מדעני טלסקופ החלל ווב העבירו צילומים של כוכב הלכת צדק למדענית אזרחית חובבת עיבוד תמונות. היא היתה צריכה להתגבר על הסיבובים המהירים של צדק ולעבד
למעשה, הסביבה באוקיינוסים האלה מאוד דומה לסביבה של הארץ בתקופה שבה החיים התחילו
צוות בינ"ל של אסטרונומים מצא שבמעטפת הגזית של צדק אין פיזור הומוגני. בחלק הפנימי יש יותר מתכות מאשר בחלקים החיצוניים, והן מסתכמות ב-11 עד 30 מסות ארץ ומהוות 3-9% מהמסה הכוללת של צדק. סביר שאלו כוכבי לכת וירחים שצדק "בלע" בעת היווצרותו
לעיתים נדירות אסטרונומים משתמשים בטלסקופים שלהם רק לצלם תמונות. התמונות באסטרופיזיקה נוצרות בדרך כלל על ידי תהליך של מסקנות מדעיות ודמיון, שהביטוי החזותי שלו הוא לפעמים התרשמות אמן ממה שעולה מהנתונים אבל יש גם כמה פנינים שצולמו ישירות
טרמפ דרמטי עם רצועת אודיו שנאספה במהלך יעף ליד גנימד במשימת צדק – אחת מגולות הכותרת שמדעני המשימה שיתפו בסקירה במפגש הסתיו של איגוד הגאופיזיקה האמריקני
מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למשימת החלל ג'ונו של נאס"א חשפו שורה של ממצאים חדשים אודות כוכב-הלכת צדק ומצאו נקודת דמיון מפתיעה לכדור-הארץ
לוסי תטוס במרחק של עד 400 ק"מ מפני השטח של המטרות שלה – אסטרואידים הנמצאים בסינכרון עם כוכב הלכת צדק, ותשתמש במכשירים והאנטנות הגדולות שבה כדי לחקור את הגיאולוגיה שלהם, כולל הרכב, מסה, צפיפות ונפח
החמצן שנמצא בעולם הקפוא מקושר להמראה (סובלימציה) של קרח קרקעי
הן עוצמתיות, גודלן כגודל אוסטרליה ואיש לא דמיין אותן עד לפני כמה שנים – מהו סוד הסופות בקטבים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש?
בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה – במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך שבה אנו מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש?
כוכב הלכת הענק צדק נוצר במרחק של פי ארבע מהשמש והיגר פנימה למסלולו הנוכחי במשך 700 אלף שנה. כך מעריכים חוקרים שבחנו קבוצה של אסטרואידים
נתונים שנאספו ממטאוריטים הראו כי בתחילת מערכת השמש נוצרו למשך כ-2 מיליון שנה שני איזורים נפרדים. לדברי חוקרים משווייץ, מי שאשם בכך הוא כוכב הלכת
התגלית מעמידה את מספר הירחים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש על 79, יותר מכל כוכב לכת אחר במערכת השמש
שורשיה של הסופה הענקית של צדק, שגדולה פי 1.3 מקוטר כדור הארץ, חודרים עד לעומק של כ-300 ק"מ מתחת לאטמוספירה החיצונית של צדק, כך מראים
החללית ג'ונו ביצעה שלשום יעף שמיני בקרבת כוכב הלכת צדק. הפעם היא חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול, הסופה הענקית של צדק שאורכה מגיע לכ-16,000
מדענים ממכון ויצמן מובילים את אחד הניסויים המרכזיים במשימת החלל של ג'ונו, שמטרתו לגלות עד כמה עמוקים זרמי הסילון החזקים המאפיינים את צדק
המידע הראשוני שאספה החללית ג'ונו, שנכנסה למסלול סביב צדק בשנה שעברה, היה שונה מאד ממה שציפו לו החוקרים. בין היתר הוא מצביע על כך שלצדק יש
שתי תגליות חדשות, שנאס"א חשפה אתמול במסיבת עיתונאים מיוחדת, מחזקות את האפשרות שהאוקיינוסים המסתוריים, המסתתרים מתחת למעבה הקרח של ירחי צדק ושבתאי, עשויים להיות מתאימים
על הירחון אמלתאה של כוכב הלכת צדק, שצולם על ידי שלוש חלליות שונות – שתי חלליות הוויג'ר וגלילאו.
גילויים חדשים רומזים על הימצאות אוקיינוס וגייזרים בירח אירופה שסובב סביב הפלנטה צדק. נראה ששני התנאים העקריים להיווצרות חיים מתקיימים שם, האם נמצא בפעם הראשונה
נאס"א שוקלת לשגר בעשור הבא נחתת לירח אירופה של כוכב הלכת צדק, שההערכה היא כי מתחת למעטה הקרח החיצוני שלו קיים אוקיינוס גלובלי שעשוי להיות
ג'ונו ביצעה ב-2 בפברואר יעף רביעי בקרבת צדק ושלחה תמונות מרהיבות נוספות מקטביו. החללית נמצאת כעת במסלול אליפטי וארוך מאד שנמשך 53 יום, ועקב חשש
כוכבי לכת, גלי כבידה, נגיפים, חיידקים, עריכת גנים בשיטות מתקדמות, שיקום מערכת העצבים ושינויי האקלים. עשרת המחקרים והאירועים המדעיים הבולטים של השנה החולפת
מחקר שהתפרסם השבוע בכתב-העת נייצ'ר חושף כי האטמוספרה העליונה של צדק מתחממת והאשמים בכך הם רעמים שעולים מהכתם האדום הגדול. פרופ' יואב יאיר המומחה לאטמוספרה,
מסלולה המתוכנן יהיה אליפטי מאוד והוא יביא אותה קרוב לקטבים – גובה של כ-4,300 ק"מ ועד למסלולו של קליסטו, הירח הגדול המרוחק ביותר של צדק
