סיקור מקיף

הצלחה בשלב הראשון – ג'ונו במסלול סביב צדק

החללית האמריקאית השלימה בהצלחה את תמרון הכניסה למסלול קרוב יחסית לכוכב הלכת הענקי, ובעוד כמה חודשים תתחיל את המשימה המדעית העיקרית שלה

הדמייה של ג'ונו בקרבת צדק. ניתן לראות בברור את הלוחות הסולאריים העצומים של הגשושית. איור: נאס"א
הדמייה של ג'ונו בקרבת צדק. ניתן לראות בברור את הלוחות הסולאריים העצומים של הגשושית. איור: נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

סוכנות החלל האמריקאית השלימה בהצלחה את התמרון להכנסת החללית ג'ונו למסלול סביב כוכב הלכת צדק. כדי להשלים מסע של 2.8 מיליארד קילומטרים אל צדק בפחות מחמש שנים, צברה החללית מהירות עצומה – יותר מ-250 אלף קמ"ש (פי 10 בערך ממהירותה של מעבורת חלל, שהקיפה את כדור הארץ בשעה וחצי). אלא שבמהירות כזאת הייתה החללית חולפת ליד צדק, בלי להיכנס למסלול סביבו, לכן היא הפעילה את מנועיה למשך 35 דקות בניגוד לכיוון התנועה כדי להוריד את מהירותה ולהיכנס למסלול אליפטי סביב כוכב הלכת הענקי. בחלק הקרוב אליו ביותר של המסלול היא תטוס כ-5,000 ק"מ מעל שכבת העננים העבה האופפת אותו.

בשלב הראשון תישאר החללית במסלול הזה 53 ימים, ולאחר מכן תעשה עוד שינוי מסלול קל ותישאר גם בו תקופה דומה. רק בסתיו תתחיל החללית את המשימה המדעית סביב צדק, בסדרת הקפות אליפטיות מאוד. כל הקפה כזו תימשך שבועיים כמעט, והן יביאו אותה לזמן קצר למרחק של כ-4,000 ק"מ ממנו בכל הקפה (עד כ-300 אלף ק"מ בקצה הרחוק של המסלול).

ג'ונו מצוידת בשורה של מכשירים מדעיים למדידת פרמטרים שונים של כוכב הלכת צדק, בניסיון לענות על כמה מהשאלות המסקרנות מאוד: האם יש לצדק ליבה מוצקה, או שכולו עשוי גז? האם המסה שלו מפוזרת בצורה אחידה, או שהחלק הפנימי והחלק החיצוני מסתובבים במהירות שונה? כיצד נוצר השדה המגנטי האדיר של צדק? האם יש גם אדי מים בין הגזים המרכיבים את כוכב הלכת? כיצד המבנה הפנימי שלו מאפשר תופעות כמו הכתם האדום הגדול – סופה אדירה המשתוללת כבר מאות שנים?

את אחד המכשירים של ג'ונו מפעיל חוקר ישראלי, ד"ר יוחאי כספי ממכון ויצמן למדע. המכשיר "שלו" הוא משדר של גלי רדיו. מדידות מדויקות של הגלים יאפשרו לקבוע אם הם מושפעים מהכבידה של צדק באופן שונה במקומות שונים. מיפוי של הכבידה בעזרת גלי הרדיו יאפשר להבין כיצד מפוזרת המסה של צדק בתוך כוכב הלכת, ולשפוך אור על המבנה הפנימי שלו. "משימות כאלה מספקות למדען הזדמנות חד פעמית לבדוק מקרוב את התיאוריות שלו, לאשש או להפריך אותן", אמר כספי לאתר מכון דוידסון. "אנו לא יודעים מה נגלה, וייתכן מאוד שיצוצו שאלות חדשות בעקבות הממצאים. זה מה שיפה – המשימה הזו תפתח אופקים חדשים למדע".

משימתה של החללית ג'ונו צפויה להימשך כשנתיים. מספר ההקפות שתשלים תלוי בכמות הדלק שתצרוך, ובעיקר בשאלה כמה זמן יחזיקו מעמד המכשירים האלקטרוניים שלה. החללית תיחשף סביב צדק לקרינה עזה ביותר ולשדה מגנטי חזק מאוד, שיפגעו עם הזמן בתפקוד האלקטרוניקה, אף על פי שהיא מוגנת מאחורי שכבת מתכת עבה יחסית. כשתסיים החללית את משימתה היא תתרסק במכוון אל תוך כוכב הלכת, ותמשיך לשדר מידע מהאטמוספרה שלו ואף מתוך כוכב הלכת עצמו, בטרם תמחץ אותה הכבידה שלו.

https://www.youtube.com/watch?v=BYn-KY-_lV0

אחרי מסע של חמש שנים בחלל, חגג צוות המשימה את הצלחת הכניסה למסלול סביב צדק | מקור: נאס"א

מוציאים את המיץ

בשנת 2030 אמורה להגיע לצדק חללית נוספת, Juice. זו משימה של סוכנות החלל האירופית שמתוכננת לשיגור ב-2022 ומיועדת לחקור את הירחים של צדק, ובין השאר לנסות לגלות אם יש מים נוזליים מתחת לשכבת הקרח העבה שמכסה את פניהם.

גם במשימה הזו אמור כספי להמשיך לחקור את האטמוספרה של צדק עצמו, הפעם בעזרת מכשיר ישראלי – שעון קוורץ מדויק מאוד שבונה חברת AccuBeat הירושלמית במימון סוכנות החלל הישראלית. "השעון, שנבנה בעלות של כחמישה מיליון דולר, יסייע לנו למדוד בדיוק רב עיכובים במעבר של גלי רדיו דרך האטמוספרה של צדק", הוא אומר. "מדידות כאלה יאפשרו לנו למפות אותה בדיוק רב ולהבין תופעות שמתרחשות בה".

לידיעה באתר מכון דוידסון

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. שאלה לאיתי נבו מכון דידסון כמה זמן משך השייה הגדול ביותר בתחנת החלל הבנלאומית ואילו אסטרונאוטים היו הרבה זמן כלומר מה שמותייהים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן