מצפה דינמיקת השמש של נאס"א (SDO) תיעד את אחת ההתפרצויות החזקות במחזור השמש הנוכחי, עם פוטנציאל להשפעה על מערכות טכנולוגיות על כדור הארץ ובחלל
ב-1 באוקטובר 2024 צולמה התפרצות שמש חזקה בדרגה X7.1 על ידי מצפה דינמיקת השמש של נאס"א, שהגיעה לשיאה בשעה 18:20 (שעון מזרח אמריקה). אירוע שמש זה מדורג כאחד משתי ההתפרצויות החזקות ביותר במחזור השמש הנוכחי 25, שהחל בדצמבר 2019, וקדמה לו התפרצות בדרגה X8.7 במאי 2024.
התפרצויות שמש הן התפרצויות עזות של קרינה הנגרמות משחרור אנרגיה מגנטית הקשורה לכתמי שמש. הן מסווגות על פי בהירותן בתדרי העל-סגול שנצפה על ידי לוויינים, עם סיווגים הנעים מ-A, B, C, M, ועד X, כאשר כל סיווג מייצג עלייה פי עשרה בפליטת האנרגיה. התפרצויות סיווג A הן הקטנות ביותר, עם השפעה מועטה על כדור הארץ, בעוד שהתפרצויות סיווג X הן הגדולות ביותר ויכולות לגרום לחשכות רדיו עולמיות וסערות קרינה ארוכות.
מערכת הסיווג לא רק מסמנת התפרצויות לפי בהירותן בקרני רנטגן, אלא גם כוללת סיומת מספרית שמספקת מידע נוסף על עוצמתן. לדוגמה, התפרצות X2 חזקה פי שניים מהתפרצות X1, והתפרצות X3 חזקה פי שלושה. סיווג זה מסייע לחוקרים ולחוזי מזג החלל להעריך השפעות אפשריות על כדור הארץ ועל מערכות טכנולוגיות. בתקופות של פעילות שמש מוגברת, לרוב בשיא מחזור השמש של 11 שנים, תדירות ועוצמת ההתפרצויות עולות, מה שהופך את המעקב והסיווג למשמעותיים אף יותר.
סוכנויות כמו נאס"א ו-NOAA מפקחות בקביעות על פעילות השמש דרך מצפים שונים המבוססים בחלל. מעקב זה חיוני לחיזוי והפחתת השפעות של התפרצויות שמש על מערכות טכנולוגיות המבוססות בחלל ועל הקרקע, מה שמבטיח בטיחות וחוסן בעולם הנמצא במגמת תלות גוברת בטכנולוגיה.
מצפה ה-Solar Dynamics Observatory (SDO) של נאס"א הוא טלסקופ חלל שמוקדש לצפייה בשמש ובהתנהגות שלה ברציפות. הוא שוגר ב-11 בפברואר 2010, כחלק מתוכנית "חיים עם כוכב" (LWS), ומטרתה לתת הבנה עמוקה יותר של ההשפעה של השמש על כדור הארץ ועל החלל הקרוב אליו, באמצעות חקר האטמוספירה של השמש באורכי גל רבים. המטרה העיקרית היא ללמוד יותר על השדה המגנטי של השמש ועל הדרך שבה הוא יוצר את הרוח הסולארית, השמשיות, ותופעות מזג אוויר חלליים אחרות שיכולות להשפיע על החיים והטכנולוגיה על כדור הארץ.
החללית SDO מצוידת במערך של כלי מדידה המצלמים תמונות ברזולוציה גבוהה של השמש ב-13 אורכי גל שונים כל 12 שניות, ומספקים תובנות חדשות על פעילויותיה הסולאריות. הכלי המדידה המרכזיים כוללים את ה-Helioseismic and Magnetic Imager (HMI), הממפה את השדה המגנטי של השמש וחוקר את הכוחות הפוטוניים הפועלים בתוך השמש; ה-Atmospheric Imaging Assembly (AIA), המצלם את האטמוספירה של השמש באורכי גל רבים כדי להבין טוב יותר את הקשר בין פני השמש והאטמוספירה; וה-Extreme Ultraviolet Variability Experiment (EVE), המודד את הפליטה האולטרה-סגולה של השמש ומספק נתונים חיוניים על הדרך שבה הם משפיעים על אטמוספירת כדור הארץ. באמצעות כלים מתקדמים אלה, ה-SDO ממלא תפקיד חיוני בהבנת מערכת השמש המסובכת ומסייע לנו לשפר את היכולת שלנו לחזות את תופעות מזג האוויר החללי.
עוד בנושא באתר הידען:
