סיקור מקיף

מה יקרה כאשר הקטבים המגנטיים של השמש יתהפכו?

השדה המגנטי של השמש אמור להתהפך בתוך 3-4 חודשים. לא מדובר פה בתרחיש יום הדין. הדבר באמת יתרחש אך אין מה לחשוש, השדה המגנטי של השמש מתהפך אחת ל-11 שנים לערך, ויש לו גם יתרונות – ה’וילון’ המגנטי מגן על כדור הארץ מהקרינה הקוסמית

משטח הזרם היוצא מהשמש ומתפזר במערכת השמש. איור: מתוך ויקיפידיה
משטח הזרם היוצא מהשמש ומתפזר במערכת השמש. איור: מתוך ויקיפידיה

השדה המגנטי של השמש אמור להתהפך בתוך 3-4 חודשים. לא מדובר פה בתרחיש יום הדין. הדבר באמת יתרחש אך אין מה לחשוש, השדה המגנטי של השמש מתהפך אחת ל-11 שנים לערך. התהפכות השדה המגנטי של השמש מתרחשת בשיאו של מחזור פעילויות השמש, כאשר הדינמו המגנטי הפנימי של השמש מתאפס על עצמו. כאשר מתרחש היפוך השדות, השדה המגנטי נחלש, ולאחר מכן עוצמתו יורדת על לאפס לפני שהוא מופיע מחדש בקיטוב הפוך.

אמנם לא מדובר באירוע קטסטרופלי, עדיין יש להיפוך הקטבים השפעה, אומר פיסקאי השמש טוד הואקסמה, מנהל מצפה השמש וילקוקס באוניברסיטת סטנפורד, המנטר את השדה המגנטי של השמש. “לשינוי הקטבים תהיה השפעת גלים בכל מערכת השמש” אמר.

כאשר פיסיקאים של השמש מדברים על היפוך הקטבים, הם מתכוונים בעיקר ל” current sheet”. מעין משטח שנע על פני השמש בתנועה ספיראלית החוצה מקו המשווה של השמש, מקום שבו השדה המגנטי של השמש המסתחרר לאיטו מעורר זרם חשמלי. הזרם עצמו הוא חלש – רק עשר מיליארדיות האמפטר למ”ר, אך יש המון ממנו. עוביה של זרימת האמפרים באיזור זה היא 10,000 קילומטרים ורוחבה מיליארדי קילומטרים (ראו תמונה). מבחינה חשמלית כל ההליוספירה מאורגנת סביב המשטח העצום הזה.

במהלך היפוך הקטבים, הגלים במשטח הזה מתגברים, וכאשר כדור הארץ מקיף את השמש אנו נכנסים אל משטח הזרם ויוצאים ממנו. משמעות הדבר היא שאנו חשים בעליות ומורדות ב”מזג האוויר החללי”, כאשר בזמן שאנו בתוך הזרם הזה, סופות השמש משפיעות עלינו יותר, כך שבקרוב עלינו לצפות לאירועים רבים של זוהר הקטבים.

 השטף המגנטי של השמש במהלך מחזור השמש, איור: Ian O'Neill

השטף המגנטי של השמש במהלך מחזור השמש, איור: Ian O’Neill

גם הקרינה הקוסמית מושפעת. חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה מואצים למהירות קרובה למהירות האור בידי התפוצצות סופרנובות ואירועים אלימים אחרים בגלקסיה. הקרניים הקוסמיות טומנות בחובן סכנה לאסטרונאוטים, ולחלליות/לוויינים, ויש חוקרים האומרים כי הם עשויים להשפיע על העננות ועל אקלים כדור הארץ. משטח הזרם משמש מחסום לקרניים הקוסמיות, אותן הוא הודף כאשר הן מנסים לחדור למערכת השמש הפנימית. החדשות הטובות היא שמשטח הגלים הזה מתנהג כמגן טוב כנגד חלקיקים אנרגטיים אלה מהחלל.

המדענים אומרים כי הקוטב הצפוני של השמש קרוב מאוד לאבד את הקוטביות שלו, והקוטב הדרומי ישתרך מאחוריו.

“הקוטב הצפוני של השמש כבר הראה סימני השתנות והקוטב הדרומי מפגר מעט אחריו” אומר פיל שרר, אף הוא פיסיקאי סולארי בסטנפורד. “בקרוב שני הקטבים יתהפכו ותחל המחצית השניה של המקסימום הסולארי.” משמעות הדבר היא שמחזור שמש חלש זה מתחיל את הספירה לאחור אל סופו.

לידיעה ביוניברס טודיי

לכתבה בנושא באתר נאס”א

 

 

6 תגובות

  1. שנאמר בסוף הכתבה: “המדענים אומרים כי הקוטב הצפוני של השמש קרוב מאוד לאבד את הקוטביות שלו, והקוטב הדרומי ישתרך מאחוריו.

    “הקוטב הצפוני של השמש כבר הראה סימני השתנות והקוטב הדרומי מפגר מעט אחריו” אומר פיל שרר, אף הוא פיסיקאי סולארי בסטנפורד. “בקרוב שני הקטבים יתהפכו ותחל המחצית השניה של המקסימום הסולארי.” משמעות הדבר היא שמחזור שמש חלש זה מתחיל את הספירה לאחור אל סופו.”
    זה די מבסר רעות לא? אפשר הסבר יותר רחב על זה שהשמש תאבד את הקוטביות שלה?

  2. באם הקטבים המגנטיים משנים כיוון בכל 11 שנה, אזי באילו השפעות חשנו בעבר, לפני 11*X שנים? (X=1,2,3,4,5,6ׂ]
    והאם ההיפוך ישפיע על התחממות כדור הארץ? על זמן היממה? או על שכבת האוזון באטמוספרה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.