מדענים מאוניברסיטת הרווארד טוענים שייתכן שלשמש היה פעם נלווה בינארי עם מסה דומה. אם התיאוריה תאומת, הנוכחות של כוכב נלווה קדום מגדילה את הסבירות שענן אורט נוצר כפי שהוא נצפה וכוכב הלכת התשיעי נלכד ולא נוצר בתוך מערכת השמש
מחקר מראה שהשמש פחות פעילה מכוכבים "אחים" (בעלי מסה דומה וגיל דומה) – הנה מה יכולה להיות המשמעות של זה
מדענים מסכימים שהשמש תמות בערך בעוד 5 מיליארד שנה אבל הם לא היו בטוחים מה יקרה הלאה-עד עכשיו. צוות של אסטרונומים בין-לאומיים מנבא שהשמש תהפוך
הקיץ הישראלי עוד לא הגיע לשיאו ורבים מאיתנו כבר מייחלים לאיזו הפוגה. החמסין הראשון כבר הכה, שעות האור המסנוורות מתארכות ואפילו הערבים והבקרים מפסיקים להיות
נאס"א הודיעה כי החללית, שתגיע קרוב יותר לשמש מכל חללית אחרת, תיקרא על שם יוג'ין פארקר, האסטרופיזיקאי שחזה את תופעת רוח השמש.
במאמץ משותף בין האמנויות והמדעים, חוקרים באוניברסיטת קיוטו, במכון הלאומי למחקר הקטבים (NIPR) והמכון הלאומי לספרות יפנית (NIJL) השתמשו במסמכים היסטוריים כדי לקבל תובנה
כוכב הלכת תשע – כוכב לכת ענק בקצה מערכת השמש, שמחפשים אחריו בשנים האחרונת עשוי להיות זה שאחראי להטייה יוצאת הדופן של השמש.
את כתמי השמש גילו כנראה האַסטרוֹנוֹמים הסינים עוד באלף הראשון לספירה. כתמי שמש אינם כהים, אלא רק מקומות שהטמפרטורה בהם נמוכה בכמה מאות מעלות מזוֹ
כשאנחנו מבלים על שפת הים אנחנו יכולים להבחין שמֵי הים לעִתים קרֵבים לקו החוף, ולעתים מתרחקים ממנוּ. זוֹהי תופעת הגֵאוּת והשֵׁפֶל. שני גופים גורמים לים
לדברי פרופ' לב פוסטילניק מהמרכז לקרינה קוסמית בחרמון של משרד המדע הקרינה שנפלטה מסערת השמש הביאה מופע מרשים של זוהר הקוטב לרוסיה ולקנדה
היום (ד') בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו 5 בלונים מטאורולוגיים מאתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל במסגרת ניסוי בהובלת פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי הרצליה
באמצעות שילוב תצפיות מהקרקע ומהחלל, הצליחו אנשי הצוות להבחין בפלומה של חלקיקי פלסמה בעלי אנרגיה נמוכה התופסים טרמפ על קווי השדה המגנטי היוצאים מהאטמוספרה הנמוכה
חברי הצוות, בראשות אסטרונומים מברזיל, בחנו באמצעות הטלסקופ העצום שני תאומים של השמש, כוכב אחד שנחשב לצעיר יותר (18 Scorpii) ואת HIP 102152 הקשיש שיש
השדה המגנטי של השמש אמור להתהפך בתוך 3-4 חודשים. לא מדובר פה בתרחיש יום הדין. הדבר באמת יתרחש אך אין מה לחשוש, השדה המגנטי של
למרות שהדבר נשמע טריוויאלי יש עדיין אמונה רווחת בקשר כזה, שני מדענים החליטו לבדוק אמפירית האם זה נכון. מסתבר שאין קשר
ההשפעה היחידה שהיתה לסופה מלבד אולי על לווינים בחלל, היתה מופע חזק של זוהר הקוטב גם באיזורים דרומיים יותר באירופה ובאמריקה מאשר סקנדינביה וקנדה
קיום האנושות כחברה מוסדרת בפרט וקיום החיים על כדור הארץ בכלל, תלויים במזגה הטוב והרגוע של השמש. אך מה כשהמזג הרגוע הופך לרעוע?
כך אומר ד"ר עופר כהן ממצפה הארוורד-סמיתסוניאן, במהלך יום עיון "מחזור השמש מס' 24 והשפעתו על תשתיות קרקעיות וחלליות" שהתקיים אתמול באוניברסיטה הפתוחה
נקודת היפוך (באנגלית Solstice) נגזרת מהמילים SOL (שמש בלטינית) ו- stice(עומדת במקום). כאשר היום מתארך השמש זורחת גבוה יותר בשמים עד שנראה כי היא עומדת
צמד החלליות התייצב בזוית של 180 מעלות זו מזו. מעתה ניתן יהיה לראות את כל צידה המרוחק של השמש, כולל כתמים שעלולים לאיים על כדור
האבולוציה דרשה שגיל כדור הארץ והשמש יהיה לפחות 2 מיליארד שנה, אך עשרות שנים אחרי דארווין עד שהתגלה שהשמש מתיכה מימן להליום ובינתיים, הבריאתנים חגגו
מטרת המחקר של ה-IAA ו-UNSAA כפולה – העלאת המודעות לבעיות האפשריות עם עליית רמת הפעילות של השמש, ויצירת מסד נתונים אמין ומדויק, שיועמד לרשות קהילת
כך עולה ממחקר של חוקרים במרכז הלאומי למחקרים אטמוספיריים בארה"ב, שביקשו לברר מדוע השמש היתה שקטה זמן רב מדי והחלה להתעורר רק לאחרונה
בסוכנות נעזרים גם בחלליות של נאס"א וסבורים שיש להגן על הלווינים ועל מערכות החשמל בכדור הארץ מפני סופות שמש, הפוגעות בנכסים חשובים לחיי היום יום
ואלה 20 המשימות העתידיות של NASA לנוכח הקיצוץ בתקציבה לשנת 2011 מהממשל.
