ג'יימס ווב, יגלו את כוכבי הלכת הסלעיים הקרובים אלינו ויקבעו את הרכבם ותנאי האטמוספירה השוררים בהם, ובכך הם ימשיכו את החיפוש האנושי אחר עולמות דמויי ארץ."

על אף שגודלו של קפלר 186f ידוע, מסתו והרכבו עדיין בגדר חידה. ממחקרים קודמים עולה כי יש סבירות גבוהה שכוכבי לכת כדוגמת קפלר 186f יהיו סלעיים.

"אנו מכירים כוכב לכת אחד שבו מתקיימים חיים – כדור הארץ. כאשר אנו מחפשים חיים מחוץ למערכת השמש אנו מתמקדים במציאת כוכבי לכת בעלי מאפיינים המחקים את אלו של כדור הארץ" אומרת אליזה קינטנה, מדענית חוקרת במכון סט"י במרכז איימס של נאס"א במופת ילד, קליפורניה, והחוקרת הראשית של המאמר שפורסם אתמול (ה') בכתב העת סיינס. "גילוי כוכב לכת באיזור החיים הדומה לכדור הארץ בגודלו הוא צעד גדול קדימה."

התרשים משווה את כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו עם מערכת השמש קפלר 186, מערכת בת חמישה כוכבי לכת במרחק של 500 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת ברבור. חמשת כוכבי הלכת מקיפים את קפלר 186 - ננס מסוג M, כוכב שגודלו ומסתו כמחצית מאלו של השמש. איור: מרכז איימס של נאס"א, מכון סט"י, JPL-קאלטק
התרשים משווה את כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו עם מערכת השמש קפלר 186, מערכת בת חמישה כוכבי לכת במרחק של 500 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת ברבור. חמשת כוכבי הלכת מקיפים את קפלר 186 – ננס מסוג M, כוכב שגודלו ומסתו כמחצית מאלו של השמש. איור: מרכז איימס של נאס"א, מכון סט"י, JPL-קאלטק

קפלר 186f מקיף את הכוכב קפלר 186, הנמצא במרחק של כ-500 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת ברבור. המערכת היא גם ביתם של ארבעה כוכבי לכת נוספים, המקיפים כוכב שמסתו וגודלו כמחצית מאלו של השמש. הכוכב מסווג כננס מסוג M, או ננס אדום, סוג של כוכבים המהווים כ-70% מאוכלוסיית כוכבי שביל החלב.
"מכיוון שננסים אדומים מסוג M הם הכוכבים הנפוצים ביותר, הסיכוי הגבוה ביותר לקליטת אותות חיים יהיה מכוכב לכת המקיף כוכב כזה" אומרת קינטנה.
קפלר 186f מקיף את השמש שלו אחת ל-130 יום והוא מקבל כשליש אנרגיה מהכוכב שלו לעומת האנרגיה שמקבל כדור הארץ מהשמש. עובדה זו מציבה אותו ליד הקצה המרוחק של איזור החיים. על פני הקרקע של כוכב הלכת, בהירותו של הכוכב הראשי במערכת בשעות הצהרים דומה לזו של השמש שלנו שעה לפני השקיעה.
"עצם היותו של כוכב הלכת באיזור החיים אין משמעות הדבר שאנו יכולים לדעת בוודאות שיש עליו חיים. טמפרטורת פני השטח תלויה בהרכב האטמוספירה של כוכב הלכת" אומר תומס ברקלי, מדען חוקר באיימס, העוסק במחקרים סביבתיים ושותף במאמר. "קפלר 186f יכול להיחשב כבן דוד של כדור הארץ יותר מאשר כתאום, יש לו הרבה תכונות המזכירות את כדור הארץ."

כוכבי הלכת קפלר 186b, 186c, 186d ו-d186 מקיפים את הכוכב ב-4, 7 13 ו-22 ימים בהתאמה, דבר שהופך אותם חמים מדי לחיים כפי שאנו מכירים אותם. כל ארבעת כוכבי הלכת נמצאים בתחום המסה של פחות מ-1.5 מסות ארץ.

הצעד הבא במחקר חיים רחוקים כולל צפיה בתאומים אמיתיים של כדור הארץ – כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ המקיפים בתוך איזור החיים של שמש דומה לזו שלנו, ומדידת הרכבם הכימי. טלסקופ החלל קפלר, שצפה במשך ארבע שנים בבהירותם של למעלה מ-150 אלף כוכבים הוא הטלסקופ הראשון של נאס"א שהיה מסוגל לצפות בכוכבי לכת דמויי כדור הארץ המקיפים שמשות כמו השמש שלנו. לאחר סיום התצפיות יש צורך בתצפיות מעקב קרקעיות אחר כל אחד מהמועמדים לכוכבי לכת. אמנם הטלסקופ חדל להתמקד באיזור בשמים שאחר הכוכבים בו עקב בשל תקלה, אך כאלפיים תגליות של 'מועמדים' לכוכבי לכת, ממתינות לאסטרונומים שיבצעו תצפיות מעקב קרקעיות ויאשרו אותם סופית.

על גורלו של טלסקופ החלל קפלר: הגלגול הבא של טלסקופ החלל קפלר

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. תודה רבה וסליחה שאני חופר בנושא שלא קשור למאמר הזה, שאגב הוא מאד מעניין, אבל זה לא עובד לי כי אני קורא את זה בנייד בזמן ארוחות חג משעממות ולא במחשב שולחני. האתר אומנם מותאם לגלישה בכל מכשיר אבל כנראה כמה פרטים נעלמים במכשירים עם מסך קטן.
    אם יש טיפ נוסף אני עדיין מעוניין. תודה

  2. דרור,
    תלחץ על CTRL+F במיקלדת שלך, בזמן שאתה קורא את תגובתי בדפדפן האהוב עליך ותדביק את הכיתוב בשורה מטה:
    18 באפריל 2014

    ועכשיו לך לכתבה שמעניינת אותך ותחפש באותו מקום את התאריך שלה.
    בהצלחה

  3. לאבי בליזובסקי
    אין תאריך ליד הכתבות וזה מאד מקשה על האמינות של הכתבה. מצאתי כתבה מעניינת ואין לי מושג אם זה אקטואלי או לא

  4. מחפשים חיים חוצנים? בכוכבים אחרים?
    סעו לבאר שבע תמצאו כל מה שאתם מחפשים!

  5. לאסף:
    יש אפשרות לבדוק את האור של השמש כאשר הוא עובר דרך האטמוספירה של הכוכב לכת, ומשם לנתח את המרכיבים הכימיים של האטמוספירה (אם יש), דרך שיטה שנקראת ספקטרומטריה.
    אם יש לכוכב אטמוספירה שמכילה מים, חמצן או מתאן, הסיכויים לקיום חיים בו עולים משמעותית.
    כפי שיש באטמוספירה של כדור הארץ מים (עננים), כך סביר להניח בטמפרטורות של כוכב הלכת קפלר 186F שיהיו גם שם מים באטמוספירה, אם הם קיימים על הכוכב עצמו.
    נוכחות של מתאן באטמוספירה תיהיה אפילו יותר משמעותית, מכיוון שבכדור הארץ, הגז מתאן נפלט מיצורים חיים (למרות שיתכן גם תהליך גאולוגי שמייצר מתאן).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן