טלסקופ האבל מתעד פיצוץ סופרנובה מסוג Ia בגלקסיה LEDA 22057, במרחק 650 מיליון שנות אור, עם תובנות חדשות על התפתחות ננסים לבנים
התמונה החדשה הזאת מטלסקופ החלל האבל מציגה את הגלקסיה LEDA 22057, שנמצאת במרחק של 650 מיליון שנות אור בקבוצת תאומים. ב-LEDA 22057 התרחש פיצוץ סופרנובה מרהיב. הסופרנובה, ששמה SN 2024PI, התגלתה לראשונה בינואר 2024 על ידי סקר אוטומטי. הסקר הזה סוקר את כל החצי הצפוני של שמי הלילה כל יומיים ותיעד עד היום יותר מ-10,000 סופרנובות.
בתמונה הזאת, הסופרנובה נראית כנקודה בצבע כחול חיוור מעט מתחת ומימין לליבת הגלקסיה. היא מציגה ניגוד יפה מול הזרועות הספירליות החלשות והאווריריות של LEDA 22057. SN 2024PI, שצולמה בערך שישה שבועות אחרי שהתגלתה, נראית הרבה יותר עמומה בהשוואה לשיא הזוהר שלה.
SN 2024PI מסווגת כסופרנובה מסוג Ia. סוג זה מצריך עצם מופלא בשם ננס לבן, ליבה שהתגבשה של כוכב עם מסה קטנה מכשמונה מסות שמש. כשכוכב בגודל כזה מכלה את אספקת המימן בליבה שלו, הוא מתנפח לענק אדום, ונעשה קר, מנופח ומאיר. עם הזמן, פעימות ורוחות כוכבים גורמות לכוכב להשיל את השכבות החיצוניות שלו, ולהשאיר אחריו ננס לבן וערפילית פלנטרית צבעונית. טמפרטורת הפָנים של ננסים לבנים יכולה לעלות על 100,000 מעלות והם מאוד צפופים – מסת השמש, פחות או יותר, דחוסה בכדור בגודל של כדור הארץ.
כמעט כל הכוכבים בשביל החלב יתפתחו יום אחד לננסים לבנים – זה הגורל שמחכה לשמש בעוד כחמישה מיליארד שנים – אבל לא כולם יתפוצצו כסופרנובות מסוג Ia. כדי שזה יקרה, הננס הלבן חייב להיות חלק ממערכת כוכבים בינארית. כשננס לבן שואב חומר מכוכב שותף, הננס הלבן יכול להפוך ליותר מדי מסיבי מכדי לתמוך את עצמו. כתוצאה מכך מתרחש פיצוץ של היתוך גרעיני נמלט שמשמיד את הננס הלבן בפיצוץ סופרנובה שנראה מגלקסיות רחוקות.
עוד בנושא באתר הידען:
