על הירחון אמלתאה של כוכב הלכת צדק, שצולם על ידי שלוש חלליות שונות – שתי חלליות הוויג’ר וגלילאו.

אמלתאה הוא אחד מבין הירחונים של צדק. עד לשיגורן של חלליות הווייג’ר לצדק כל מה שידעו עליו היה באמצעות טלסקופים. משעה שחלליות הווייג’ר הגיעו לצדק הוא נלכד במצלמותיהן ששדרו ארצה תצלומים שלו. תצלומים נוספים נעשו על ידי חללית הגלילאו לאחר שנכנסה למסלול סביב צדק. סך התצלומים ששלושת החלליות שדרו ממנו היה מועט מאוד. מכול מקום התברר שירחון זה הוא גוף מוארך. אורכו 270 ק”מ ורוחבו המקסימלי 160 ק”מ. צבעו אדמדם, משהו כמו תפוז, ובאחד הצילומים בקוטב הדרומי מצוי כתם בהיר במיוחד.
מרחקו מצדק 181,300 ק”מ והוא מקיף אותו פעם ב-11 שעות, כמעט כמו משך הזמן בו צדק מסתובב סביב עצמו (כ- 10 שעות), ומראה לו צד אחד שלו במהלך כל הקפה. צפיפותו 0.85 גרם לסמ”ק, קצת פחות ממים וסביר להניח שהוא נקבובי וכי יש בו מים. חללית הגלילאו חלפה לידו ב- 5.2.2002 במרחק של 160 ק”מ, אך הוחלט לא לצלמו וחבל. ניתן היה לקבל תצלומים ברזולוציות גבוהות ולחשוף פרטים רבים מפני השטח שלו. במקום זאת הוחלט להתמקד בבדיקות ספקטרוסקופיות שלו. לאמתלאה מכתשים גדולים שקוטרם עשרות קילומטרים. מכתש אחד, פן (Pan), קוטרו 90 ק”מ ועומקו לפחות 8 ק”מ. מכתש אחר Gaea קוטרו 75 ק”מ ועומקו בין 20 – 10 ק”מ. שליש מפנימו של המכתש בהיר פי 2.3 מסביבתו החיצונית של המכתש. לאמתלאה גם שני תבליטים – אחד מהם Lycta Facula אורכו 25 ק”מ ומתנשא לגובה 25 ק”מ. תבליט Facula Ida אורכו של 15 ק”מ.
באחד הצילומים בשמאלו של הירח מצוי קטע של מכתש. הקטע השמאלי חסר. אפשר לראות כי הקטע החסר הותז מהירחון. קוטרו של המכתש המלא היה עשרות קילומטרים. אפשר להניח כי אורכו של הקטע החסר היה עשרות קילומטרים.. התמונה המצטיירת היא הבאה. בעבר הרחוק אמלתאה הקיף את צדק במסלול השונה מזה הקיים היום. אסטרואיד גדול פגע בו ומעוצמת המכה ,חלק מהירחון נתלש והועף. אמלתאה, מעוצמה החבטה טולטל, הוצא ממסלולו, הוא החל לנוע ונכנס למסלול אחר סביב צדק עד שהתייצב. החלק שנתלש ממנו, גם הוא נכנס למסלול סביב צדק. יכול להיות שבטיסות עתידיות לצדק, כל הירחונים של צדק יצולמו, ימופו ובבניית פאזל תמונות אפשר יהיה לזהות ירחון קטן שהיה בעבר חלק ממנו.

מקור
https://en.wikipedia.org/wiki/Amalthea_(moon)
10 תגובות
מבין כלל האפשרויות שציינת האפשרות שייפול לעבר צדק היא הסבירה ביותר בהתחשב בגודלו של צדק ובכוח המשיכה שלו קשה להאמין שהחלק הנתלש יכול היה להימלט ממנו. המקומות שאליהם יכול היה להגיע על פי השערתך גדולים מדי מכדי שיוכל להגיע אליהם.
למזר
ככתבת: “החלק שנתלש ממנו, גם הוא נכנס למסלול סביב צדק”” סוף ציטוט.. מאין לך הביטחון שהחלק שניתלש נימצא עדיין בין אחד מירחי צדק?, לעניות דעתי יש סיכוי רב שיקרה לו אחד מן המקרים הבאים: לפול לצדק, לפול לשמש, לאבד בחלל היקום או אף להפוך לאחד מלוויניי הצדק הנימצאים בנקודות לגרנש שלו טרויאנים או יוונים. לי ניראה שהסיכוי שישאר כירחון קטן של צדק הוא קלוש.
קובי
ראיתי תגובות מתגובות שונות ולא נפלתי מהכיסא..
חיים מזר אני הגבתי בנימוס לתגובתך הפלצנית-ישראלית (איך שאריה ביטא את זה). אולי סוף סוף תדאג לדבר אלינו בטון יותר רגוע. בסוף גם אנשים אחרים יכולים להגיב אליך בצורה שלא כל כך תרצה
אריה
ספר לקהל הקוראים מהן מטרות המחקר של חללית הג’ונו. אולי נלמד משהו חדש שאנחנו לא יודעים.
תגובה פלצנית ישראלית מצויה של כותב (חיים מזר) למגיב
טוב אם אתה בטוח (חיים) ממה שאתה אומר אני מודה לך שהבהרת.. לפעמים הצוות של נאסא יכולים לקבל החלטות חדשות, יש גמישות מסויימת בפרוייקטים של נאסא – עד לגבול מסויים כמובן
מאיפה הבאת את השטות הזו? חללית הג’ונו נועדה לחקור רק את צדק.
מאיפה המצאת את השטות הזאת? חללית הג’וננו נועדה לחקור את צדק .
למישהו יש מושג אם לגשושית ג’ונו מותר – או בכלל אפשר – לצלם את אמלתאה או ירחים אחרים של צדק?