סופרנובה בת 11 מיליארד שנה
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירווין גילו עדויות לסופרנובה שהתרחשה ביקום המוקדם, עתיקה כמעט פי 2 מהסופרנובה הגדולה העתיקה ביותר שהיתה מוכרת עד כה
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירווין גילו עדויות לסופרנובה שהתרחשה ביקום המוקדם, עתיקה כמעט פי 2 מהסופרנובה הגדולה העתיקה ביותר שהיתה מוכרת עד כה
בכל אופן, הכוכב, אחד מחברי המערכת הבינארית WR104 יימצא מעתה במעקב
תצפית מיוחדת מתעדת את הרגעים הראשונים של התפוצצות סופרנובה, הנגרמת כשליבת הברזל של כוכב מסיבי אינה עומדת כנגד משיכת הכבידה העצמית שלו
אסטרונומים מפרינסטון צפו בסופרנובה בת חודש, ונתקלו בהתפוצצות טרייה – אירוע של פעם בחיים, הראשון בהיסטוריה של האסטרונומיה
טלסקופ החלל צ'אנדרה גילה כי שרידי סופרנובה שהתגלתה ליד מרכז הגלקסיה הם של סופרנובה שהופיעה בשמים לפני 140 שנה אך לא נראתה לעין בשל מסך
ככל הנראה ישנו טווח של מסות שבהם כוכב מתפוצץ, חוזר לאחר מכן לייצר חומר כתוצאה מאינטראקציות עם אנטי חומר ומתפוצץ שנית בעוצמה חזקה יותר
ואולם למרות נדירות התופעה, מדובר בצירוף מקרים כי מדובר בכל זאת במרחק של אלפי שנות אור בין שני האירועים
אסטרונומים צפו בסוג חדש של התפוצצות כוכב – פחות חזקה מסופרנובה ויותר מנובה
הסופרנובה 1987A ותצפיות האבל עליה סייעו לכתוב מחדש את ספרי הלימוד בפרק התפוצצויות כוכבים * גם ניוטון צילם אותה בתחום ה-X וחשף עליה של פי
בהירותו כיום היא פי 500 אלף מהשמש, ואילו היה במקומה היתה שפתו מגיעה מחוץ למסלול שבתאי
"עמודי הבריאה" צילום שנחשב לאחת הקלאסיקות של האבל, שבו מופיעים העמודים היפים שיוצאים מתוך ערפילית הנשר מראה משהו שכבר אינו קיים
טלסקופ החלל צ'אנדרה סייע לפתור מסתורין בן 400 שנה, ובסדרת תצלומי רנטגן הוא חשף שמקורה בפיצוץ של ננס לבן שספח חומר מכוכב שליווה אותו, סוג
תמונה משולבת של שלושת מצפי החלל הגדולים חושפת מדוע הסופרנובה N49 נראית נוטה על צידה
קצב הסופרנובות בגלקסיה NGC 1316 גדול מהממוצע הגלקטי של 3 במאה שנה – היא חוותה 4 סופרנובות ב-26 שנים. המדענים בודקים אם זה בגלל שמדובר
זאת לאחר מחקר בן שלוש שנים של כוכבים שהתפוצצו. החוקרים נעזרו בטלסקופ החלל האבל כדי לאתר כוכבים כאלה בחלל העמוק
באמצעות לוויין המחקר המתקדם "סוויפט" של נאס"א הצליחו חוקרים ממכון ויצמן למדע לזהות סופר-נובה כ-160 שניות בלבד לאחר התחוללותה.
מותו המרהיב של הכוכב מקבוצת שור נצפה מכדור הארץ כסופרנובה של 1054 לספירה. היום, כמעט אלף שנה אחרי, נראה מה שנותר ממנו – כוכב ניטרונים.
כך טוען ד"ר אלון רטר, מדען ישראלי הנמצא בפוסט דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה, בכנס מדעי שנערך לפני כשבועיים בספרד
המבנה הנוכחי של הערפילית, המזכיר עובר אנושי, נוצר מההתפשטות שאינה אחידה לכל הצדדים אלא לשני קטבים בעיקר, תוך שהחומר מוקף בשכבות של גז ואבק
מסייה 100 היא אחת הגלקסיות הספירליות המעוצבות ביותר המציגה מבנה מורכב, עם גלעין בהיר ושני זרועות מרשימות. כעת קל גם למדוד את המרחק המדויק אליה
טלסקופ החלל הרכיב תצרף צילומים ענק שבזכותו התאפשרה תמונה חדה במיוחד של ערפילית הסרטן
צרורות מורכבים של גז זוהר המרחף בין כוכבים רבים בתמונה של שאריות סופרנובה, החומר שנפלט מהתפוצצות של כוכב מאסיבי שהתרחשה לפני כ-3,000 שנה
להלן נוסח מכתב שרשרת שהגיע אלי במייל:
לפני כארבע-מאות שנה, חובבי אסטרונומיה מכל העולם (הכוללים ביניהם את יוהנס קפלר – הידוע בעיקר כמגלה חוקי תנועת כוכבי-הלכת) נדהמו מהופעתו הפתאומית של "כוכב חדש"
התמונה המדהימה צולמה ב-8 בפברואר ומראה את הכוכב V838 מוקף על ידי הילה של אור "ספירלה מושלמת כפי שלא ראינו מעולם",