ורידים דקים וורודים של גז עתיר אנרגיה מסמנים את מיקומו של אחד משרידי הסופרנובה הגדולים יותר בשביל החלב בתמונה זו שצולמה מטלסקופ החלל שפיצר של נאס"א
שרידי סופרנובות הם ענני גז ואבק שנותרים לאחר התפצצותו של כוכב שגרמה לבריחת מרבית החומרים שהיו בכוכב לחלל. החוטים האדומים בתמונה זו שייכים לשרידי סופרנובה המכונה HBH 3 שנצפתה לראשונה בשנת 1966 באמצעות טלסקופי רדיו. שרידי הסופרנובה נראים גם באור הנראה. פסי החומר הזוהר הם ככל הנראה מולקולות של גז שנדבקו על ידי גל הלם שנוצר על ידי הסופרנובה. האנרגיה מהפיצוץ האיצה את המולקולות וגרמה להם להקרין אור אינפרא אדום.
הצורה הלבנה, דמויית הענן, הנראית לעין גם בתמונה, היא חלק ממכלול של אזורי יצירת כוכבים, הנקראים בפשטות W3, W4 ו – W5. עם זאת, אזורים אלה מתרחבים הרבה מעבר לקצה התמונה. בתמונה גם נראים שני כוכבים בתוך איזור יצירת הכוכבים. כל המכלול הזה נמצא במרחק של כ – 6,400 שנות אור מאיתנו, בתוך גלקסיית שביל החלב שלנו.
קוטרו של שריד הסופרנובה HBH 3 הוא כ – 150 שנות אור בקוטר. הוא גם ככל הנראה אחד השרידים העתיקים ביותר. האסטרונומים אינם יודעים בדיוק מתי התפוצצה הסופרנובה, והם מספקים טווח רחב מאוד – החל מלפני 80 אלף שנה ואולי אפילו לפני מיליון שנה.
ב – 2016, זיהה טלסקופ קרני הגאמא פרמי של נאס"א זיהה סיילון של קרינת גאמא שהגיעו מהאזור ליד HBH 3. פליטה זו עשויה להגיע מגז בתוך אחד מאזורי יצירת הכוכבים הסמוכים לסופרנובה שהתנגש עם חלקיקים שנפלטו מהסופרנובה עצמה.
טלסקופ החלל שפיצר הוא אחד מארבעת המצפים הגדולים של נאס"א – עם טלסקופ החלל האבל, מצפה הרנטגן של צ'נדרה ומצפה קרינת הגאמא קומפטון – ויחגוג את יום הולדתו ה – 15 בחלל ב – 25 באוגוסט. שפיצר מצלם את היקום באור אינפרא אדום, שהוא קצת פחות אנרגטי מאשר האור האופטי שאנו יכולים לראות בעינינו.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
מנוסח היטב כך שיובן ע"י כולם