האם יש חיים על הירח אירופה?

גילויים חדשים רומזים על הימצאות אוקיינוס וגייזרים בירח אירופה שסובב סביב הפלנטה צדק. נראה ששני התנאים העקריים להיווצרות חיים מתקיימים שם, האם נמצא בפעם הראשונה חיים מחוץ לכדור הארץ דווקא בירח אירופה?

השם אירופה מציין לא רק יבשת בכדור הארץ, אלא גם את שמו של אחד הירחים שמסתובב סביב הפלנטה צדק (כדור הארץ היא הפלנטה השלישית במרחקה מהשמש, צדק היא הפלנטה החמישית מהשמש והגדולה מכולן). שלא כמו לכדור הארץ, לפלנטה צדק יש עשרות ירחים, אך הירח אירופה הוא בין הירחים המעניינים ביותר, לא רק של צדק אלא במערכת השמש כולה. הסיבה לכך היא שיש סיכוי למצוא צורות חיים ראשונות מחוץ לכדור הארץ דווקא שם, בירח אירופה.

מאד מוזר לחשוב שדווקא בירח יהיו חיים ולא בפלנטה. אנחנו רגילים לחשוב, בגלל כדור הארץ, שחיים יכולים להתפתח רק בפלנטות גדולות ולא בירחים הקטנים שסובבים אותן, אך הירח אירופה (ועוד כמה ירחים אחרים במערכת השמש) מאתגרים את התפיסה הזו. למרות שהירח אירופה קטן, הוא כנראה מספיק מורכב בכדי לתמוך בחיים כפי שאנו מכירים. ממחקרים על פני כדור הארץ אנחנו יודעים שחיים יכולים להתקיים בסביבות מאד קיצוניות וקשות כמו לוע של הרי געש או אגמים חומציים ולוהטים. נראה שיש שני תנאים עקריים בשביל שיווצרו חיים כפי שאנו מכירים, מים נוזליים (או נוזל אחר) ומקור אנרגיה. אצות וצמחים משתמשים לדוגמה באור השמש כמקור אנרגיה, גילינו חיידקים עמידים לחום המייצרים אנרגיה מחום המים באגמים לוהטים (סביב מאה מעלות צלזיוס), וחיידקים אחרים מייצרים אנרגיה מהתפרקויות רדיואקטיביות בתוך סלעים במעמקי האדמה. להם אין כלל אור שמש אלא התפרקויות גרעיניות בסלעים ומעט לחות.

לאחר הגילויים הללו אפשר להתחיל ולבדוק היכן יש תנאים דומים מחוץ לכדור הארץ? איפה אפשר למצוא מים נוזליים ומקור אנרגיה בחלל?

בשנים האחרונות אסטרונומים מגלים עוד ועוד פלנטות שסובבות שמשות רחוקות. חלק מהפלנטות הללו דומות בגודלן לכדור הארץ ונמצאות במרחק מתאים מהשמש כך שיכולים להיווצר בהן מים נוזליים. בנוסף, הן גם סובבות שמשות הדומות לשמש שלנו. אם אכן יש בפלנטות הללו מים נוזליים, מילאנו את שני הדרישות העיקריות של חיים, מים ומקור אנרגיה (אור השמש). אלו הן פלנטות דמויות ארץ וככל שעובר הזמן אנו מגלים עוד ועוד פלנטות כאלה. הערכה היא שישנן 11 מליארד פלנטות כאלה רק בגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב.

אך הפלנטות הללו סובבות שמשות מאד רחוקות. הפלנטה דמויית הארץ הקרובה ביותר שגילינו מרחקה 4.5 שנות אור מכאן (45,000,000,000,000 ק”מ!). עדיין אנחנו לא יכולים לבדוק האם באמת יש שם מים נוזליים או צורות חיים. ההפתעה הגדולה היתה כאשר הסתבר שיכול להיות שיש מקומות במערכת השמש שלנו, ממש מתחת לאף, בהם יש מים נוזליים ומקור אנרגיה. המקום המבטיח ביותר למצוא את התנאים הללו הוא בירח ארופה של הפלנטה צדק. כמו מרבית הגופים השמימיים הרחוקים מהשמש, גם בירח אירופה יש שכבת קרח גדולה. בגלל הקירבה הרבה של אירופה לפלנטה צדק קורה בו תהליך מוזר, כוח המשיכה החזק של צדק מושך יותר את הצד של הירח שקרוב לפלנטה ומושך פחות את הצד של הירח שרחוק מהפלנטה. כך קורה שבזמן שהירח מסתובב סביב צירו כל פעם צד אחר שלו נמשך יותר לצדק. הירח עובר בגלל התופעה הזו כיווצים והתרחבויות קלות ואלו גורמים לליבה שבמרכז הירח להיות פעילה. הליבה מתכווצת ומתרחבת ועקב כך משחררת אנרגית חום. החום בתורו ממיס את שכבות הקרח הפנימיות שמסביב לליבת הירח.

הגענו למצב מעניין בו ירח פשוט וקטן מחביא בתוכו פעילות געשית. אם התיאוריה הזו נכונה התוצאה היא שמתחת לשכבות הקרח שאנחנו רואים בירח אירופה מסתתר אוקיינוס ענק של מים נוזליים שנמסו בעקבות הליבה החמה של הירח. כך, למרות שאין שום אור באוקיינוס מכוסה הקרח הזה, שני התנאים העקריים להיווצרות חיים יכולים להתממש. גם הימצאות של מים נוזליים וגם מקור אנרגיה (החום שנפלט מליבת הירח). סביר להניח שגם אם אכן התפתחו חיים באוקיינוס של ירח אירופה הן יהיו צורות חיים פשוטות כמו חיידקים ולא בעלי חיים גדולים שדורשים כמות מאד גדולה של אנרגיה. אבל גם כך זו תהיה פעם ראשונה שנמצא חיים כלשהם מחוץ לכדור הארץ. כעת השאלה היא האם התהליך הזה אכן מתרחש בירח אירופה ואם כן, האם התפתחו צורות חיים באוקיינוס התת קרחי הזה?

יש עדויות עקיפות לאוקיינוס מתחת לשכבות הקרח בירח אירופה כבר לפחות עשר שנים. בסוף ספטמבר 2016 הודיעה נאס”א, סוכנות החלל האמריקאית, על אישוש נוסף להימצאות האוקיינוס. עד היום מדענים ראו שיש חריצים בשכבות הקרח של ירח אירופה ושהחריצים הללו משתנים עם הזמן. הסברה היתה שבגלל שהקרח צף על פני אוקיינוס המים, שכבות הקרח זזות וכך משתנים צורות החריצים שאנו רואים על פני השטח של ירח אירופה. כעת הודיעו בנאס”א שהם כנראה מצאו עדויות להתפרצויות מים עזות על פני השטח של ירח אירופה. מעין גייזרים שמעיפים לחלל בין השאר מים נוזליים. אם התגלית הזו תתברר כנכונה קיבלנו אישור נוסף לכך שיש אוקיינוס של מים נוזליים בירח אירופה ושיש שם פעילות טקטונית (שיוצרת את התפרצויות המים הללו). בעזרת טלסקופ החלל האבל הם הצליחו לצלם בקרינת על סגול תמונה קרובה של פני השטח של ירח אירופה. בשלוש מתוך עשר התמונות הללו הם מצאו מבנים שבולטים החוצה מעבר לפני הירח (מזכירים צורה של אצבע מאורכת). לאחר בדיקות נוספות הם הגיעו למסקנה שרוב הסיכויים שמדובר בהתפרצויות מים שניתזו מירח אירופה.

עיבוד של אחת התמונות שצולמו בעזרת טלסקופ החלל האבל בקרינת על סגול. שימו לב למבנים בצבע תכלת שיוצאים מפני השטח של ירח אירופה אל החלל (בתחתית הירח בצד שמאל, שעה 7). בדיקות נוספות העלו שרוב הסיכויים שאלו התפרצויות מים מפני הירח.

כך עובד המדע, לאט לאט אנחנו בודקים את התיאוריות שלנו ומתקדמים צעד אחר צעד לפתרון החידות. יש הצטברות של עדויות עקיפות על כך שאכן יש אוקיינוס רחב ידיים מתחת לשכבות הקרח של ירח אירופה. כעת צריך לשלוח גשושיות לירח אירופה. הגשושיות יבדקו את התפרצויות המים הללו וינתחו אותם. אולי כבר בשלב הזה נוכל לגלות עדויות לצורות חיים פשוטות במים הניתזים החוצה מהאוקיינוס התת קרקעי. המטרה הסופית היא לשלוח גשויות שיחפרו בשכבות הקרח כדי למצוא את אוקיינוס המים שמתחבא שם. אחת הבעיות היא שעדיין אין לנו מושג מהו עובי שכבות הקרח הללו וכמה עבודה יצטרכו הגשושיות להשקיע כדי לחפור ולהגיע לאוקיינוס. בעתיד, לאחר גילויים נוספים נוכל להעריך זאת ולקבוע היכן כדאי להנחית את הגשושיות ולחפור. אז נוכל להציץ בפעם הראשונה לעולם חייזרי ושונה ולבדוק האם יש שם חיים. מתי כל זה יקרה? קשה לדעת, אני מבין שיש תכנונים למשימה שכזו בעשור הבא. אולי כעת לאחר מציאת הגייזרים הללו, התוכניות לשליחת גששויות לירח אירופה יעלו להילוך יותר גבוה.

עוד בנושא באתר הידען:

• נאס”א שוקלת לפתח נחתת לחקר הירח אירופה (פברואר 2017)
• פרופ’ עמרי ונדל – הירח אירופה חוזר לזירת החיפושים אחר מים וחיים
• האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים היה עשוי לשלוח סלעים מלאי חיים למאדים ולירח אירופה של צדק