סיקור מקיף

20 משימות עתידיות של NASA

ואלה 20 המשימות העתידיות של NASA לנוכח הקיצוץ בתקציבה לשנת 2011 מהממשל.

לוגו נאס'א
לוגו נאס'א
1) משימה אסטרוביולוגית למאדים. השאלה בעלת הזקן הארוך: האם מאדים אי פעם תמך או יכול לתמוך בחיים? NASA תשלח את המשימה הגדולה ביותר אי פעם למאדים, גששית מדע למאדים, שתברר את השאלה. הרכב יישא עליו את המכשור המתקדם ביותר שאי פעם נשלח למאדים.

2) משימת לוויין ה-Carbon Observatory-2. ישוגר ב-2013. הוא ימדוד את רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרת כדור הארץ, שמאז העידן התעשייתי גדל ב-38%. חשוב לנוכח ריבוי התעשייה אצלנו בכדור.

3) ניסוי GRACE (ר"ת The Gravity Recovery and Climate Experiment). לוויין שיצא למשימה של חמש שנים וימפה את השינויים בשדה הכבידה של כדור הארץ.

4) לווין Glory. לווין מחקר במסלול נמוך שמיועד לאסוף נתונים על אירוסולים. שוב נועד לטפל בבעיית האקלים והזיהום שאנחנו מייצרים.

5) לווין אקווריוס (Aquarius), ששיגורו כבר נדחה ב-12 חודשים. עתה NASA רוצה לשלוח אותו. הוא נועד למדוד את רמת המליחות באוקיינוסים על כדור הארץ.

6) לווין בשם: National Polar-Orbiting Operational Environmental Satellite או, NPOESS. הלוויין יאסוף נתונים מהיבשה, האוקיינוסים והאטמוספרה ויבחן את השינויים המטאורולוגיים והאקלימיים הגלובאליים.

7) ב-2012 NASA מתכננת לשגר מערכת מוצלחת ביותר, אותה היא שגרה כבר ב-1972, בשם Landsat. זו מערכת שמשמת לגיאולוגיה, יערות, חקלאות, מיפוי, מחקר של שינויים גלובאליים וגם ולתגובות במטרות חירום. המערכת פועלת על ידי סריקת שינויים בקרקע.

8 ) לווין שמספק מדידה גלובאלית של לחות הקרקע ושל מצב ההמסה והקרחונים בקרקע. תהליכים כאלה מסייעים להבנת תהליכים שקשורים במים, באנרגיה ובמחזור הפחמן.

9) לווין ה-Ice, Cloud and land Elevation Satellite. או-ICESAT-2. הלוויין מיועד למדוד את מסת שכבות הקרח בכדור הארץ, רמות העננים והאירוסולים, טופוגרפית הקרקע והצמחייה.

10) משימת MAVEN שיבחן את אטמוספרת מאדים מקרוב ויספק מידע על תולדות הפלנטה: מדוע למאדים פעם הייתה אטמוספרה צפופה יותר, שתמכה בנוכחות מים נוזליים על הקרקע. מייבן יספק רמזים אודות אטמוספרת מאדים של היום וכך נוכל ללמוד אודות ההיסטוריה של הפלנטה. הוא ישוגר ב-2013.

11) תאומים שקרויים Gravity Recovery and Interior Laboratory או GRAIL. מטרתם לקבוע את ההרכב הפנימי של הירח ואת ההתפתחות התרמית של הירח. מדובר בשני רכבי חלל שישייטו במסלולים מתואמים סביב הירח למשך מספר חודשים כדי למדוד את השדה הכבידתי שלו בפרטי פרטים.

12) רכב חלל זעיר ירחי שקרוי Lunar Atmosphere and Dust Environment Explorer או LADEE ישוגר גם הוא לירח בסביבות 2013. מטרתו לחקור את אטמוספרת הירח. הוא יתחבר לשתי גששיות כצמתים ברשת ירחית שנמצאת כעת בפיתוח וקרויה International Lunar Network (ILN) והם כולם יצרו 8 עד 10 תחנות גיאופיסיקאליות.

13) משימה שתשוגר ב-2011 לבחון מקרוב את צדק בשם Juno. החללית Juno תמוקם במסלול מאוד אליפטי ופולארי סביב צדק, וזאת כדי לחקור את היווצרותו, התפתחותו ומבנהו.

14) טלסקופ בשם James Webb Space Telescope או JWST ישוגר לקראת 2014. זהו הטלסקופ אינפרא אדום הרגיש ביותר שאי פעם נבנה. הוא מתוכנן לצפות בגלקסיות הרחוקות ביותר ביקום ובאור מהכוכבים הראשונים.

15) שני לוויינים שמתוכננים להיות משוגרים ב-2012. משימתם תהיה לבחון כיצד נוצרת הצטברות של קרינה מהחלל וכיצד היא משתנה במהלך סופות חלל.

16) רכב שמקיף את השמש. משימת החלל של סוכנות החלל האירופית, אבל רכב החלל משתמש חלקית בטכנולוגיה של NASA. הוא יסתובב בהתאם לכיוון סיבוב השמש, זאת כדי שרכב החלל יוכל לבחון מקרוב את התפתחות כתמי השמש, אזורים פעילים בשמש ומאפיינים ותופעות בשמש.

17) לווין נוסף בשם Nuclear Spectroscopic Telescope Array או NuSTAR מתוכנן לשיגור ב-2012 יאפשר לאסטרופיסיקאים לחקור את היקום בקרני x באנרגיות גבוהות.

18) רכב חלל MESSENGER (ר"ת The MErcury Surface, Space ENvironment, GEochemistry, and Ranging) ייכנס ב-2011 למסלול סביב כוכב חמה (מרקורי). לראשונה ייחקר כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש לעומק על ידי רכב חלל שיסובב אותו 730 פעם.

19) רכב חלל נוסף שנועד לתצפת על השמש ישוגר החודש במיוחד כדי לחקור את כתמי השמש.

20) לווין האופקים החדשים שוגר ב-2006 לעבר פלוטו. הוא יגיע לפלוטו בשנת 2015. הוא יעביר תמונות ממרחק של כ-10,000 ק"מ מפני השטח של פלוטו וכ-27,000 ק"מ מכארון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. טעויות?
    סעיף 17: "יאפשר לאסטרונאוטים לחקור את היקום בקרני x באנרגיות גבוהות".
    האם הכוונה היא "לאסטרופיזיקאים"?
    סעיף 20: "הוא יעביר תמונות במרחק של 60 מטרים מהפלנטה".
    אין ספק ש"מטרים" אינו מתאים. מה המרחק הנכון? קילומטרים?

  2. למה לא מאחדים את המשימות שסביב כדור הארץ ללווין אחד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן