סיקור מקיף

סופרנובות

הנצנוץ הבוהק הוא הסופרנובה SN 2023ixf בגלקסיית השבשבת. התמונה מתבססת על נתונים טלסקופיים שהתקבלו ב-20, 21 ו-22 במאי 2023. קרדיט: טראוויס דיו, אוניברסיטת אריזונה (Hosseinzadeh et al. 2023)

סופרנובה של פעם בחיים: מיפוי חסר תקדים של התפוצצות כוכב

דוגמה לסופרנובה שהתגלתה על ידי סקר האנרגיה האפלה בתוך השדה המכוסה על ידי אחד מהגלאים הבודדים במצלמת האנרגיה האפלה. הסופרנובה התפוצצה בגלקסיה ספירלית עם היסט לאדום = 0.04528, המקביל לזמן נסיעת אור של כ-0.6 מיליארד שנים. לשם השוואה, לקוואזר מימין יש הסטה לאדום של 3.979 וזמן נסיעה לאור של 11.5 מיליארד שנים.   קרדיט DES Collaboration/NOIRLab/NSF/AURA/M.

סקר האנרגיה האפלה מפרסם תוצאות סופיות ממדגם הסופרנובות הכי גדול, מעמיק ואחיד

  • 40 תגובות
בין התצפיות של כשני מיליון גלקסיות רחוקות, מצאו החוקרים כמה אלפי סופרנובות, וזה מדגם הסופרנובות הכי גדול  ומעמיק אי-פעם שהושג באמצעות טלסקופ יחיד. לאחר מכן המדענים השתמשו בטכניקות מתקדמות של למידת מכונה כדי לסייע בסיווג הסופרנובות
התרשמות אמן של גל ההדף מסופרנובה מתנגש עם נימת הענן המולקולרי כאשר השמש נוצרת. קרדיט: NAOJ

מגן קוסמי: איך מערכת השמש שלנו שרדה סופרנובה

  • 5 תגובות
רכיבי המטאוריטים המועשרים באיזוטופים רדיואקטיביים נוצרו בערך ב-100,000 השנים הראשונות של היווצרות מערכת השמש בתוך הנימה הצפופה. הנימה האם שימשה אולי כחוצץ שהגן על השמש הצעירה ועזר לתפוס את האיזוטופים הרדיואקטיביים מגל ההדף של הסופר נובה ולתעל אותם לתוך מערכת השמש שעדיין התהוותה.
התפוצצות של כוכב היא אירוע דרמטי, אבל השרידים שהכוכב משאיר אחריו יכולים להיות דרמטיים עוד יותר. תמונה חדשה בתחום האינפרא אדום הבינוני מטלסקופ החלל ג'יימס ווב מספקת דוגמה מדהימה אחת. הוא מראה את שרידי הסופרנובה קסיופיאה A (Cas A), שנוצרה על ידי פיצוץ כוכבי לפני 340 שנה. התמונה מציגה צבעים עזים ומבנים מורכבים. Cas A הוא השריד הצעיר ביותר הידוע של כוכב מתפוצץ ומסיבי בגלקסיה שלנו, המציע לאסטרונומים הזדמנות להבין את תהליך מותו של הכוכב. קרדיט תמונה: NASA, ESA, CSA, D. Milisavljevic (אוניברסיטת פרדו), T. Temim (אוניברסיטת פרינסטון), I. De Looze (UGent), J. DePasquale (STScI)

נראה מה שלום קסיופיאה: ווב חושף פרטים חדשים בסופרנובה קסיופיאה A

  • 4 תגובות
ווב תיעד את מה שנותר לאחר מותו של כוכב במרחק של 11 אלף שנות אור בלבד מאיתנו מדובר בסופרנובה חדשה יחסית - רק בת 350 שנה
התרשמות אמן של הסופרנובה של ביטלג'וז. קרדיט: European Southern Observatory/L. Calçada

התפוצצות שעומדת להתרחש: כוכבים מסיביים מתריעים כשהם עומדים להפוך לסופרנובה

  • תגובה אחת
במחקר החדש הזה, החוקרים קבעו שכוכבים מסיביים (בדרך כלל בין 8 ל-20 מסות שמש) בשלב "על-ענק אדום", יהפכו פתאום לחלשים יותר פי מאה בערך באור נראה כמה חודשים לפני מותם. העימעום הזה נגרם על ידי הצטברות פתאומית של חומר סביב הכוכב, שמסתיר את האור שלו
ערפילית הטבעת הדרומית כפי שצולמה משני מכשירים שונים של טלסקופ החלל ווב - באינפרה אדום הקרוב משמאל, ומימין באינפרה אדום הבינוני. קרדיט תמונה: נאס"א, ESA, CSA ו-STScIן

טלסקופ החלל ווב צילם את ערפילית הטבעת הדרומית: המופע האחרון של כוכב שהתפוצץ

  • אין תגובות
טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א חשף פרטים על ערפילית הטבעת הדרומית שהוסתרו בעבר מאסטרונומים.  * לראשונה ניתן להבחין בבירור בכוכב השני במערכת הכפולה שאחד מחבריה התפוצץ * כתבה ראשונה בסדרה
סופרנובה: קומפוזיציה של צילומים ממצפה לאס קומברס וטלסקופ החלל האבל של סופרנובת לכידת האלקטרונים SN2018zd (העיגול הבהיר מימין), והגלקסיה בו היא התרחשה, NGC 2146. קרדיט: NASA/STScI/J. DePasquale; Las Cumbres Observatory

פיצוץ אדיר בחלל פתר תעלומה בת אלף שנה

  • 9 תגובות
כשהכוכבים הסתדרו בשורה: כוכב שסיים את חייו בגלקסיה רחוקה והתפוצץ בעוצמה רבה פתר תעלומה אסטרונומית מהמאה ה-11
ביטלג'וז הופך לסופרנובה. איור: shutterstock

הכוכב המפורסם ביטלג’וז החוויר, אך עדיין ככל הנראה הוא לא יתפוצץ בתקופה הקרובה

  • 14 תגובות
סופרנובה של כוכב קורס. (collapsar) (NASA Goddard Space Flight Centre)

האם סופרנובה היא המקור למתכות הכבדות על פני כדור הארץ?

  • 6 תגובות
תמונה מורכבת משלושה מסנני צבעים באור הנראה של הגלקסיה אנדרומדה שצולמה באמצעות הטלסקופ של מתקן צוויקי בהר פלומר. התמונה מכסה 2.9 מעלות רבועות – אחד חלקי 16 של השדה המלא של הטלסקופ. אנדרומדה או מסייה 31 היא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לגלקסיית שביל החלב שלנו, הנמצאת במרחק 2.5 מיליון שנות אור. צילום Credit: ZTF/D. Goldstein/R. Hurt/Caltech

למעלה מ-1,100 סופרנובות ו-50 עצמים קרובי ארץ התגלו באמצעות סקר חדש

  • תגובה אחת
בתמונה זו, שצולמה במרץ 2010 על ידי טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א ופורסמה השבוע לרגל מלאת 15 שנה לטלסקופ נראים שרידיה של הסופרנובה HBH 3. אורכי גל אינפרא אדום באורך גל של 3.6 מיקרון ממופים בכחול, ואור באורך גל של 4.5 מיקרון מתורגם לצבע אדום. הצבע הלבן של אזור יצירת הכוכבים הוא שילוב של שני אורכי גל, ואילו ה"חוטים" של HBH3 מקרינים רק באורך גל של 4.5 מיקרון. ב - 2016, זיהה טלסקופ קרני הגאמא פרמי של נאס"א זיהה סיילון של קרינת גאמא שהגיעו מהאזור ליד HBH 3. פליטה זו עשויה להגיע מגז בתוך אחד מאזורי יצירת הכוכבים הסמוכים לסופרנובה שהתנגש עם חלקיקים שנפלטו מהסופרנובה עצמה. צילום: נאס"א

רוח הרפאים החיוורת של כוכב שמת מזמן

  • תגובה אחת
בציור מוצגת שארית סופרנובה, וה”אוזניים” מסומנות בקו טבעתי. מתוך Dubner et al. 2013

מדוע סופרנובות רבות דומות למיקי מאוס?

  • 5 תגובות
זוהי סדרת תצפיות שהחלה בזמן הקצר ביותר עד כה מרגע תחילת התפוצצות של סופרנובה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

שלוש שעות אחרי הפיצוץ

  • 3 תגובות
תמונה בצבע מדומה של קסיופיאה A, המשלבת מידע משלושה מקורות: אדום - מידע ממצפה החלל שפיצר, בכתום - מהאבל, ובירוק וכחול - מצ'נדרה

סופרנובות המטירו חומרים רדיואקטיבים על כדור הארץ

  • אין תגובות
סופרנובה. המחשה: shutterstock

נקודות ציון ביקום

  • 2 תגובות
הדמיית אמן של הסופרנובה העוצמתית ASASSN-15lh כפי שהיתה נראית מכוכב לכת הנמצא במרחק 10,000 שנות אור באותה גלקסיה בה התרחשה הסופרנובה. איור: הפלנטריום של בייג'ינג/ג'ין מה

הסופרנובה החזקה ביותר שנצפתה עד כה

  • 6 תגובות
תמונה מתוך סימולציה של סופרנובה מסוג Ia.בסימולציה, כוכב המתפוצץ בסופרנובה מסוג Ia (בצבע חום כהה). חומר מהסופרנובה נפלט החוצה במהירות של כ -10,000 קילומטרים לשניה. החומר פוגע בכוכב המלווה שלו (בצבע תכלת). התנגשות אלימה זו מייצרת פעימות תת סגולות המפלטות מחור" שנוצר על ידי הכוכב המלווה. איור: דן קאסן

כוכב מתפוצץ בסופרנובה ולוקח עימו את הכוכב המלווה

  • תגובה אחת
ד"ר ערן אופק. מתוך "אסטרופדיה"

התראה מוקדמת לפני התפוצצות כוכב

  • 2 תגובות
מרכז שביל החלב. בתמונה זו הצבועה בצבעים מלאכותיים, מודגשים הקווים החושפים את איזור האבק של סגיטריוס A – מזרח – שרידים של סופרנובה עתיקה. התמונה פורסמה ב-2015

במרכז שביל החלב נחשף מפעל האבק של סופרנובה

  • 3 תגובות
פרופ' קייל קריימר, אוניברסיטת ניו יורק. צילום: אבי בליזובסקי

הפוך את הטלפון הנייד לגלאי חלקיקים קוסמיים

  • 2 תגובות
אסטרונומים השתמשו בטלסקופ החלל האבל כדי לצלם תמונה חדה וגדולה יותר של ערפילית הנשר – "עמודי הבריאה". צילום:NASA/ESA/Hubble Heritage Team (STScI/AURA)/J. Hester, P. Scowen (Arizona State U.)

עמודי הבריאה – האייקון של צילומי האבל, הולכים ומתפוררים

  • 30 תגובות

פרופ’ ג’יימס ביורקן, חוקר הכוח החלש והאסטרופיזיקאי פרופ’ רוברט קירשנר זכו בפרס וולף לפיזיקה

  • 2 תגובות
איור אמן של סופרנובה מסוג Ia. מקור: סוכנות החלל האירופית.

Gaia גילתה את הסופרנובה הראשונה שלה במרחק 500 מיליון שנות אור מכאן

  • אין תגובות
תפיסתו של אמן של כוכב ניטרונים וננס לבן שנזרקו הרחק מהגלקסיה המארחת שלהם. ברגע שהם מחוץ לגלקסיה, הם מתמזגים ליצירת הסופרנובה הבודדה ביותר של היקום. קרדיט: מארק גרליק / space-art.co.uk / אוניברסיטת וורוויק

הסופרנובה הבודדה ביקום

  • 4 תגובות
SN 2013cu

מדעני מכון ויצמן ניתחו את הרכב היסודות הנפלטים מכוכב נדיר, רגע לפני התפוצצותו

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש