שלוש שעות אחרי הפיצוץ

סדרת תצפיות חדשה של מדענים ממכון ויצמן ושותפיהם למחקר זיהתה תהליכים של אי יציבות דינמית לפני תחילת ההתפוצצות של סופרנובה 

שלוש שעות בלבד לאחר תחילת ההתפוצצות של כוכב אשר כבד פי עשרה לערך מהשמש, בגלקסיה ספירלית קרובה יחסית (160 מיליון שנות אור מאיתנו), הצליחו מדענים ממכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר להבחין בתופעה זו, למדוד אותה ולעקוב אחריה. זוהי סדרת תצפיות שהחלה בזמן הקצר ביותר עד כה מרגע תחילת התפוצצות של סופרנובה. ממצאים אלה פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Physics.

ב-6 באוקטובר 2013 זיהתה מערכת שסורקת את שמי הלילה באופן אוטומטי באמצעות טלסקופ במצפה הכוכבים בהר פאלומר שבארצות הברית אירוע אשר מתחולל בגלקסיה קרובה, הקרויה NGC 7610. זמן קצר לאחר גילוי האירוע התמקדו בו טלסקופים שונים בעולם. מדען הסגל ד״ר עופר ירון, מקבוצתו של פרופ’ אבישי גל-ים במחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה, ניתח, יחד עם פרופ’ ערן אופק ושותפיהם למחקר, את המידע שנאסף. החוקרים מצאו, שהאירוע היה התפוצצות של כוכב מסוג “על-ענק אדום” בתהליך שהם מכנים “סופרנובה מסוג 2” – התהליך הנפוץ ביותר בהתפוצצות כוכבים, אשר מסתיים בקריסת הכוכב אל תוך עצמו – לעיתים תוך יצירת חור שחור. לפי הניתוח, הכוכב הוקף בטבעת חומר שנפלט מהכוכב עצמו במשך השנה שלפני הפיצוץ, וזו עדות לכך שהכוכב שהתפוצץ כסופרנובה – זו שכונתה SN 2013fs – היה לא יציב זמן מה לפני הפיצוץ הסופי.

“העובדה שאירוע זה התגלה כסופרנובה רגילה למדי מעידה על כך, שתהליכים של אי-יציבות דינמית, אשר מתחוללים בכוכבים מאסיביים לפני הפיצוץ הסופי שלהם, הם נפוצים, ועשויים לתת בידינו מידע חשוב לשאלות מדוע מתפוצצים כוכבים”

כוכבים מתפוצצים בשל תהליכים מסוגים שונים, ואסטרופיסיקאים מתעניינים בהם משום שמהם אפשר ללמוד על מנגנוני הפעולה ועל “מעגל החיים” של כוכבים מאסיביים, וכן על מאפייני הסביבה שבה מצויה ומתפוצצת הסופרנובה.

ד״ר ירון מדגיש, כי העובדה שאירוע זה התגלה כסופרנובה רגילה למדי מעידה על כך, שתהליכים של אי-יציבות דינמית, אשר מתחוללים בכוכבים מאסיביים לפני הפיצוץ הסופי שלהם, הם נפוצים, ועשויים לתת בידינו מידע חשוב לשאלות מדוע מתפוצצים כוכבים, וכיצד קורה הדבר.