האסטרואיד 2024 YR4: סיכויי ההתנגשות בכדור הארץ ב-2032 גדלו ל-2.3%

נאס"א ומדענים בינלאומיים עוקבים אחרי נתונים חדשים לקביעת סיכויי התנגשות והסיכון שעלול להגרם. מכיוון שמדובר בטווח קצר כבר החלו פעולות להתמודדות איתו. בין היתר סין פתחה במסע לגיוס מומחים לצוות "הגנת כוכב הלכת". * אבל גם אם חלילה יפגע, אין זו סופה של האנושות, רק נזקים אדירים באיזור הפגיעה

אסטרואיד קרוב ארץ.   <a href=
אסטרואיד קרוב ארץ. המחשה: depositphotos.com

האסטרואיד 2024 YR4 ממשיך למשוך את תשומת הלב של הקהילה המדעית, כאשר הנתונים העדכניים מצביעים על כך שסיכויי התנגשותו עם כדור הארץ ב-22 בדצמבר 2032 עלו מ-1% ל-2.3%. על אף שהסיכוי להתנגשות עדיין נמוך יחסית, העלייה מעידה על כך שהמדידות מתחדדות, והחוקרים מצביעים על כך שהמסלול של האסטרואיד עדיין נושא אי-ודאות מסוימת. עם התקרבותו, נאס"א והסוכנויות הבינלאומיות עוקבות אחריו באמצעות טלסקופים קרקעיים ברשת האזעקה העולמית לאסטרואידים, ובקרוב, בחודש מרץ 2025, ינסה טלסקופ החלל ווב תסייע לקבוע במדויק את גודלו ומאפייניו.

על פי הערכות נוכחיות, קוטרו של האסטרואיד נע בין 40 ל-90 מטרים, מה שהופך אותו לאסטרואיד בגודל דומה לאלה שגרמו לאירועים כמו פיצוץ טונגוסקה בשנת 1908. דירוגו על סולם טורינו הוא 3, מה שמעיד על כך שאירוע פוטנציאלי של התנגשות, במידה והוא יתרחש, יהיה בעל השפעות מוגבלות לאזור הפגיעה ולא יתפשט להשפעות גלובליות. למרות זאת, במקרה של התנגשות, התוצאות יכולות להיות חמורות ברמה המקומית. אם האסטרואיד מורכב מחומר סלעי, ייתכן שהוא יתפוצץ באטמוספירה – תופעה המכונה “התפרצות אווירית” (airburst) – וייצור גל זעזועים וחום רב, מה שעלול לגרום לנזק משמעותי באזור הפגיעה, אך לא בהיקף אזורי רחב. לעומת זאת, אם הוא עשוי מברזל או חומר צפוף אחר, הוא יוכל לחדור את האטמוספירה כמעט ללא שינויים במסלולו וליצור מכתש פגיעה בולט, אשר יכול לגרום להרס מקומי חמור.

החשיבות של מעקב מדויק אחר האסטרואיד נובעת מהצורך להקטין את אי הוודאות הקשורה למסלולו. ככל שמדידות חדשות יתבצעו, ייתכן שסיכויי ההתנגשות יעלו תחילה לפני שהם ירדו לאפס – תהליך טבעי הנובע מהקטנת אזור אי-הוודאות סביב מסלולו. על רקע המצב הזה, מספר גופים בינלאומיים, כולל סוכנויות חלל ואפילו ממשלות, מעצימים את המאמצים לפתח מערכות הגנה, מעקב והתרעה מוקדמת כדי להיערך לאפשרות, גם אם קטנה, של התנגשות.

מעבר לכך, ישנם גם מאמצים לא רק לעקוב אלא גם לנסות ולמנוע את ההתנגשות במקרה שהיא תתברר כממשית. למשל, סין פתחה במסע לגיוס מומחים לצוות "הגנת כוכב הלכת" שעוסק בפיתוח מערכות ניטור, איתות מוקדם וטכנולוגיות ניסיוניות כמו מפעילי דחיפה קינטית, המיועדים לשנות את מסלולם של אסטרואידים מסכנים. גיוס זה מצביע על ההבנה שעם ההתפתחות המדעית והטכנולוגית, יש בידינו את היכולת להתמודד עם איומים כאלו בעתיד.

עוד בנושא באתר הידען:

6 תגובות

  1. למי ששואל "איך רואים מעכשיו אסטרואיד שיפגע עוד 8 שנים", צריך להבין – מדובר בגופים שכמו כדור הארץ מקיפים את השמש במסלול קבוע ומחזורי שבמקרה חותך את זה שלנו בנקודה מסוימת. מהרגע שגילית אותו (למשל כשעבר קרוב אלינו באחד הסיבובים) ניתן כמובן שחשב את מסלולו העתידי ולדעת מתי אם בכלל יעבור בנקודת המפגש ביחד עם כדוה"א. ככה למשל ידעו כבר ב 2004 ש'אפופיס' אולי יפגע בכדור הארץ ב 2029

  2. אסור להפריע לו להתנגש בכדור הארץ סביר להניח שייפול באיראן או במצריים

  3. הצעות הגהה:
    1) "סיכויי ההתנגשות בכדור הארץ (ב-2032) הוכפלו ל-2.3% (-)"
    2) מה זה "סיכון התנגשות"? (בכותרת משנה.) האם התכוונם ל"הסיכוי להתנגשות"?
    3) "ינסה טלסקופ החלל ווב (ל)סייע"
    4) "אסטרואידים מסכנים" (פסקה אחרונה) – להוסיף קמץ/פתח מתחת ל-ס. או לשנות ל"אסטרואידים מסכני ארץ".

  4. איך רואים מעכשיו אסטרואיד בקוטר 90 מטר מקסימום? שיפגע בעוד 7-8 שנים?

  5. ועדיין הסיכויים שלא יפגע בכדור הארץ הוא 97.8% שזה יותר גבוה משמעותית מאותם 2..% שאתם כותבים לנו. לגבי התאריך. כנראה עוד יבואו עידכונים אני משער

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.