סיקור מקיף

במרכז שביל החלב נחשף מפעל האבק של סופרנובה

כל סופרנובה העשירה את האבק הבינכוכבי בעוד חומרים כבדים, עד שלבסוף הגענו להרכב הנוכחי, שממנו כולנו עשויים (פחמן, חמצן, ברזל וכו’). ואולם עד כה לא ניתן היה לצפות בתהליך והוא נותר תיאורטי. עכשיו צולם האקדח המעשן, או המאובק

מרכז שביל החלב. בתמונה זו הצבועה בצבעים מלאכותיים, מודגשים הקווים החושפים את איזור האבק של סגיטריוס A – מזרח – שרידים של סופרנובה עתיקה
מרכז שביל החלב. בתמונה זו הצבועה בצבעים מלאכותיים, מודגשים הקווים החושפים את איזור האבק של סגיטריוס A – מזרח – שרידים של סופרנובה עתיקה

כשהם צופים עמוק לתוך מרכז שביל החלב הצליחו אסטרונומים לבצע את התצפיות הישירות הראשונות – באמצעות טלסקופתת-אדום המותקן על מטוס בואינג 747 של אבני הבניין הקוסמיות של האבק שנוצר כתוצאה מהתפרצות סופרנובה עתיקה.
“האבק עצמו חשוב מכיוון שזה החומר שממנו נוצרו הכוכבים וכוכבי הלכת כמו השמש וכדור הארץ בהתאמה. מכיוון שכך, שאלת מוצאו היא שאלה חשובה מאוד” אומר החוקר הראשי ראיין לאו, פוסט דוקטורט במרכז האסטרונומיה של קורנל במאמר שפורסם ב-19 במארס בכתב העת “סיינס אקספרס”. “העבודה שלנו מחזקת את התיאוריה לפיה הסופרנובות מייצרות את האבק שאנו רואים בגלקסיות ביקום המוקדם” אמר.

לאו מסביר כי אחת השאלות הגדולות באסטרונומיה היא מדוע גלקסיות שנוצרו עד מיליארד שנה לאחר המפץ הגדול מכילות כל כך הרבה אבק? התיאוריה המובילה היא כי סופרנובות, כוכבים המתפוצצים בסוף חייהם ואשר משחררים כמויות גדולות של חומרים עשירים במתכות, בתורם מספקים חומרים בסיסיים כגון אבק, צורן, ברזל ופחמן.
האסטרונומים בחנו את סגיטריוס A מזרח (Sagittarius A East), שרידי סופרנובה בת עשרת אלפים שנה הנמצאת בקרבת מרכז הגלקסיה שלנו. לאו אומר כי כאשר סופרנובה מתפוצצת, החומרים שבמרכזה מתפשטים ויוצרים אבק. התופעה נצפתה בכמה שרידים של סופרנובות צעירות – כדוגמת SN1987A בקסיופיאה. בסביבה הגועשת של הסופרנובה, המדענים מצפים כי האבק המיוצר באופן מהיר גם ייהרס. “התחזית הייתה תיאורטית” אומר לאו. “לא היו עדויות ישירות לכך שאבק שרד את סביבת שאריות הסופרנובה – עד עכשיו, וזו הסיבה לכך שתצפיות על סופרנובות ותיקות כה חשובות” אמר.
התצלום נעשה באמצעות טלסקופ FORCAST (the Faint Object Infrared Camera Telescope) המותקן על גבי סופיה SOFIA (the Stratospheric Observatory for Infrared Astronomy) – מטוס בואינג 747 שעבר הסבה לשם כך ומופעל בשיתוף פעולה בין נאס”א, מרכז החלל הגרמני ומספר אוניברסיטאות. זהו המצפה האסטרונומי המוטס הגדול ביותר בעולם. נכון לעכשיו אף טלסקופ חלל לא מסוגל לצפות באור בגלים בתחום התת-אדום הרחוק, ואילו טלסקופים קרקעיים אינם יכולים לצפות בתדרים אלה בשל בליעתם באטמוספירת כדור הארץ.

להודעה של החוקרים

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.