ג’ונו חולפת מחר (30/7) על פני איו

איו הוא עולם וולקני גועש. החוקרים של נאס”א בוחנים במיוחד כתם “חם” שנצפה על ידי כמה חלליות שביקרו במערכת צדק וגדל מצילום לצילום

כאשר גשושית ג’ונו של נאס”א תחלוף על פני הירח האשי של צדק, איו, ביום ראשון ה-30 ביולי, הגשושית תבצע את ההתקרבות הצמודה ביותר שלה עד כה, כשהיא מגיעה למרחק של פחות מ-22,000 ק”מ מפני הירח. צפוי שהנתונים שנאספו על ידי מפתח ה-JIRAM האיטלקי (מייפֵה אינפרא-אדום של צדק) ומכשירי מדע אחרים יספקו שפע של מידע על מאות הרי הגעש הפעילים המזרימים לבה מותכת וגזים גופרתיים על פני הירח המכוסה הרי געש.

“בעוד JIRAM תוכנן להתבונן בזוהר הקוטב של צדק, יכולתו לזהות מקורות חום מתגלה כבלתי נמנעת במרדף שלנו אחר הרי געש פעילים על איו”, אמר חוקר ראשי של ג’ונו סקוט בולטון ממכון המחקר של דרום-מערב בסן אנטוניו. “ככל שאנו מתקרבים יותר עם כל טיסה צמודה, JIRAM ומכשירים אחרים על סיפון ג’ונו מוסיפים לספריית הנתונים שלנו על הירח, מה שמאפשר לנו לא רק להבחין טוב יותר במאפייני הפנים אלא גם להבין כיצד הם משתנים עם הזמן.”

ג’ונו ששוגרה ב-2011, חוקרת את מערכת צדק מאז 2016 ותתחיל בשנה השלישית של המשימה המורחבת שלה ב-31 ביולי.

– איו הוא עולם בעינוי מתמיד. לא רק שכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש מושך אותו כבידתית ללא הרף, אלא גם אחיו הגליליאניים – אירופה והירח הגדול ביותר במערכת השמש, גנימד. התוצאה היא שאיו נמתח ונלחץ באופן רציף, פעולות הקשורות ליצירת הלבה הנראית מתפרצת ממאות הרי הגעש שלו.

במהלך הטיסה הצמודה האחרונה של ג’ונו לאיו, שהתרחשה ב-16 במאי, מצלמת JunoCam צילמה תמונה ממרחק של 35,600 ק”מ המראה כתם מטושטש באזור וולונד של הירח, בקרבת קו המשווה. כתמים מטושטשים כאלה הם עדויות מעשנות עבור חוקרים פלנטריים.

“כשהשוויתי אותה לתמונות אור נראה שצולמו באותו אזור במהלך טיסות חליפה של גלילאו וניו הורייזונס (ב-1999 ו-2007), התרגשתי לראות שינויים בוולונד, שם שדה הלבה התרחב מערבה והר געש אחר מצפון לוולונד היה מוקף בזרימות לבה טריות”, אמר ג’ייסון פרי ממרכז ניהול HiRISE בטוקסון, אריזונה. “איו ידועה בפעילות געשית קיצונית שלה, אבל אחרי 16 שנה, זה כל כך נחמד לראות שינויים אלה מקרוב שוב. פעילות געשית היא תהליך דינמי, וצילומים חוזרים מאפשרים לנו לעקוב אחר השינויים עם הזמן”.

באותו מעבר מה-16 במאי, JIRAM מצא עדות מעשנת משלו. המייפה האינפרא-אדום שנבנה על ידי הסוכנות האיטלקית לחלל, אייג’נציה ספציאלה איטליאנה, יכול היה לצלם את לוקי פטרה ברוחב 202 ק”מ, הלוע הגעשי הגדול ביותר על איו. ברזולוציה של פחות מ-10 ק”מ לפיקסל, נתוני JIRAM חושפים מה שיכול להיות הר געש פעיל. הצוות מקווה למבט נוסף עם הטיסה הבאה.

“הנתונים מראים שהלבה יכולה לבעבע אל פני השטח בחלק הצפון-מערבי וליצור אגם לבה לכיוון דרום ומזרח”, אמר אלסנדרו מורה, חוקר שותף מהמכון הלאומי לאסטרופיזיקה ברומא. “כל וולקנולוג יגיד לך שחשוב לקבוע האם לאגם לבה יש מקור חומר יציב מתא תת-קרקעי. נתונים אלה, ואלה שנאסוף בטיסות חליפה עתידיות, יהיו קריטיים להבנת סוג הוולקניזם המתרחש באיו”.

בולטון וחברים אחרים במשימה נפגשו באמצע יוני עם 49 סטודנטים ומדענים צעירים מכל רחבי אירופה באוניברסיטת רומא לסדנה של שבוע על הנתונים החדשניים של ג’ונו על צדק וירחיו.

“תרומותיהן של הקהילות המדעיות וההנדסיות האירופאיות היו כה יסודיות להצלחת משימתנו”, אמר בולטון. “זו דרך קטנה להחזיר לקהילה שכה חשובה לנו. במהלך הסדנה, סטודנטים וחוקרים צעירים עבדו עם חברי צוות המדע של ג’ונו כדי לפתח פרויקטים מדעיים מרתקים על בסיס הנתונים שלנו. על סמך מה שראיתי וההתלהבות של אנשים צעירים אלה, העתיד של חקר החלל הפלנטרי באירופה בהיר”.

עוד בנושא באתר הידען:

• נאס”א שחררה לפרסום תמונה של שקיעה על איו
• הצלחה בשלב הראשון – ג’ונו במסלול סביב צדק
• ג’ונו חושפת את מעמקי הכתם האדום הגדול של צדק
• איו מתדלק את זוהר הקטבים של צדק