סיקור מקיף

צדק

תמונה מורכבת של צדק משלושה מסננים – F360M (אדום), F212N (צהוב-ירוק) ו-F150W2 (כחול) – ויישור עקב סיבוב כוכב הלכת. צולם ממכשיר NIRCam קרדיט: נאס"א, ESA, CSA, צוות יופיטר ERS; עיבוד תמונה על ידי ג'ודי שמידט.

טלסקופ החלל ווב צפה בצדק כפי שלא נראה מעולם

  • תגובה אחת
מיקרו-שחיינים רובוטים עצמאיים, שנפרסו מרכיב שחדר לקרום הקרח של ירח המכיל אוקיאונס תת קרקעי. לא בקנה מידה. נאסא/JPL

נאס”א שוקלת שליחת רובוטים שוחים ל”עולמות אוקיינוסים” העשויים להיות מתאימים לחיים

  • אין תגובות
למעשה, הסביבה באוקיינוסים האלה מאוד דומה לסביבה של הארץ בתקופה שבה החיים התחילו
התמונה הזאת מהחללית ג'ונו לוכדת הרבה עננים מתערבלים ברצועה המתונה הצפון צפונית הדינמית של צדק. קרדיט:courtesy of NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS

צדק התגלה כלא הומוגני – המתכתיות מגלה רמזים חדשים על מוצא כוכב הלכת

  • 4 תגובות
צוות בינ"ל של אסטרונומים מצא שבמעטפת הגזית של צדק אין פיזור הומוגני. בחלק הפנימי יש יותר מתכות מאשר בחלקים החיצוניים, והן מסתכמות ב-11 עד 30 מסות ארץ ומהוות 3-9% מהמסה הכוללת של צדק. סביר שאלו כוכבי לכת וירחים שצדק "בלע" בעת היווצרותו
התמונה הזאת מאפשרת לנו לראות את האזורים המאובקים הצפופים של החלל שבהם מתרחשת היווצרות כוכבים. G. Li Causi, IAPS/INAF, Italy, CC BY

לרגל שיגור טלסקופ החלל ווב: חמש תמונות הטלסקופים הכי מלהיבות של היקום

  • 4 תגובות
לעיתים נדירות אסטרונומים משתמשים בטלסקופים שלהם רק לצלם תמונות. התמונות באסטרופיזיקה נוצרות בדרך כלל על ידי תהליך של מסקנות מדעיות ודמיון, שהביטוי החזותי שלו הוא לפעמים התרשמות אמן ממה שעולה מהנתונים אבל יש גם כמה פנינים שצולמו ישירות
התמונה הזאת של JunoCam מראה שתיים מהסערות הסובבות הגדולות של צדק, שצולמו במעבר ה-38 של ג'ונו בפריאפסיד של צדק ב-29 בנובמבר 2021. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS עיבוד תמונה: Kevin M. Gill CC BY

החללית ג’ונו צפתה מקרוב בסערות על צדק ו”שמעה” את הירח של צדק גנימד – האזינו ליעף הדרמטי ליד ירח הקרח

  • תגובה אחת
טרמפ דרמטי עם רצועת אודיו שנאספה במהלך יעף ליד גנימד במשימת צדק - אחת מגולות הכותרת שמדעני המשימה שיתפו בסקירה במפגש הסתיו של איגוד הגאופיזיקה האמריקני
הכתם האדום הגדול של צדק כפי שתועד בעדשת המצלמה של ג'ונו. גודלו כגודל כדור-הארץ

עד כמה עמוק הכתם הכי מפורסם במערכת השמש

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למשימת החלל ג'ונו של נאס"א חשפו שורה של ממצאים חדשים אודות כוכב-הלכת צדק ומצאו נקודת דמיון מפתיעה לכדור-הארץ
איור זה מתאר את החללית לוסי בקרבת האסטרואיד הטרויאני (617) פטרוקלוס והמלווה שלו מנוטיוס (אסטרואיד כפול). לוסי תהיה המשימה הראשונה לחקור את האסטרואידים הטרויאנים של צדק - שרידים עתיקים של מערכת השמש החיצונית הלכודים במסלולו של כוכב הלכת הענק. NASA’s Goddard Space Flight Center/Conceptual Image Lab/Adriana Gutierrez

נאס”א שיגרה את החללית לוסי שתטוס ליד שמונה אסטרואידים “טרויאנים”

  • תגובה אחת
לוסי תטוס במרחק של עד 400 ק"מ מפני השטח של המטרות שלה - אסטרואידים הנמצאים בסינכרון עם כוכב הלכת צדק, ותשתמש במכשירים והאנטנות הגדולות שבה כדי לחקור את הגיאולוגיה שלהם, כולל הרכב, מסה, צפיפות ונפח
התמונה הזאת מציגה התרשמות אמן של הירח של מאדים גנימד. אסטרונומים השתמשו בנתוני ארכיון מטלסקופ החלל האבל כדי לגלות את ההוכחה הראשונה להימצאות אדי מים באטמוספירה של הירח של צדק גנימד, תוצאה של בריחה תרמית של אדי מים מהקרח שעל פני הירח. Credit: ESA/Hubble, J. daSilva

האבל מוצא הוכחה ראשונה לאדי מים באטמוספירה של הירח של צדק גנימד

  • תגובה אחת
החמצן שנמצא בעולם הקפוא מקושר להמראה (סובלימציה) של קרח קרקעי
שש סופות ציקלון בקוטב הדרומי של צדק, כפי שנקלטו בעדשת האינפרה-אדום של הגשושית ג'ונו בפברואר 2017. מסודרות להפליא ודמויות עוגת שושנים. מקור: נאס"א

תעלומת סופות הציקלון של צדק

הן עוצמתיות, גודלן כגודל אוסטרליה ואיש לא דמיין אותן עד לפני כמה שנים – מהו סוד הסופות בקטבים של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש?
כך ייראו כוכבי הלכת ביום שני בערב(צילום: NASA/JPL-Caltech/TNS)

תזכורת היום אחה”צ התקבצות נדירה של שבתאי וצדק

  • 3 תגובות
בעת ההתקבצות, שני כוכבי הלכת ייראו בכיוון מערב, מיד לאחר שקיעת השמש מעל האופק הדרום מערבי קרוב לשמש השוקעת. ההתקבצות הקרובה הבאה - במרץ 2080 * ואיך זה קשור לדרך שבה אנו מגלים כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש?
צדק נוצר במרחק גדול יותר פי ארבע מהשמש מאשר המיקום הנוכחי שלו כיום, על פי סימולציה חדשה. איור: NASA / JPL-Caltech

המסע הארוך שעשה צדק כדי להגיע למסלולו הנוכחי

  • 2 תגובות
הכתם האדום של צדק כפי שצולם על ידי החללית ג'ונו של נאס"א. צילום: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Kevin M. Gill

לצדק היו הפרעות גדילה

  • אין תגובות
מסלולי הירחים החדשים שהתגלו סביב כוכב הלכת צדק. איור: Roberto Molar-Candanosa, courtesy of Carnegie Institution for Science.

התגלו 12 ירחים חדשים לצדק, אחד מהם בעל מסלול החוצה את מסלוליהם של ירחים הנעים בכיוון ההפוך

  • 3 תגובות
הכתם האדום הגדול של צדק, בצילום של מצלמת החללית ג'ונו, JunoCam, ב-10 ביולי 2017. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gerald Eichstadt/Justin Cowart.

ג’ונו חושפת את מעמקי הכתם האדום הגדול של צדק

  • תגובה אחת
הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.

ג’ונו חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול של צדק

  • 11 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

צדק צריך להיראות: הישראלים שחוקרים מה מסתתר מתחת למעטה העננים של כוכב-הלכת הגדול במערכת השמש

  • 5 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

עולם חדש ומופלא: החללית ג’ונו חושפת את צדק כפי שמעולם לא הכרנו

  • 5 תגובות
הדמייה של החללית קאסיני חולפת דרך סילוני המים של הירח אנסלדוס. היעף הקרוב שביצעה דרך הסילונים ב-2015 אפשר לה לזהות מימן מולקולרי בסילוני המים ולחזק את האפשרות שהסביבה באוקיינוס התת-קרחי שממנו נובעים הסילונים תומך בקיום חיים. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס”א חושפת תגליות חדשות מעולמות האוקיינוסים של ירחי צדק ושבתאי

  • תגובה אחת
אמלתאה כפי שצולם על ידי אחת החללית וויג'ר 1 ב-1979. מקור: NASA/Calvin J. Hamilton.

על אמלתאה, ירחון של צדק

  • 10 תגובות
עיבוד של אחת התמונות שצולמו בעזרת טלסקופ החלל האבל בקרינת על סגול. שימו לב למבנים בצבע תכלת שיוצאים מפני השטח של ירח אירופה אל החלל (בתחתית הירח בצד שמאל, שעה 7). בדיקות נוספות העלו שרוב הסיכויים שאלו התפרצויות מים מפני הירח.

האם יש חיים על הירח אירופה?

  • 7 תגובות
הדמייה של הנחתת. לפי ההצעה, הנחתת תשוגר בין השנים 2024-2025 ותגיע מספר שנים לאחר הגעת הגשושית EMFM, שתבצע יעפים רבים בקרבת אירופה. היא תוכל לצלם אותו ברזולוציה גבוהה מאד כדי למצוא אתרי נחיתה בטוחים אך מעניינים מבחינה מדעית, ורולי אף כמו זו המתוארת בהדמייה - בסמוך לפלומות מים היוצאים כגייזרים מהירח אטל עבר החל, וההערכה היא, שאם הם אכן קיימים באירופה, מקורם באוקיינוס התת-קרחי שלו. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס”א שוקלת לפתח נחתת שתחפש חיים על הירח אירופה של צדק

  • 3 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, בצילום צבע-מעובד של ג'ונו מ-2 בפברואר 2017. הצילום בוצע ממרחק של 102,100 ק"מ. מקור: נאס"א.

ג’ונו השלימה בהצלחה את היעף הרביעי שלה בקרבת צדק

  • 2 תגובות
איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser

2016: שנה מדעית מרתקת

  • תגובה אחת
צדק כפי שצולם בשנת 2014 ע"י טלסקופ החלל האבל. רואים כי הכתם האדום הצטמק בהרבה בתהליך שנמשך כשלושים שנה. צילום: NASA/ESA

האם הכתם הגדול של צדק גורם להתחממות האטמוספרה העליונה שלו?

  • תגובה אחת
החללית ג'ונו מרחפת מעל צדק. איור: נאס"א

החללית ג’ונו המגיעה הבוקר לצדק, תחקור בין היתר האם יש לכוכב הלכת הענק ליבה

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן