חוקרי קורנל בנו קטלוג חדש של עולמות באזור החיים מתוך יותר מ־6,000 כוכבי לכת חוץ־שמשיים מוכרים, כדי למקד את החיפוש אחר אטמוספרות וסימנים אפשריים לחייםה משופר בעברית, עם אמפמ בסוף:
אסטרונומים מארצות הברית בנו רשימת מטרות חדשה לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ: מתוך יותר מ־6,000 כוכבי לכת חוץ־שמשיים מוכרים, הם זיהו 45 עולמות סלעיים הנמצאים באזור החיים של הכוכב שלהם, ועוד 24 עולמות ברשימה מצומצמת ושמרנית יותר של “אזור חיים תלת־ממדי”. המחקר, שפורסם ב־19 במרץ 2026 ב־Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, נועד לאתר את היעדים המבטיחים ביותר לתצפיות עתידיות — לא להכריז שכבר נמצאו חיים.
המחקר הובל בידי אביגייל בוהל, לוקאס לורנס, גיליס לאורי ופרופ' ליסה קלטנגר ממכון קרל סייגן באוניברסיטת קורנל. החוקרים שילבו נתונים מעדכון Gaia DR3 של סוכנות החלל האירופית עם נתוני NASA Exoplanet Archive, ובנו קטלוג שמטרתו להקל על אסטרונומים להחליט באילו עולמות כדאי להתמקד כאשר מחפשים אטמוספרות, מים נוזליים או סימנים ביולוגיים אפשריים.
הנקודה החשובה ביותר בידיעה הזאת היא ההבחנה בין כוכב לכת באזור החיים לבין כוכב לכת מיושב. אזור החיים הוא התחום סביב כוכב שבו, בתנאים המתאימים, מים נוזליים יכולים להתקיים על פני שטח של עולם סלעי. אבל גם אם כוכב לכת נמצא בטווח הזה, אין פירוש הדבר שהוא אכן נושא אוקיינוסים, אטמוספרה יציבה או חיים.
החוקרים עצמם מבהירים שהקטלוג נועד לבדוק את גבולות הישימות של מושג אזור החיים: אילו עולמות נמצאים קרוב לשוליים הפנימיים או החיצוניים שלו, אילו מקבלים קרינה הדומה לזו שכדור הארץ מקבל מן השמש, ואילו בעלי מסלולים אקסצנטריים שעשויים ללמד עד כמה תנאי החיים יכולים להיות גמישים.
ברשימה בולטים כמה שמות מוכרים במיוחד. בין המטרות המעניינות ביותר שהמחברים עצמם מדגישים נמצאים TRAPPIST-1 d, e, f, g, המרוחקים כ־40 שנות אור מכדור הארץ, וכן LHS 1140 b, המרוחק כ־48 שנות אור. החוקרים מציינים שעולמות אלה מעניינים במיוחד משום שהם משלבים הרכב סלעי, מיקום נוח יחסית באזור החיים וסיכוי עקרוני להחזיק אטמוספרה — תנאי יסוד בדרך לשאלת החיים.
מחפשים כוכב לכת שמקבל כמות דומה של אנרגיה לכדה"א
המחקר גם מסמן קבוצה של עולמות שמקבלים מהכוכב שלהם כמות אנרגיה הדומה במיוחד לזו שכדור הארץ מקבל מן השמש. בין כוכבי הלכת העוברים הללו נמצאים TRAPPIST-1 e, TOI-715 b, Kepler-1652 b, Kepler-442 b ו־Kepler-1544 b. לצדם מופיעים גם עולמות שלא התגלו במעבר אלא באמצעות התנודדות הכוכב, בהם Proxima Centauri b, GJ 1061 d, GJ 1002 b ו־Wolf 1069 b. הרשימה הזו חשובה משום שהיא מבחינה בין יעדים שקל יחסית לחקור את האטמוספרה שלהם בזמן מעבר, לבין יעדים סמוכים שעדיין חשובים מאוד גם אם שיטות המחקר שלהם מורכבות יותר.
וזה בדיוק הערך המעשי של הקטלוג: הוא נבנה עבור טלסקופים קיימים ועתידיים. המאמר מציין במפורש שהרשימה נועדה לסייע בעיצוב אסטרטגיות תצפית עבור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, הטלסקופ הגדול במיוחד של ESO, וכן משימות עתידיות כמו Habitable Worlds Observatory ו־LIFE. במילים אחרות, מדובר במפת דרכים תצפיתית: לא “איפה כבר מצאנו חייזרים”, אלא “איפה כדאי להשקיע את זמן הטלסקופ היקר ביותר כדי לשפר את הסיכוי למצוא אטמוספרות וסימנים אפשריים לחיים”.
פרויקט הייל מרי
החיבור לסרט החדש "פרויקט הייל מרי" הוא בעיקר דרך פופולרית להמחיש לקהל הרחב את השאלה המדעית. לפי הודעת החברה האסטרונומית המלכותית, המחקר “יהיה שימושי” בתרחיש דמיוני כמו זה שמופיע בסרט, שבו אסטרונאוט טס למערכת כוכבים אחרת כדי להציל את כדור הארץ. אבל מבחינה מדעית, תרומתו האמיתית של המחקר הרבה יותר צנועה ומעשית: הוא ממיין ומדרג יעדים אמיתיים, קרובים יחסית במונחים קוסמיים, שעשויים לאפשר בעתיד בדיקות מדויקות יותר של תנאי חיים על עולמות סלעיים. זו אינה רשימת “כוכבי לכת עם חיים”, אלא רשימת “כוכבי לכת שכדאי לבדוק קודם”.
למאמר המדעי DOI: 10.1093/mnras/stag028
עוד בנושא באתר הידען:
