מעשה בחמישה בלונים מדעיים

היום (ד') בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו 5 בלונים מטאורולוגיים מאתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל במסגרת ניסוי בהובלת פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי הרצליה

פרופ' יואב יאיר ואנשי צוותו עם הבלון המשתתף בניסוי העוקב אחר רמות החשמל באטמוספירה. צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה
פרופ' יואב יאיר ואנשי צוותו עם הבלון המשתתף בניסוי העוקב אחר רמות החשמל באטמוספירה. צילום: המרכז הבינתחומי הרצליה

השבוע ביום רביעי (22 לאוקטובר) בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו בו-זמנית 5 בלונים מטאורולוגיים לגובה רב מחמישה אתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל. הבלונים נושאים עמם גלאים לקרינה קוסמית, אשר מודדים את קצב היוניזציה מקרינה קוסמית כפונקציה של הגובה. באופן זה תתקבל תמונת מצב בפריסה רחבה של מצבה החשמלי של האטמוספרה מפני הקרקע ועד גובה 35 ק"מ (זהו הגובה המרבי אליו יכולים הבלונים להגיע). זו הפעם הראשונה שמבוצעת הפרחה בקנה מידה בינלאומי כה נרחב.

השיגור בישראל יבוצע ממצפה הכוכבים ע"ש וויז במצפה-רמון. אוניברסיטת רדינג תשגר בלון מהקמפוס מערבית ללונדון בו-זמנית עם שני בלונים שישוגרו על ידי מכון לבדב מ-מורמנסק (סיביר) וממוסקבה. הבלון החמישי ישוגר באמצעות חברת ספייסיאליסט הישראלית (Spacecialist) מאזור ברצלונה בספרד – והוא גם יצניח את מערך הניסוי, אשר ייאסף מהקרקע באמצעות "צוות רדיפה" של חברת zero2infinity הספרדית המפעילה את הבלון, שיזהה את מיקום הנחיתה לפי משיב GPS. (הגלאים בשאר 4 הבלונים הם חד-פעמיים והולכים לאיבוד כשהללו מתפוצצים).

לשמש יש מחזור פעילות בן 11 שנים, במהלכו יש הבדלים במספר כתמי השמש, הסערות המגנטיות על פניה ועוצמת הקרינה הכוללת שהיא פולטת. המחזור האחרון הגיע לשיאו לפני חודשים ספורים, וכעת נמצאת פעילות השמש בירידה: אולם דווקא בתקופה זו יש סיכוי להתפרצויות חזקות במיוחד. הללו משפיעות על לוויינים ועל אסטרונאוטים בחלל, והשפעתן מורגשת היטב גם על האטמוספרה הגבוהה, ואפילו סמוך לפני השטח.

מטרת הניסוי לזהות שינויים בפרמטרים החשמליים של האטמוספרה כתלות בפעילות השמש ולקשור אותם לתהליכים המשפיעים על אקלים כדור-הארץ. הניסוי נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע. הניסוי מבוצע בהובלת פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה; ביחד עם פרופ' קולין פרייס ותלמיד המחקר רועי יניב מהחוג למדעי כדור-הארץ באוניברסיטת ת"א; פרופ' ג'יילס הריסון וד"ר קרי ניקול מהמחלקה למטאורולוגיה באוניברסיטת רדינג באנגליה (University of Reading); ופרופ' גלינה בזילבסקייה ופרופ' ולדימיר מחמוטוב ממכון לבדב לפיסיקה במוסקבה
(Lebedev Physics Institute).

 

מבוסס על הודעה לעיתונות של המרכז הבינתחומי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. מתוך ראיה נכוחה שהאיחוד האירופי דוחה אותנו ללא קשר למדיניותינו הפוליטית עד למדינה דו-לאומית בין הירדן לים, והממשל האמריקאי מבאיש ריחנו בשם הבאשת ריח הממשל שלנו בלבד, וחילופי האינטרסים, יש לעודד לדעתי קשר גיבוי עם רוסיה, ולברר בשקט אפשרות של ברית אסטרטגית וכלכלית בעתיד. הדוב הרוסי לא כזה נחמד, ראינו. מעברים לא מתבצעים בן לילה ולכן שת"פ כזה צריך לבנות לאורך שנים. היו זמנים שבהם האקדמיה הרוסית הובילה את המחקר בשיוויון לאמריקאים, עד שהמודל הכלכלי הכריע אותה.

    אם המנהיגות הלא ימנית ג"כ תעריך שכל מה שנעשה כולל פשרת 67 לא יסיים את הנושא (אולמרט, ברק), כדאי לדעתי בלבד לחפש שווקי גיבוי חדש אשר אינו מבצע עלינו חרם לפחות לשת"פ אקדמי, כלכלי ואולי אסטרטגי. פלטפורמות צבאיות רוסיות נחותות, אך האם בשילוב היי-טק ישראלי לא יושבחו.
    האם החיבוק האמריקאי כה נעים לנו. אם הם לא רוצים אותנו ואומרים איראן טוב, קטאר טוב, פלשתין טוב, ישראל רע, אז איזה ברירה יש לנו. ההיסטוריה יכולה להוכיח שדווקא הדמוקרטיות המערביות שקלטו כ"כ הרבה מהגרים עלולות לקרוס, ואילו הדיקטטורה הרוסית והסינית ישרדו. במקום הדמוקרטיות המערביות ייתכן אם כי לא ברור שיהיה שם שלטון מוסלמי בעתיד.
    פוטין לא לגמרי טועה בביקורתו השבוע על המערב. הדמוקרטיה לא מתאימה לכולם. האם בעיראק של סדאם חוסיין יותר גרוע להם מהיום. האם בסוריה של אסאד יותר גרוע היה להם מסוריה היום שבה אסאד שולט רק ב 26% מהשטח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן