ג’ונו ביצעה ב-2 בפברואר יעף רביעי בקרבת צדק ושלחה תמונות מרהיבות נוספות מקטביו. החללית נמצאת כעת במסלול אליפטי וארוך מאד שנמשך 53 יום, ועקב חשש מתקלה במנוע שלה, היא לא ביצעה עדיין בעירה רקטית כדי להיכנס למסלול קצר יותר סביב צדק. המסלול הארוך אמנם מאט את קצב המשימה, אך לא פוגע ביכולת של ג’ונו להגשים את יעדיה.
הגשושית ג’ונו, שהגיעה לצדק ביולי שנה שעברה, ביצעה ב-2 בפברואר יעף בקרבת צדק, במהלכו היא התקרבה עד למרחק של 4,300 ק”מ בלבד מצדק. כל מכשיריה המדעיים של הגשושית פעלו במהלך היעף, שמלבד מצלמת האור-הנראה שלה, כוללים ספקטרומטרים ומגנטומטרים שחוקרים היבטים שונים הנוגעים לכוכב הלכת.
נאס”א פרסמה מספר תמונות מהיעף האחרון. באחת מהן, שמופיעה במעלה הכתבה, נראה הקוטב הדרומי של צדק, ובו סופות רבות שמתחוללות. התמונה עברה עיבוד להדגשת הצבעים. האזור הקוטבי של צדק בתמונה עדיין נראה מעט “זר” יחסית למראה המוכר של חגורות ורצועות הנראות בקווי הרוחב המשווניים יותר של צדק, שחלליות קודמות לג’ונו צילמו (למשל צילום זה מהחללית קאסיני שחלפה בקרבת צדק בדרכה לשבתאי בשנת 2000).
ג’ונו מסוגלת לחשוף את הקטבים של צדק בפירוט רב עקב מסלולה הייחודי סביבו: מסלולה מוטה בכ-90 מעלות לקו המשווה של צדק, והיא מקיפה אותו מקוטב לקוטב. מסלול זה מאפשר לה גם לצלם ולחקור באופן גלובלי את צדק, שכן, בגלל הסיבוב העצמי שלו, בכל יעף היא מצלמת אזור אחר בכוכב הלכת.
התמונה במעלה הכתבה אמנם פורסמה על ידי נאס”א, אך היא עובדה על ידי אזרח שאינו קשור לסוכנות האמריקאית. כחלק מניסיון של נאס”א לשתף את הציבור עם המשימה, התמונות הגולמיות של מצלמת האור הנראה של החללית (JunoCam) מפורסמות באתר המשימה וכל אחד יכול לעבד אותן. הציבור גם יכול להצביע לפני כל יעף לאילו אזורים בצדק תכוון המצלמה.
היעף הבא של ג’ונו בקרבת צדק יערך ב-27 במרץ. הגשושית נמצאת כעת במסלול אליפטי ארוך מאד שנמשך 53 יום. מסלול זה אמור היה להיות מסלול ראשוני בלבד, וג’ונו תוכננה במקור להיכנס לאחר מכן למסלול קצר יותר בן 14 יום. תיקון המסלול הרקטי תוכנן להיערך באוקטובר שנה שעברה, אך נאס”א דחתה את ביצועו עקב חשש מתקלה בשסתומי הליום במערכת ההנעה הרקטית. נאס”א מסרה כי היא שוקלת אם לבצע את תיקון המסלול בהמשך או לוותר עליו בכלל. בכל מקרה, תיקון המסלול אינו חיוני להגשמת יעדי המשימה, אלא רק יקצר באופן משמעותי את משך ההמתנה בין יעף ליעף.
עד כה הגשושית ביצעה ארבעה יעפים בקרבת צדק, אם כי באחד מהם היא נכנסה בטעות למצב בטוח שבו כובו מכשיריה המדעיים. חוקרי המשימה צפויים בחודשים הקרובים לפרסם מאמרים מפורטים מהנתונים שהחללית אספה עד כה. בין היתר, ג’ונו חשפה שהשדה המגנטי של צדק ואורות הקוטב שלו, שנוצרים בהשפעת השדה המגנטי, הם גדולים וחזקים יותר ממה שחשבו החוקרים. תגלית נוספת היא שהרצועות והחגורות שנראות בשכבת העננים העליונה של צדק אינן רק תופעות חיצוניות ושטחיות, אלא הן נמשכות פנימה אל תוך מעמקי צדק.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
- קשיים במסלול: הגשושית ג’ונו נכנסה למצב בטוח והחמיצה את צילומי המעבר הקרוב לצדק, 21 באוקטובר 2016
- החללית ג’ונו המגיעה הבוקר לצדק, תחקור בין היתר האם יש לכוכב הלכת הענק ליבה, 5 ביולי 2016
- כיצד מצליחה החללית ג’ונו לקלוט אנרגיה סולארית ממרחק של כ-600 מיליוני ק”מ מהשמש, 5 באוגוסט 2016
תמונות חדשות נוספות מג’ונו:
2 תגובות
היעד המרכזי של ג’ונו הוא לחקור את צדק ואת הרכבו הפנימי, כך שהמסלול שנבחר עבורה לא ממש מתאים לתצפיות על הירחים של צדק. ייתכן (אני לא בטוח לגמרי) שיהיו הזדמנויות לצילום כלשהו של הירחים, אך אלו יהיו ממרחק רב מאד.
הוא לא אמור לקחת תמונות של אירופה?