סיקור מקיף

מגן קוסמי: איך מערכת השמש שלנו שרדה סופרנובה

רכיבי המטאוריטים המועשרים באיזוטופים רדיואקטיביים נוצרו בערך ב-100,000 השנים הראשונות של היווצרות מערכת השמש בתוך הנימה הצפופה. הנימה האם שימשה אולי כחוצץ שהגן על השמש הצעירה ועזר לתפוס את האיזוטופים הרדיואקטיביים מגל ההדף של הסופר נובה ולתעל אותם לתוך מערכת השמש שעדיין התהוותה.

התרשמות אמן של גל ההדף מסופרנובה מתנגש עם נימת הענן המולקולרי כאשר השמש נוצרת. קרדיט: NAOJ
התרשמות אמן של גל ההדף מסופרנובה מתנגש עם נימת הענן המולקולרי כאשר השמש נוצרת. קרדיט: NAOJ

ראיות שנאספו מיחסי איזוטופים במטאוריטים מצביעות על כך שפיצוץ של סופרנובה התרחש בסמוך בזמן שהשמש ומערכת השמש שלנו היו עדיין בשלבי ההתפתחות שלהן. ההדף כתוצאה מהסופרנובה הזאת היה יכול להשמיד את מערכת השמש בתחילת דרכה.

חישובים חדשים מגלים שנימה של גז מולקולרי, פקעת הלידה של מערכת השמש שלנו, מילאה תפקיד קריטי בלכידת האיזוטופים שהתגלו במטאוריטים. בה בעת, הנימה הזאת שימשה כמגן, והגנה על מערכת השמש הצעירה מהכוחות ההרסניים של פיצוץ הסופרנובה שהתרחש בסמוך.

מטאוריטים פרימיטיביים משמרים מידע על התנאים שהיו בלידת השמש והפלנטות. רכיבי המטאוריטים מראים ריכוז לא הומוגני של איזוטופ רדיואקטיבי של אלומיניום.

מהווריאציה הזאת עולה שכמות נוספת של האלומיניום הרדיואקטיבי הגיעה זמן קצר אחרי שמערכת השמש התחילה להיווצר. התפוצצות של סופרנובה קרובה היא המועמדת הטובה ביותר להזרקה הזאת של איזוטופים רדיואקטיביים חדשים.

אבל סופרנובה שהייתה קרובה מספיק כדי לספק את כמות האיזוטופים שנראתה במטאוריטים הייתה גם יוצרת גל הדף חזק מספיק כדי לשסע את מערכת השמש הצעירה לגזרים.

צוות בראשות דוריס ארזומניאן במצפה האסטרונומי הלאומי של יפן הציע הסבר חדש איך מערכת השמש השיגה את כמויות האיזוטופים שנמדדו במטאוריטים אבל שרדה את ההלם של הסופרנובה. כוכבים נוצרים בקבוצות גדולות הנקראות צבירים בתוך עננים ענקיים של גז מולקולרי.

עננים מולקולריים אלה הם נימתיים. כוכבים קטנים כמו השמש בדרך כלל נוצרים לאורך הנימות והכוכבים הגדולים, שיתפוצצו בסופרנובה, בדרך כלל נוצרים במרכז שבו נימות רבות מצטלבות.

בהנחה שהשמש נוצרה לאורך נימת גז מולקולרי צפופה, וסופרנובה התפוצצה במרכז נימה סמוך, החישובים של הצוות הראו שיעברו לפחות 300,000 שנים עד שגל ההדף ישבור את הנימה הצפופה סביב מערכת השמש הנוצרת.

רכיבי המטאוריטים המועשרים באיזוטופים רדיואקטיביים נוצרו בערך ב-100,000 השנים הראשונות של היווצרות מערכת השמש בתוך הנימה הצפופה. הנימה האם שימשה אולי כחוצץ שהגן על השמש הצעירה ועזר לתפוס את האיזוטופים הרדיואקטיביים מגל ההדף של הסופר נובה ולתעל אותם לתוך מערכת השמש שעדיין התהוותה.

5 תגובות

  1. ירבעם
    כל מילימטר במרחב שבו אתה חי ופועל, כולל המקלדת שעליה אתה מנצח, קיימים בזכות אנשים גדולים שהריצו תיאוריות, במחשב או במוחם הקודח. חלק מהתיאוריות נכונות, חלק לא, גם אלו שלא לפעמים פורצות דרך בתחומים אחרים.

  2. לירבעם השלישי – יש לך רעיונות אחרים לקידום המדע מעבר לקבלת סיפור הבריאה המקראי כאמת דה פקטו?

  3. זה נכון

    אבל אם המודל שלך מעניין אחרים לצורך מחקרי המשך הם ישתמשו בתוצאות וכשאלה לא יעזרו לעניינים שלהם יאלצו ללכת אחורה ולבדוק את הנחות היסוד שלהם ואז, אולי, יגלו שהתיאוריה היפה לא מחזיקה מים.

    בינתיים הארכיאולוג יתקדם באקדמיה וזה מה שחשוב!

  4. אתה לא ממציא מה שבא לך. את זה תשאיר לחכמי הדת. אתה יוצר תיאוריות העונות על מיטב הנתונים שבידך והמתאימות לחוקי הטבע שאתה מכיר. אלה האילוצים שלך. מזלנו שהדמיון האנושי מספיק רחב על מנת ליצור לעיתים תיאוריות חלופיות שאת חלקן או כולן תפריך עם הצטברות הידע שברשותך. שמחתי לעזור

  5. זה בטח כיף מחד וסופר מתסכל מאידך להיות מדען של ארכיאולוגיה קוסמולוגית. אתה ממציא מה שבא לך, מוצא את התנאים שיכולים לאפשר את זה, מריץ מאה מליון מודלים על מחשב ובורר את ה 2-3 שהצליחו. מהם אתה בוחר את זה שאתה מדמיין שאתה מסוגל להסביר.
    ו…. וואלה, קיים סיכוי מסוים שזה גם נכון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.