סיקור מקיף

כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

מחברי הדו"ח מציעים לשגר טלסקופ גדול לחקור כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, בדומה לזה שפיתחה נאס"א שישתמש בצל כדי לחסום אור מכוכב מרוחק כדי להקל על חקר כוכבי לכת סביב הכוכב הזה. נאס"א/JPL

רשימת המשאלות של האסטרונומיה לעשר השנים הבאות: כסף גדול, טלסקופים גדולים יותר והשאלה הכי גדולה במדע

כל עשר שנים מאז שנות השישים האסטרונומים והאסטרופיזיקאים בארה"ב מתכנסים כדי לחבר רשימת עדיפויות לאמצעים ומכשירים. הסקרים האלה מחייבים את המדענים לחשוב על סדר עדיפויות

כך עשוי להיראות כוכב הלכת TOI-421 b. TOI-421 b הוא כוכב לכת בגודל תת-נפטון המקיף כוכב דמוי שמש במרחק של כ-244 שנות אור מכדור הארץ במסלול דומה לזה שבו מקיף כוכב חמה את השמש. TOI-421 b נחשבת לאווירה צלולה ללא אובך ועננים. קרדיט: NASA, ESA, CSA ו-D. Player (STScI)

טלסקופ החלל ווב של נאס"א שישוגר בדצמבר מוכן לחשוף סודות של כוכבי הלכת הכי מסתוריים בגלקסיה

טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א נועד להרים את האובך המקיף כוכבי לכת מסוג תת-נפטון חם – כוכבי לכת שגודלם נע בין זה של כדור הארץ לזה של נפטון, אך הם מקיפים את השמשות שלהן במרחק קרוב יותר ממסלול כוכב חמה

הדמיית אמן של פלנטת "צדק חם" במערכת שמש אחרת. קרדיט: NASA, ESA, and L. Hustak (STScI)

מדענים מדדו את האטמוספרה של כוכב לכת במערכת שמש המרוחקת 340 שנות אור

באמצעות הטלסקופ ג'מיני דרום, עם מכשיר בשם IGRINS, הצוות צפה בזוהר התרמי של כוכב הלכת בהקיפו את הכוכב המארח שלה. מהמכשיר הזה הם אספו מידע על הנוכחות והכמויות היחסיות של גזים שונים באטמוספרה שלה

Kepler-1649c מקיף את הננס האדום שבמרכז המערכת. ברגע בקטן כוכב הלכת הידוע השני Kepler-1649b. איור: NASA/Ames Research Center/Daniel Rutter

פרופ' עמרי ונדל ישתתף בשני פרויקטים למציאת כוכבי לכת המתאימים לחיים

המחקר מתרכז בנושא חדש יחסית – התכנות חיים ביולוגיים בכוכבי לכת המקיפים ננסים אדומים * כדי לאמת את ההשערה יופנו טלסקופ החלל ג'יימס ווב, וטלסקופ החלל הישראלי אולטרסאט לכשישוגרו, לכוכבי לכת שגילו ונדל ועמיתיו

אטמוספירה של כוכב לכת סלעי מחוץ למערכת השמש. איור: נאס"א

האם חיים חוצניים יכולים לשרוד מוות של כוכב? טלסקופ החלל ווב יגלה את התשובה

"אם כוכבי לכת סלעיים קיימים סביב ננסים לבנים, נוכל לאתר סימני חיים עליהם בשנים הקרובות", אמרה המחברת המכותבת ליסה קלטנגר, פרופסור חבר לאסטרונומיה בקולג' לאומנויות ומדעים ומנהלת מכון קרל סייגן

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן