רוח הרפאים החיוורת של כוכב שמת מזמן

ורידים דקים וורודים של גז עתיר אנרגיה מסמנים את מיקומו של אחד משרידי הסופרנובה הגדולים יותר בשביל החלב בתמונה זו שצולמה מטלסקופ החלל שפיצר של נאס"א

בתמונה זו, שצולמה במרץ 2010 על ידי טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א ופורסמה השבוע לרגל מלאת 15 שנה לטלסקופ נראים שרידיה של הסופרנובה HBH 3. אורכי גל אינפרא אדום באורך גל של 3.6 מיקרון ממופים בכחול, ואור באורך גל של 4.5 מיקרון מתורגם לצבע אדום. הצבע הלבן של אזור יצירת הכוכבים הוא שילוב של שני אורכי גל, ואילו ה"חוטים" של HBH3 מקרינים רק באורך גל של 4.5 מיקרון. ב - 2016, זיהה טלסקופ קרני הגאמא פרמי של נאס"א זיהה סיילון של קרינת גאמא שהגיעו מהאזור ליד HBH 3. פליטה זו עשויה להגיע מגז בתוך אחד מאזורי יצירת הכוכבים הסמוכים לסופרנובה שהתנגש עם חלקיקים שנפלטו מהסופרנובה עצמה. צילום: נאס"א
בתמונה זו, שצולמה במרץ 2010 על ידי טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א ופורסמה השבוע לרגל מלאת 15 שנה לטלסקופ נראים שרידיה של הסופרנובה HBH 3. אורכי גל אינפרא אדום באורך גל של 3.6 מיקרון ממופים בכחול, ואור באורך גל של 4.5 מיקרון מתורגם לצבע אדום. הצבע הלבן של אזור יצירת הכוכבים הוא שילוב של שני אורכי גל, ואילו ה"חוטים" של HBH3 מקרינים רק באורך גל של 4.5 מיקרון. ב – 2016, זיהה טלסקופ קרני הגאמא פרמי של נאס"א זיהה סיילון של קרינת גאמא שהגיעו מהאזור ליד HBH 3. פליטה זו עשויה להגיע מגז בתוך אחד מאזורי יצירת הכוכבים הסמוכים לסופרנובה שהתנגש עם חלקיקים שנפלטו מהסופרנובה עצמה. צילום: נאס"א

 

שרידי סופרנובות הם ענני גז ואבק שנותרים לאחר התפצצותו של כוכב שגרמה לבריחת מרבית החומרים שהיו בכוכב לחלל. החוטים האדומים בתמונה זו שייכים לשרידי סופרנובה המכונה HBH 3 שנצפתה לראשונה בשנת 1966 באמצעות טלסקופי רדיו. שרידי הסופרנובה נראים גם באור הנראה. פסי החומר הזוהר הם ככל הנראה מולקולות של גז שנדבקו על ידי גל הלם שנוצר על ידי הסופרנובה. האנרגיה מהפיצוץ האיצה את המולקולות וגרמה להם להקרין אור אינפרא אדום.

הצורה הלבנה, דמויית הענן, הנראית לעין גם בתמונה, היא חלק ממכלול של אזורי יצירת כוכבים, הנקראים בפשטות W3, W4 ו – W5. עם זאת, אזורים אלה מתרחבים הרבה מעבר לקצה התמונה. בתמונה גם נראים שני כוכבים בתוך איזור יצירת הכוכבים. כל המכלול הזה נמצא במרחק של כ – 6,400 שנות אור מאיתנו, בתוך גלקסיית שביל החלב שלנו.
קוטרו של שריד הסופרנובה HBH 3 הוא כ – 150 שנות אור בקוטר. הוא גם ככל הנראה אחד השרידים העתיקים ביותר. האסטרונומים אינם יודעים בדיוק מתי התפוצצה הסופרנובה, והם מספקים טווח רחב מאוד – החל מלפני 80 אלף שנה ואולי אפילו לפני מיליון שנה.

ב – 2016, זיהה טלסקופ קרני הגאמא פרמי של נאס"א זיהה סיילון של קרינת גאמא שהגיעו מהאזור ליד HBH 3. פליטה זו עשויה להגיע מגז בתוך אחד מאזורי יצירת הכוכבים הסמוכים לסופרנובה שהתנגש עם חלקיקים שנפלטו מהסופרנובה עצמה.
טלסקופ החלל שפיצר הוא אחד מארבעת המצפים הגדולים של נאס"א – עם טלסקופ החלל האבל, מצפה הרנטגן של צ'נדרה ומצפה קרינת הגאמא קומפטון – ויחגוג את יום הולדתו ה – 15 בחלל ב – 25 באוגוסט. שפיצר מצלם את היקום באור אינפרא אדום, שהוא קצת פחות אנרגטי מאשר האור האופטי שאנו יכולים לראות בעינינו.

לידיעה באתר נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן