השמש

Abell 39, עצם מספר 39 בקטלוג הערפיליות הגדולות שהתגלה על ידי ג'ורג' אבל ב-1966 הוא של ערפילית גדולה שהתגלו על ידי ג'ורג ' Abell ב-1966, היא דוגמה יפה של ערפילית פלנטרית. צילום זה צולם ב-1997 ממצפה הכוכבים הלאומי קיט פיק באריזונה דרך מסנן כחול ירוק המבודד את האור הנפלט על ידי אטומי החמצן בערפילית באורך גל של 500.7 ננומטר. קוטרה של הערפילית כחמש שנות אור, ועובי המעטפת הכדורית הוא כשליש שנת אור. הערפילית עצמה נמצאת במרחק כ-7,000 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הרקולס. Credit: T.A.Rector (NRAO/AUI/NSF and NOAO/AURA/NSF) and B.A.Wolpa (NOAO/AURA/NSF) WIYN

מה יקרה כשהשמש שלנו תמות?

מדענים מסכימים שהשמש תמות בערך בעוד 5 מיליארד שנה אבל הם לא היו בטוחים מה יקרה הלאה-עד עכשיו. צוות של אסטרונומים בין-לאומיים מנבא שהשמש תהפוך

השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

הקיץ הישראלי עוד לא הגיע לשיאו ורבים מאיתנו כבר מייחלים לאיזו הפוגה. החמסין הראשון כבר הכה, שעות האור המסנוורות מתארכות ואפילו הערבים והבקרים מפסיקים להיות

כתם שמש מקרוב. צילום: נאס"א

אם יש לך כתם

את כתמי השמש גילו כנראה האַסטרוֹנוֹמים הסינים עוד באלף הראשון לספירה. כתמי שמש אינם כהים, אלא רק מקומות שהטמפרטורה בהם נמוכה בכמה מאות מעלות מזוֹ

המחשת הגאות הנגרמת על ידי הירח. איור: shutterstock

נסיך הגאות והשפל

כשאנחנו מבלים על שפת הים אנחנו יכולים להבחין שמֵי הים לעִתים קרֵבים לקו החוף, ולעתים מתרחקים ממנוּ. זוֹהי תופעת הגֵאוּת והשֵׁפֶל. שני גופים גורמים לים

פרופ' יואב יאיר ואנשי צוותו עם הבלון המשתתף בניסוי העוקב אחר רמות החשמל באטמוספירה. צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

מעשה בחמישה בלונים מדעיים

היום (ד') בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו 5 בלונים מטאורולוגיים מאתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל במסגרת ניסוי בהובלת פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי הרצליה

הדמיה של השמש מ-12 באפריל 2013, צילום: SDO/AIA

השמש לא גורמת לרעידות אדמה

למרות שהדבר נשמע טריוויאלי יש עדיין אמונה רווחת בקשר כזה, שני מדענים החליטו לבדוק אמפירית האם זה נכון. מסתבר שאין קשר

תפיסת אמן – השמש ככוכב משתנה הנראה לנו מאוד קבוע

מנסים להבין את השמש

קיום האנושות כחברה מוסדרת בפרט וקיום החיים על כדור הארץ בכלל, תלויים במזגה הטוב והרגוע של השמש. אך מה כשהמזג הרגוע הופך לרעוע?

חור בעטרת השמש, כפי שצילמה אתמול (27/11/2011) החללית SDO. נאס"א מנטרת אחר אירועי 'מזג אוויר' חללי

"חיזוי סערות השמש והשפעתן על כדור הארץ משתפר: התרעה של יומיים במקום שעה, אך עדיין יש מקום לשיפור במודלים"

כך אומר ד"ר עופר כהן ממצפה הארוורד-סמיתסוניאן, במהלך יום עיון "מחזור השמש מס' 24 והשפעתו על תשתיות קרקעיות וחלליות" שהתקיים אתמול באוניברסיטה הפתוחה

כדור הארץ בארבע עונות השנה בקווי הרוחב הצפוניים ביחס לשמש. איור נחלת הכלל, מתוך ויקיפדיה

נקודת היפוך הקיץ – שיעור קצר באסטרונומיה

נקודת היפוך (באנגלית Solstice) נגזרת מהמילים SOL (שמש בלטינית) ו- stice(עומדת במקום). כאשר היום מתארך השמש זורחת גבוה יותר בשמים עד שנראה כי היא עומדת

תפיסת אמן – השמש ככוכב משתנה הנראה לנו מאוד קבוע

גיל השמש והדארוויניזם

האבולוציה דרשה שגיל כדור הארץ והשמש יהיה לפחות 2 מיליארד שנה, אך עשרות שנים אחרי דארווין עד שהתגלה שהשמש מתיכה מימן להליום ובינתיים, הבריאתנים חגגו

השפעת סופות השמש על כדור הארץ. איור: נאס"א

NOAA קיבלה אחריות על התראות סופות שמש

בסוכנות נעזרים גם בחלליות של נאס"א וסבורים שיש להגן על הלווינים ועל מערכות החשמל בכדור הארץ מפני סופות שמש, הפוגעות בנכסים חשובים לחיי היום יום

לוגו נאס"א

20 משימות עתידיות של NASA

ואלה 20 המשימות העתידיות של NASA לנוכח הקיצוץ בתקציבה לשנת 2011 מהממשל.

דילוג לתוכן