הירח עשוי להפחית ממספר הליאונידים שניתן יהיה לראות

חלל / סערת מטאורים ליאונידים כמו זו שתיראה הלילה בשמי ישראל צפויה בפעם הבאה רק בסוף המאה ה-21

אבי בליזובסקי

מטר הליאונידים של 1966 – 150 אלף מטאורים בשעה

https://www.hayadan.org.il/leonid161102.html

אחד ממטרות המטאורים הידועים ביותר יגיע לשיאו השבוע מעל אירופה ומעל צפון אמריקה, תוך שיגור מאות אלפי כדורי אש לכל רחבי האטמוספירה.
ואולם, הליאונידים עשויים להראות תצוגה חיוורת יותר מזו של שנה שעברה שהיתה אחת הטובות מזה כמה עשורים. למרות המספר הרב יותר של מטאורים הצפוי הפעם, הם עשויים להעלם בזהרו של הירח ועצמים בוהקים נוספים שיאירו את שמי הלילה.
מטר המטאורים השנתי מתרחש מדי נובמבר כאשר כדור הארץ חוצה רצועה ארוכה של שברים ושאריות שהשאיר כאן השביט טמפל-טרטל, המתקרב למסלול כדור הארץ אחת ל-33 שנים. השברים הזעירים, רובם לא גדולים יותר מגרגר חול, מתחממים ומתאדים כאשר הם חולפים דרך האטמוספירה במהירות של 260 אלף קמ"ש.
החלקיקים המתאדים הללו יוצרים הבהקי אור, לעיתים בהירים יותר מנגה או אף מן הירח. הליאונידים במיוחד ידועים בשל בהירותם הרבה והמרחק שהם עושים לפני שהם נעלמים. ריכוז המטאורים משתנה באופן אקראי משנה לשנה, בתלות בשאלה האם כדור הארץ חוצה ענן סמיך או דליל של שרידים. השנה, חוצה כדור הארץ לא ענן שאריות אחד אלא שניים, שיספקו שני שיאים בהפרש של שש שעות בין 18 ל-19 בנובמבר.
הראשון עשוי להיראות מעל אירופה בשעה ארבע בבוקר לפי שעון גריניץ' ב-19 בנובמבר (שש בבוקר שעון ישראל, ממש על סף הזריחה). יש לצפות מאיזורים כפריים, רחוק ככל האפשר מאורות הערים ואז ניתן יהיה לראות בין 500 לאלף ליאונידים בשעה, אומר ביל קוק מנאס"א המסייע בחישוב תחזית המטאורים. מאוחר יותר יחלוף כדור הארץ דרך ענן עבה יותר, שני, שש וחצי שעות מאוחר יותר. צופים בארה"ב יוכלו לראות עד 2,000 מטאורים בשעה, אומר קוק.

במהלך המופע של 2001, ראו כמה צופים עד 10,000 מטאורים בשעה. היה זה ריכוז המטאורים הגדול ביותר מאז 1966, אז נראו 150 אלף כוכבים נופלים בשעה בעת השיא. שלא כמו המטר של 2001, המטר של 2002 ילווה באורח בלתי רצוי – הירח המלא הצפוי לכסות על אורם של מטאורים חיוורים.
"הירח יפחית במספר המטאורים שנוכל לראות" אומר קוק" ולפיכך הכנסנו זאת בחישוב."
בכל זאת, יש המעודדים בצפון אמריקה מכך שהמטאורים ייראו בחוף המזרחי מעט לפני הזריחה, אז נמצא הירח נמוך בשמי המערב, ואז אפשר לנסות לחפש נקודה שבה הירח יוסתר על ידי בניינים או גבעות, מציע רוב סאגס, חוקר נוסף במרכז טיסות החלל על שם מארשל בהאנטסוויל אלבמה.

להמתין לירח נמוך מעל האופק

מאת ערן אופק

הלילה (19-18 בנובמבר) ייראה בשמים בישראל, לאחר חצות ועד שעות הבוקר המוקדמות, מטר המטאורים "ליאונידים". על פי התחזיות, מאזור הים התיכון ומישראל בפרט יהיה אפשר לראות את השיא הראשון של המטר, מבין שני שיאיו שייראו מכדור הארץ. למרות התחזיות האומדות את קצבם החזוי של המטאורים בכ-3,000 מטאורים בשעה, ירח מלא "יעיב" על האירוע – אור הירח המפוזר באטמוספירה של כדור הארץ גורם לשמים להיראות בהירים – ויקטין את קצב המטאורים במידה משמעותית, בערך פי 10.

מטאור הוא התופעה הנראית כאשר גרגר אבק חודר לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של כמה עשרות קילומטרים לשנייה. במהירות כזאת גרגר האבק (מטאוריד) מתנגש עם מולקולות האוויר, מתחמם, ונשרף בגובה של כ-100 ק"מ. האירוע האלים הזה גורם לקריעת האלקטרונים ממולקולות האוויר – תופעה הקרויה יינון. התוצאה היא שהאוויר המיונן פולט אור בתהליך הדומה למנורת נאון. פליטת האור נראית לנו כמטאור (הקרוי גם כוכב נופל, אך כאמור אין כל קשר לכוכבים).

כל לילה, בשמים חשוכים, אפשר לראות מטאורים בקצב של 15-5 בשעה. לעתים, כאשר כדור הארץ חולף דרך נחיל מרוכז של גרגרי אבק שהשאיר אחריו שביט, אנו רואים תופעה הקרויה "מטר מטאורים".

מאחר שכל גרגרי האבק האלה נעים יחד במסלולים סמוכים ומקבילים זה לזה, המטאורים נראים לעין האדם כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בשמים. תופעה זו ידועה בשם "פרספקטיווה", ובדומה לפסי רכבת הנראים לנו כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בעוד שלמעשה הם מקבילים – כך גם המטאורים במטרות מטאורים. מטר המטאורים קרוי בדרך כלל על שם קבוצת הכוכבים שממנה נראים המטאורים יוצאים.

בעת התרחשות מטר מטאורים נראים מטאורים בכל מקום בשמים, אך אם נשליך את מסלוליהם לאחור, על פני כיפת השמים, נבחין כי הם מתלכדים בנקודה אחת. מטר הליאונידים קרוי כך משום שהמטאורים נראים כאילו הם יוצאים מקבוצת הכוכבים אריה (Leo).

השביט טמפל-טאטל, האחראי למטר הליאונידים, מקיף את השמש אחת ל-33 שנה, ובפעם האחרונה חלף בסמוך לשמש בפברואר .1998 על כן, בשנים שלאחר מעברו אנו זוכים למטרות ליאונידים חזקים מהרגיל. כיום ידועים כמה עשרות מטרות מטאורים, אך רובם הם מטרות חלשים, המניבים מטאורים בודדים כל שעה. רק לכמה מהם קצבים סבירים של כ-100 מטאורים בשעה. החזקים שבהם הם מטר הקונדרטידים, שמגיע לשיאו ב-4 בינואר לפנות בוקר, מטר הפרסאידים שמגיע לשיאו ב-12 באוגוסט, ומטר הג'מינידים שמגיע לשיאו ב-14 בדצמבר.

מחקר המטאורים משגשג בשנים האחרונות, הן משום שמטאורידים מכילים חומר אורגני וייתכן שיש להם קשר להופעת החיים על כדור הארץ והן משום שמטאורידים עלולים להשבית את המערכות החשמליות העדינות בלוויינים המקיפים את כדור הארץ. לכן סוכנויות החלל השונות מעוניינות בתחזיות מדויקות על מועדי התרחשותם של מטרות מטאורים חזקים במיוחד.

כל שנה מטר הליאונידים הוא מטר בינוני, המניב כ-20 מטאורים בשעה. אך בשנים מסוימות כדור הארץ חולף דרך אזורים צפופים במיוחד בנחיל גרגרי האבק ואז אנו עשויים לראות מחזות עשירים – סערות מטאורים. כאלה נראו ב-1998 עם 400 מטאורים בהירים בשעה, ב-1999 עם 4,000 מטאורים בשעה, ב-2000 עם כ-500 מטאורים בשעה, וב-2001 עם 4,000 מטאורים בשעה.

סערת הליאונידים ב-2002 תהיה אחת האחרונות בשנים הקרובות. הפעם הבאה שבה חזוי מטר הליאונידים להניב קצב גבוה מהרגיל תהיה ב-.2006 התנאים בישראל יהיו כמעט אופטימליים, אך קצב המטר יהיה רק כ-100 מטאורים בשעה, נמוך בהרבה ממה שהורגלנו בו בשנים האחרונות.

עקב מעבר השביט טמפל-טאטל בסמיכות לצדק ולשבתאי, שישנו את מסלולו, לא יתרחשו סערות ליאונידים בשתי הפעמים הבאות שבהן יעבור השביט בקרבת השמש, והסערה הבאה של מטר הליאונידים צפויה רק ב-2098 או 2131.

הזדמנות אחרונה ל-100 שנה


שיאה של סופת מטאורים. "ההצגה השמיממית" הצפויה מחר, מסיימת למעשה עונה של סופות "מטר המטאורים" מטאורים שיהיה מחר הוא מבחינת עוצמתו האחרון למאה השנים הקרובות
ד"ר נח ברוש, 16/11/2002

מחר – ולמעשה לקראת זריחת השמש ב-19 בנובמבר – צפויה להתחולל סופת מטאורים, עקב פעילות ה"ליאונידים". אם לא תהיה עננות מגבילה, ניתן יהיה לצפות בה בשמי ישראל.

המטאורים הם שברים זעירים מכוכב שביט ומופיעים מדי שנה באמצע נובמבר. כיוון שהשביט מקיף את השמש במסלול מאד מאורך – ופליטת השברים, מתרחשת קרוב למעברו הקרוב ביותר לשמש – התוצאה היא, שבכל מעבר ליד השמש, נוצר ענן של שברי שביט. אם מסלול כדור הארץ חולף דרך ענן שברים צפוף במיוחד – מתחוללת סופת מטאורים.

הסופה הצפויה מחר ולקראת בוקר יום ג', עשויה להמטיר בשיא הפעילות, מטאור אחד בכל שניה. החלקיקים שייראו בישראל נפלטו מהשביט עוד בשנת .1767 הצפייה בארץ מהקרקע לא תהיה קלה, בגלל האור החזק של הירח המלא, הנמצא ביומיים הבאים בחלק המערבי של הרקיע.

"מטר המטאורים" כתופעה, קשור במעבר מהיר של גרגר קוסמי, באטמוספירה של כדור הארץ. בגלל המהירות הרבה, מולקולות האוויר מתפרקות ליונים ולאלקטרונים. כשאלה מתחברים מחדש, נפלט אור – וזה אחד המרכיבים באותה תופעה המוכרת בלשון העממית בשם "כוכבים נופלים".

התפרקות מולקולות האוויר באה כתוצאה מחימום רב, המתרחשת בעיקר בחלק הקידמי של המטאור. התנועה, במהירות גבוהה, דוחסת את האוויר, אף שהוא דליל מאוד בגובה בו "מצויים" המטאורים בחלל (כ-100 ק"מ מעלינו) ועקב הדחיסה, נוצר חום המגיע לכ-4000 מעלות.

בתהליך הזה גם מירקם המטאור מתחמם ומתאדה. בדרך כלל, כל המטאור הופך לגז עוד לפני ההגעה לגובה של כ-70 ק"ם. אבל באופן נדיר, וכאשר המטאור הוא גדול במיוחד, חלק ממנו מגיע עד לפני הארץ. השבריר הזה הוא המטאוריט.

מטר המטאורים המוכר בשם "הליאונידים" מכונה כך כיוון שהמטאורים נראים כפורצים מתוך קבוצת הכוכבים "אריה" (Leo). אלו הם המהירים מבין המטאורים, ופוגשים את האטמוספירה במהירות של כ-72 ק"מ לשנייה. במהירות הזאת ניתן לעבור את המרחק שבין מטולה לאילת בתוך 6 שניות!

בדרך כלל, בגלל כניסה "אלכסונית" לאטמוספירה ובלימה חזקה של המטאור, אורך המסלול המואר שלו, רק כמה עשרות ק"מ. הגודל האופייני של שבריר השביט, הוא כגרגר חול על שפת הים – ואפילו קטן יותר.

יחד עם זאת, מקורו של החומר ממנו עשוי המטאור הוא בשביט. חקר המטאורים מסייע להבין את טבעם של השביטים בכלל. המטאורים מביאים עמם אל הארץ, בנופלם, סוגי ח ומרים שונים – ובכלל זה גם חומר אורגני.

האירוע של מחר מסיים עונה של סופות מטאורים ששיאה ב"מטר הליאונידים". הסיבה:
סטייה שחלה במסלול כוכב השביט וענני השברים שהותיר מאחוריו. היא תיגרם עקב כוח המשיכה של כוכב הלכת צדק.

לאחר השיא של הסופה הזאת, צפוי להיקבע שיא קטן – כמאה מטאורים לשעה בלבד – באירוע שיהיה בשנת 2006 ואולי ב-.2007 לאחר מכן צפויה הפסקה של כמאה שנים בפעילות המטאורים – כך שמחר תהיה באמת הזדמנות אחרונה לכולנו, לראות סופת מטאורים מרשימה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~374540451~~~56&SiteName=hayadan