סיקור מקיף

הכוכב המפורסם ביטלג'וז החוויר, אך עדיין ככל הנראה הוא לא יתפוצץ בתקופה הקרובה

ביטלג'וס הוא אחד הכוכבים הבהירים בשמיים, והוא על-ענק אדום: כוכב שסיים להתיך מימן בליבה שלו ונמצא בשלב שלפני פיצוץ סופרנובה. הבהירות של ביטלג'וס עולה ויורדת באופן מחזורי, וכעת השפל שלו כאמור חזק במיוחד

ביטלג'וז הופך לסופרנובה. איור: shutterstock
ביטלג'וז הופך לסופרנובה. איור: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת וילנובה שבחנו את עקומת האור של הכוכב המשתנה ביטלג'וז שבקבוצת אוריון (או בשמו הרשמי אלפא אוריון(, נדהמו לראות כי הכוכב הגיע לבהירות הנמוכה ביותר בחמישים השנים האחרונות. חובבי אסטרונומיה ערניים יכולים להבחין בתופעה בעצמם כי היא גורמת לשינוי בכתף של אוריון.

ביטלג'וס הוא אחד הכוכבים הבהירים בשמיים, והוא על-ענק אדום: כוכב שסיים להתיך מימן בליבה שלו ונמצא בשלב שלפני פיצוץ סופרנובה. הבהירות של ביטלג'וס עולה ויורדת באופן מחזורי, וכעת השפל שלו כאמור חזק במיוחד.

מסתו של ביטלג'וז היא פי 12 מזו של השמש שלנו והוא שוכן במרחק של כ-700 שנות אור. השתנות הכוכב צויינה לראשונה על ידי האסטרונום ג'ון הרשל ב-1836. הוא מנופח לקוטר של כ-שמונה יחידות אסטרונומיות. אם היו מציבים אותו במערכת השמש הוא היה מכסה את כל החלל עד מסלולו של צדק.

אנו רואים סופרנובות לעיתים קרובות בגלקסיות רחוקות, אך עד כה מאז עידן הטלסקופים לא התרחשה סופרנובה בשביל החלב. התפוצצות כוכב קפלר בקבוצת הכוכבים אופיציוס בשנת 1604 היתה הסופרנובה האחרונה שנצפתה בשביל החלב, אם כי הצלחנו לראות בשנת 1987 מופע סופרנובה מרהיב בגלקסית ענני מגלן הגדולים. ענק אדום כמו בטלג'וזה חי במהירות ומת מת צעיר, וממצה את אספקת הדלק המימן שלו תוך פחות מ – 10 מיליון שנים. הכוכב נועד לעבור התפוצצות ליבה והתמוטטות מאסיבית כסופרנובה מסוג II. פיצוץ כזה יכול להתרחש בעוד 100,000 שנה… או הלילה.
ביטלג'וז גם נחשב זה שנים כמועמד להתפוצץ ולהפוך לסופרנובה המתועדת הקרובה ביותר לכדור הארץ, אך מדובר בזמן קצר בקנה מידה קוסמי, כמאה אלף שנים. עם זאת גם כאשר יתפוצץ הכוכב האטמוספירה של כדור הארץ מסוגלת לבלוע את הקרינה המסוכנת והחלקיקים האנרגטיים שיפלטו אבל המחזה יהיה מרהיב. נוכל לראות אותו בשמים גם בשעות היום, והמדע כמובן יוכל להנות מאמצעי לחקור את התופעה המרהיבה מקרוב יחסית.

האם הדעיכה הנוכחית היא הקדמה למופע מרהיב באמת, או אזעקת שווא? אסטרונומים אינם בטוחים, אך אירוע סופרנובה שנמצא במרחק של 700 שנות אור בלבד (אף כי רחוק מטווח הסכנה בקוטר של כחמישים שנות אור מהסופרנובה) יהיה הזדמנות בלתי חוזרת לחקור את האירוע מקרוב. לא רק שכל הטלסקופים האופטיים יופנו אליו אלא גם מצפי גלי הכבידה LIGO ו-VIRGO יוכלו לאתר בקלות גלי כבידה מהאירוע וגם גלאי הנויטרינו אייסקיוב באנטרקטיקה יוכל לזהות חלקיקים שמגיעים מהאירוע.

למאמר המדעי

לידיעה המלאה ביוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. בכתבה בידען על סוף העולם נאמר כך על התפרצות קרני גמה מסופר נובה: "שבשבת אש בחלל בשם WR 104, במרחק 8,000 שנות אור עלולה לזרוק קרני גאמא לעברנו שעלולים לגרום להכחדה המונית על כדור הארץ."
    וכאן מכוכב מסיבי כגון ביטלג'וס במרחק 680 שנות אור, אין שום סכנה?
    אתם מסתירים מאיתנו משהו?

  2. מתוך וויקיפדיה:

    ביטלג'וז (באיות אחר: ביתלג'וז; באנגלית: Betelgeuse) או α באוריון הוא כוכב על-ענק אדום המרוחק כ-430 שנות אור ממערכת השמש.

    ההפרש במרחקים הוא לא בתחום הטעות הסטטיסטית

  3. השם בא מערבית,- בית-אל-ג'וז, ובעברית, בית אגוזה.

  4. שם מצחיק… כותבים Betelgeuse אבל קוראים לו באנגלית מה שנשמע כמו Beetle juice, כלומר "מיץ חיפושיות"

  5. אם הוא התפוצץ , נגיד , לפני 699 שנה ו11 חודשים , ז"א שלא יהיה לנו אותו בשמיים כמה חודשים אחרי .
    אוריון יראה שונה בלי ביטלג'וז וזה יהיה מוזר , זה כאילו שאוריון יקבל נכות .

  6. עד כמה הירידה בעוצמת האור משמעותית?
    זה משהו שאפשר לראות בעין, או רק באמצעות מדידה במכשירים מדוייקים?

  7. מי אמר שמהירות תנועת החלקים המופצים לכל עבר לא חצתה את מהירות האור? אם כן, הרי שהביקור אצלנו עלול להיות אוטוטו.. 😂🤣

  8. הכוכב נמצא במרחק של 700 שנות אור מאיתנו, לכן אנחנו צופים בו כמו שהיה קיים לפני 700 שנים.
    כלומר, יש סיכוי שהכוכב כבר קרס והייתה סופר נובה אך אנחנו עדיין לא מודעים לה.

  9. בכל מקרה גם אם זה יקרה "הלילה", מדובר על פיצוץ שקרה בלילה של לפני 700 שנה : -)
    אז כל מי שתמיד מפנטז על מכונת זמן, הנה ההזדמנות להציץ לעבר כי תכלס בכל פעם שאנחנו מרימים עיניים לשמיים אנחנו מסתכלים אחורה בזמן… הלוואי שיצא לי לראות אירוע כזה.

  10. משהוא פה לא מובן לי?! אם הכוכב ביטלג'וס רחוק מאיתנו שבע מאות שנות אור, זה אומר שמה שאנחנו רואים עכשיו כבר קרה לפני שבע מאות שנה ,איך מדענים מחפשים חלקיקים של כוכב שקרס לפני 700 שנה אם לאור לוקח להגיע לכאן 700 שנה , לחלקיקים שהם הרבה יותר איטיים ממהירות האור יקח כ700 מליון שנה להגיע לכאן???

  11. אם ביטלג'וז מצוי במרחק 700 שנות אור מכדור הארץ, האם אין הטלסקופים צופים באירועים שחלו בו לפני כ- 700 שנים? ואם כך, קיים סיכוי של כ- 700/100000 שתופעת הסופר נובה של ביטלג'וז התרחשה כבר בעבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן