חוקרים מאוניברסיטת קיוטו תיעדו הופעה פתאומית של ענני מתכת דקים וצפופים לאחר סערה גאומגנטית ב-11 במאי 2025

מדענים מאוניברסיטת קיוטו גילו אפקט מפתיע גבוה מעל פני הארץ בעת שהתרחשה סערה גאומגנטית חזקה ב-11 במאי. הצוות דיווח על התנהגות חריגה בחלק פחות ידוע של האטמוספירה בשם שכבה E ספורדית, שנמצאת בערך בין 90 ל-120 ק"מ מעל פני הים.
באזור זה של היונוספירה נמצאים כתמים מסתוריים של חלקיקים מתכתיים מיוננים הנקראים ענני E ספורדית. עננים אלה דקים, עוביים רק קילומטר אחד עד חמישה, אבל מאוד צפופים. הם מופיעים פתאום, ואז נעלמים באותה מהירות. בשלב ההתאוששות של סערת השמש, עננים אלה התגברו דרמטית.
החוקרים גילו שהתופעה התרכזה מעל דרום מזרח אסיה, אוסטרליה, ודרום ומזרח האוקיינוס השקט. ומה שיותר מסקרן – הם מצאו שנראה שעננים אלה נעים על פני הגלובוס, תחילה הופיעו ליד אזורי הקטבים ובהדרגה הופיעו בקווי רוחב נמוכים. הדפוס הזה מצביע על גל אטמוספרי גדול שגרמה הסערה.
ההחזיה הזאת מראה סערה גאומגנטית פוגעת במגנטוספירה של הארץ. מודל ה-MAGE מדמה אירועים אמיתיים שהתרחשו ב-10 ו-11 במאי 2024.
- מסלולי הקפה בלבן: כל הלוויינים שהקיפו את הארץ בזמן הסערה.
- מסלולים בכתום: מסלולים מוצעים לשש חלליות GDC.
- קווים בכתום עד סגול: קווי השדה המגנטי סביב הארץ.
- מסלולים בכחול: נותבי מהירות של רוח השמש.
- עננים בירוק: עוצמת הזרם של השדה החשמלי.
קרדיט: NASA Scientific Visualization Studio and NASA DRIVE Science Center for Geospace Storms
"כשהם חקרו את הסערה הגאומגנטית של ה-11 במאי, חוקרים רבים הסתכלו במה שהתרחש בשכבה F של היונוספירה. היא נמצאת בערך בין 150 ל-500 ק"מ מעל פני הים ושם מתרחש רוב היינון", מסביר פרופסור הוישין ליו, מוביל המחקר. "שכבה E הספורדית לא נחקרה הרבה בזמן הסערה כי נראה שאינה מושפעת מסערות שמש. אבל רצינו לראות אם משהו חזק כמו הסערה הגאומגנטית של ה-11 במאי עשה משהו לשכבה E. מצאנו דברים מעניינים".
כדי לחקור הצוות אסף כמות גדולה של נתונים. הם השתמשו ב-37 מכ"מים קרקעיים הנקראים יונוסונדים, יחד עם מדידות מרשת הלוויינים קוסמיק-2 המקיפים את הארץ. השילוב הזה נתן להם את אחת המפות הגלובליות הכי מפורטות שנוצרו אי פעם של פעילות E ספורדיות במשך ואחרי סערת שמש גדולה.
"כמות הנתונים הגדולה הזאת הייתה חיונית לגילוי הנוכחית של E ספורדיות ולמעקב אחרי מקום היווצרן עם חלוף הזמן", ממשיך ליו. "בניתוח שלנו מצאנו ש-E ספורדיות נוצרו אחרי השלב בעיקרי של סערת השמש, בשלב שאנו מכנים ההתאוששות. E ספורדיות גם התגלו תחילה באזורי קווי הרוחב הגבוהים, סביב הקטבים. לאחר מכן הן התגלו בהדרגה בקווי רוחב נמוכים יותר עם הזמן. ממאפיין ההתקדמות הזה מקווי רוחב גבוהים לנמוכים עולה ששכבות E ספורדיות נגרמות כנראה על ידי הרוחות הניטרליות המופרעות באזור E".
הבנת הפעילות של שכבות E חיונית בגלל יכולתן לשבש תקשורת רדיו בתדרי HF ו-VHF. החוקרים מקווים שהממצאים החדשים שלהם יובילו תובנות טובות יותר על פעילות שכבות ה-E ואיך תופעות ייחודיות אלה נוצרות ביונוספירה.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
חסר הסבר
איזו מתכת? מהיכן היא הגיע? או האם נוצרה במקום? אם כך ממה? כולל מה שאינו ידוע כרגע נניח אין תשובה לאף שאלה אבל לפחות למה ההמדענים חושבים שיש שם מתכת
פשוט תגידו שזה כימטריילס