הידען > חלל ואסטרונומיה > מערכת השמש > צדק

צדק

התמונה הזאת מציגה התרשמות אמן של הירח של מאדים גנימד. אסטרונומים השתמשו בנתוני ארכיון מטלסקופ החלל האבל כדי לגלות את ההוכחה הראשונה להימצאות אדי מים באטמוספירה של הירח של צדק גנימד, תוצאה של בריחה תרמית של אדי מים מהקרח שעל פני הירח. Credit: ESA/Hubble, J. daSilva

האבל מוצא הוכחה ראשונה לאדי מים באטמוספירה של הירח של צדק גנימד

אבי בליזובסקי 2 באוגוסט 2021 תגובה אחת

החמצן שנמצא בעולם הקפוא מקושר להמראה (סובלימציה) של קרח קרקעי

שש סופות ציקלון בקוטב הדרומי של צדק, כפי שנקלטו בעדשת האינפרה-אדום של הגשושית ג'ונו בפברואר 2017. מסודרות להפליא ודמויות עוגת שושנים. מקור: נאס"א

תעלומת סופות הציקלון של צדק

מכון ויצמן 19 ביולי 2021 אין תגובות

הן עוצמתיות, גודלן כגודל אוסטרליה ואיש לא דמיין אותן עד לפני כמה שנים – מהו סוד הסופות בקטבים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש?

כך ייראו כוכבי הלכת ביום שני בערב(צילום: NASA/JPL-Caltech/TNS)

תזכורת היום אחה"צ התקבצות נדירה של שבתאי וצדק

ד"ר יגאל פתאל 21 בדצמבר 2020 3 תגובות

בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה – במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך שבה אנו מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש?

צדק נוצר במרחק גדול יותר פי ארבע מהשמש מאשר המיקום הנוכחי שלו כיום, על פי סימולציה חדשה. איור: NASA / JPL-Caltech

המסע הארוך שעשה צדק כדי להגיע למסלולו הנוכחי

אבי בליזובסקי 24 במרץ 2019 2 תגובות

כוכב הלכת הענק צדק נוצר במרחק של פי ארבע מהשמש והיגר פנימה למסלולו הנוכחי במשך 700 אלף שנה. כך מעריכים חוקרים שבחנו קבוצה של אסטרואידים

הכתם האדום של צדק כפי שצולם על ידי החללית ג'ונו של נאס"א. צילום: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Kevin M. Gill

לצדק היו הפרעות גדילה

אבי בליזובסקי 28 באוגוסט 2018 אין תגובות

נתונים שנאספו ממטאוריטים הראו כי בתחילת מערכת השמש נוצרו למשך כ-2 מיליון שנה שני איזורים נפרדים. לדברי חוקרים משווייץ, מי שאשם בכך הוא כוכב הלכת

מסלולי הירחים החדשים שהתגלו סביב כוכב הלכת צדק. איור: Roberto Molar-Candanosa, courtesy of Carnegie Institution for Science.

התגלו 12 ירחים חדשים לצדק, אחד מהם בעל מסלול החוצה את מסלוליהם של ירחים הנעים בכיוון ההפוך

אבי בליזובסקי 18 ביולי 2018 3 תגובות

התגלית מעמידה את מספר הירחים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש על 79, יותר מכל כוכב לכת אחר במערכת השמש

הכתם האדום הגדול של צדק, בצילום של מצלמת החללית ג'ונו, JunoCam, ב-10 ביולי 2017. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gerald Eichstadt/Justin Cowart.

ג'ונו חושפת את מעמקי הכתם האדום הגדול של צדק

אליסף קוסמן 13 בדצמבר 2017 תגובה אחת

שורשיה של הסופה הענקית של צדק, שגדולה פי 1.3 מקוטר כדור הארץ, חודרים עד לעומק של כ-300 ק"מ מתחת לאטמוספירה החיצונית של צדק, כך מראים

הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.

ג'ונו חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול של צדק

אליסף קוסמן 13 ביולי 2017 11 תגובות

החללית ג'ונו ביצעה שלשום יעף שמיני בקרבת כוכב הלכת צדק. הפעם היא חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול, הסופה הענקית של צדק שאורכה מגיע לכ-16,000

הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

צדק צריך להיראות: הישראלים שחוקרים מה מסתתר מתחת למעטה העננים של כוכב-הלכת הגדול במערכת השמש

מכון ויצמן 16 ביוני 2017 5 תגובות

מדענים ממכון ויצמן מובילים את אחד הניסויים המרכזיים במשימת החלל של ג'ונו, שמטרתו לגלות עד כמה עמוקים זרמי הסילון החזקים המאפיינים את צדק

עולם חדש ומופלא: החללית ג'ונו חושפת את צדק כפי שמעולם לא הכרנו

אליסף קוסמן 26 במאי 2017 5 תגובות

המידע הראשוני שאספה החללית ג'ונו, שנכנסה למסלול סביב צדק בשנה שעברה, היה שונה מאד ממה שציפו לו החוקרים. בין היתר הוא מצביע על כך שלצדק יש

הדמייה של החללית קאסיני חולפת דרך סילוני המים של הירח אנסלדוס. היעף הקרוב שביצעה דרך הסילונים ב-2015 אפשר לה לזהות מימן מולקולרי בסילוני המים ולחזק את האפשרות שהסביבה באוקיינוס התת-קרחי שממנו נובעים הסילונים תומך בקיום חיים. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס"א חושפת תגליות חדשות מעולמות האוקיינוסים של ירחי צדק ושבתאי

אליסף קוסמן 14 באפריל 2017 תגובה אחת

שתי תגליות חדשות, שנאס"א חשפה אתמול במסיבת עיתונאים מיוחדת, מחזקות את האפשרות שהאוקיינוסים המסתוריים, המסתתרים מתחת למעבה הקרח של ירחי צדק ושבתאי, עשויים להיות מתאימים

אמלתאה כפי שצולם על ידי אחת החללית וויג'ר 1 ב-1979. מקור: NASA/Calvin J. Hamilton.

על אמלתאה, ירחון של צדק

חיים מזר 23 במרץ 2017 10 תגובות

על הירחון אמלתאה של כוכב הלכת צדק, שצולם על ידי שלוש חלליות שונות – שתי חלליות הוויג'ר וגלילאו.

עיבוד של אחת התמונות שצולמו בעזרת טלסקופ החלל האבל בקרינת על סגול. שימו לב למבנים בצבע תכלת שיוצאים מפני השטח של ירח אירופה אל החלל (בתחתית הירח בצד שמאל, שעה 7). בדיקות נוספות העלו שרוב הסיכויים שאלו התפרצויות מים מפני הירח.

האם יש חיים על הירח אירופה?

ניר להב 25 בפברואר 2017 7 תגובות

גילויים חדשים רומזים על הימצאות אוקיינוס וגייזרים בירח אירופה שסובב סביב הפלנטה צדק. נראה ששני התנאים העקריים להיווצרות חיים מתקיימים שם, האם נמצא בפעם הראשונה

הדמייה של הנחתת. לפי ההצעה, הנחתת תשוגר בין השנים 2024-2025 ותגיע מספר שנים לאחר הגעת הגשושית EMFM, שתבצע יעפים רבים בקרבת אירופה. היא תוכל לצלם אותו ברזולוציה גבוהה מאד כדי למצוא אתרי נחיתה בטוחים אך מעניינים מבחינה מדעית, ורולי אף כמו זו המתוארת בהדמייה - בסמוך לפלומות מים היוצאים כגייזרים מהירח אטל עבר החל, וההערכה היא, שאם הם אכן קיימים באירופה, מקורם באוקיינוס התת-קרחי שלו. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס"א שוקלת לפתח נחתת שתחפש חיים על הירח אירופה של צדק

אליסף קוסמן 15 בפברואר 2017 3 תגובות

נאס"א שוקלת לשגר בעשור הבא נחתת לירח אירופה של כוכב הלכת צדק, שההערכה היא כי מתחת למעטה הקרח החיצוני שלו קיים אוקיינוס גלובלי שעשוי להיות

הקוטב הדרומי של צדק, בצילום צבע-מעובד של ג'ונו מ-2 בפברואר 2017. הצילום בוצע ממרחק של 102,100 ק"מ. מקור: נאס"א.

ג'ונו השלימה בהצלחה את היעף הרביעי שלה בקרבת צדק

אליסף קוסמן 11 בפברואר 2017 2 תגובות

ג'ונו ביצעה ב-2 בפברואר יעף רביעי בקרבת צדק ושלחה תמונות מרהיבות נוספות מקטביו. החללית נמצאת כעת במסלול אליפטי וארוך מאד שנמשך 53 יום, ועקב חשש

איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser

2016: שנה מדעית מרתקת

איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון 31 בדצמבר 2016 תגובה אחת

כוכבי לכת, גלי כבידה, נגיפים, חיידקים, עריכת גנים בשיטות מתקדמות, שיקום מערכת העצבים ושינויי האקלים. עשרת המחקרים והאירועים המדעיים הבולטים של השנה החולפת

צדק כפי שצולם בשנת 2014 ע"י טלסקופ החלל האבל. רואים כי הכתם האדום הצטמק בהרבה בתהליך שנמשך כשלושים שנה. צילום: NASA/ESA

האם הכתם הגדול של צדק גורם להתחממות האטמוספרה העליונה שלו?

אבי בליזובסקי 3 באוגוסט 2016 תגובה אחת

מחקר שהתפרסם השבוע בכתב-העת נייצ'ר חושף כי האטמוספרה העליונה של צדק מתחממת והאשמים בכך הם רעמים שעולים מהכתם האדום הגדול. פרופ' יואב יאיר המומחה לאטמוספרה,

החללית ג'ונו המגיעה הבוקר לצדק, תחקור בין היתר האם יש לכוכב הלכת הענק ליבה

אבי בליזובסקי 5 ביולי 2016 4 תגובות

מסלולה המתוכנן יהיה אליפטי מאוד והוא יביא אותה קרוב לקטבים – גובה של כ-4,300 ק"מ ועד למסלולו של קליסטו, הירח הגדול המרוחק ביותר של צדק

הירח אירופה חוזר למרכז זירת החיפוש אחר מים וחיים

פרופ' עמרי ונדל 17 ביוני 2016 תגובה אחת

מזה כ-40 שנה האסטרונומים מעריכים כי מתחת למעטה הקרח של אירופה נמצא אוקיינוס אדיר של מים מלוחים. לפי ההערכות עובי שכבת הקרח הוא 10-100 ק"מ

הירח אירופה. צילום: נאס"א. עיבוד: shutterstock

מלח אירופי חום

סיינטיפיק אמריקן ישראל 1 במאי 2016 תגובה אחת

ייתכן ש"הלכלוך החום" של הירח אירופה הוא סימן לים מלוח/לי בילינגס

צדק - עיבוד shutterstock על תמונה מקורית של נאס"א

מכה קטנה בכוכב לכת גדול

איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון 4 באפריל 2016 4 תגובות

אסטרונומים תיעדו התנגשות של גרם שמיים בכוכב הלכת צדק. שוב

כוכב הלכת צדק. Credit: NASA/JPL/University of Arizona

שעון אטומי ישראלי ישוגר לכוכב-הלכת צדק

מכון ויצמן 15 בפברואר 2016 תגובה אחת

בשנת 2030 יתחילו מדענים מכל העולם לקבל נתונים שיישלחו מחללית מחקר שתנוע במסלול סביב כוכב-הלכת צדק. מדובר בחללית המחקר JUICE, שתשוגר בשנת 2022 ותגיע לכוכב-הלכת