סופרנובות המטירו חומרים רדיואקטיבים על כדור הארץ

סדרת פיצוצי סופרנובות בקרבת מערכת השמש המטירה את כדור הארץ בחומרים רדיואקטיביים לפני 1.7-3.2 מיליון שנה. בין החוקרים, פרופ' מיכאל פאול מהאוניברסיטה העברית

תמונה בצבע מדומה של קסיופיאה A, המשלבת מידע משלושה מקורות: אדום - מידע ממצפה החלל שפיצר, בכתום - מהאבל, ובירוק וכחול - מצ'נדרה
תמונה בצבע מדומה של קסיופיאה A, המשלבת מידע משלושה מקורות: אדום – מידע ממצפה החלל שפיצר, בכתום – מהאבל, ובירוק וכחול – מצ'נדרה

צוות בינלאומי של מדענים מצאו עדויות לסדרת התפוצצויות סופרנובה אדירות ליד מערכת השמש שלנו, שהמטירו על כדור הארץ פסולת רדיואקטיבית. בצוות הבינלאומי חבר גם פרופ' מיכאל פאול ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית.

המדענים גילו את האיזוטופ ברזל -60 שהוא איזוטופ רדיואקטיבי בדגימות משקעים וקרום הקרקע מהאוקיאנוסים השקט, האטלנטי וההודי.

משך החיים של ברזל-60 נע בין 1.7 עד 3.2 מיליון שנה, ומציאתו מראה שמדובר בחומר חדש יחסית במונחים אסטרונומיים. כך אומר החוקר הראשי במחקר ד"ר אנטון ואלנר מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU).
"הופתענו מאוד לגלות פסולת שהופצה בבירור לפני מעל 1.5 מיליון שנים, אמר ד"ר ולנר, פיזיקאי גרעיני בבית הספר לפיסיקה והנדסת מחקר באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. "התגלית מצביעה על התרחשות סדרה של סופרנובות, בזו אחר זו.

"בצירוף מקרים מעניין התגלית תואמת את התקררות כדור הארץ במעבר מן הפליוקן לתוך תקופת הפלייסטוקן."

החוקרים גילו עדויות להמטרת כדור הארץ בברזל -60 מסופרנובה מבוגרת, בת שמונה מיליון שנים, שהתרחשה בד בבד עם שינויים בצמחיה ברחבי העולם בתקופת המיוקן המאוחר.

יש הטוענים כי קרניים קוסמיות מסופרנובות מגבירות את כיסוי העננים.

סופרנובה היא התפוצצות מסיבית של כוכב כבד המכלה את הדלק שלו וקורס לתוך עצמו תוך פליטת המעטפת שלו לחללל.

המדענים מאמינים כי בסופרנובות במקרה הזה התרחשו במרחק של פחות מ -300 שנות אור מכדור הארץ, קרוב מספיק כדי להיות גלויות במשך היום והיו בהירות כמו הירח.

עם זאת, למרות שכדור ארץ היה חשוף להפגזה מוגברת של קרינה קוסמית, הקרינה הייתה חלשה מכדי לגרום נזק ביולוגי ישיר או לעורר הכחדות המוניות.

בעת הפיצוץ מייצרת הסופרנובה איזוטופים כבדים רבים המתפזרים ברחבי השכונה הקוסמית. אחד האיזוטופים הוא ברזל–60 אשר דועך בזמן מחצית חיים של 2.6 מיליון שנים, בניגוד לברזל היציב – ברזל 56 שנמצא איתנו עוד מיום היווצרות כדור הארץ.

אטום ברזל-60 מגיע לכדור הארץ בכמויות קטנות ולכן הצוות נדרש להשתמש בטכניקות רגישות מאוד כדי לזהות את אטומי הברזל הבינכוכבי.

"ברזל-60 מהחלל נמצא בכמויות זעומות מאשר הברזל הקיים באופן טבעי על פני כדור הארץ," אמר ד"ר ואלנר.

ד"ר ואלנר הסתקרן מהרמזים הראשונים להמצאותו של ברזל-60 שנמצאו בדגימות מקרקעית האוקיינוס השקט, שהתגלו לפני כעשור על ידי קבוצה מהאוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן.

הוא אסף צוות בינלאומי שיחפשו אבק בינכוכבי מ-120 דגימות מקרקע האוקיינוס שגילן משתרע עד 11 מיליון שנה.

הצעד הראשון היה לחלץ את כל ליבות הברזל מן האוקיינוס. משימה גוזלת זמן זה אשר בוצעה על ידי שתי קבוצות , HZDR ואוניברסיטת טוקיו. לאחר מכן הפריד הצוות את עקבות האיזוטופ ברזל-60 מהאיזוטופים הארציים באמצעות מאיץ היונים הכבד באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.

גיל הליבות נקבע באמצעות מדידת התפרקות של איזוטופים רדיואקטיביים אחרים: בריליום-10 ואלומיניום-26, באמצעות ספקטרומטריית מסה (AMS) באוניברסיטאות השונות ברחבי העולם, DREAMS בדרזדן, AMS (DREAMS) של HZDR, המעבדה למיקרואלניזה באוניברסיטת טוקיו והמאיץ למחקר סביבתי באוניברסיטת וינה.

התיארוך הראה כי נשורת הברזל הרדיו אקטיבי מופיעה בריכוז גבוה יחסית בשתי נקודות זמן – לפני 1.7 מיליון שנה ולפני שמונה מיליון שנה.

מקור אפשרי של הסופרנובות הוא צביר כוכבים מזדקנים אשר מאז התרחק ממערכת השמש. כך עולה ממחקר נפרד בראשות האוניברסיטה הטכנולוגית של ברלין המתפרסם במקביל. באשכול זה כמעט אין כוכבים גדולים, וההשערה היא שהם התפוצצו כסופנרובות והעיפו את החומרים הכבדים אל החלל.

 

להודעה של החוקרים

למחקר המדעי

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן